בואו נשחרר תחילה את הפיל שבחדר: הרפורמים יהודים. כמוני כמוך. לא אני קבעתי, אלא ההלכה - כלפי מי שנולד לאם יהודייה. ליהודים יש מעט מאוד "פתחי יציאה", וגם מי שחטא והרחיק הרבה - לא הוציא עצמו מכלל ישראל. השר דוד אזולאי שחולל את הסערה בוודאי לא התכוון לשנות את ההלכה היצוקה בסלע. הוא רק הביע את הכאב הגדול החולף בליבו של כל יהודי אורתודוקסי למשמע המילה "רפורמי".
היהדות החרדית אינה מיסיונרית. "דרכיה דרכי נועם" נאמר במקורותינו וזו הגישה הרווחת כלפי יהודים שאינם מקיימים מצוות או אפילו מתנגדים להן. הסבר, האר פנים, הטעם את זולתך בחוויה הרוחנית שבה אתה מאמין - זו דרך השכנוע היחידה. מתי אנחנו מאבדים את הסובלנות? כשאנו נתקלים בזיוף, בניסיון ליצור יהדות אחרת. כאן כבר לא מדובר בהתנגדות רעיונית, אלא בקעקוע כל יסודות היהדות המוכרת והוותיקה ויצירת יהדות חדשה, תלושה ומופרכת.
דפי ההיסטוריה היהודית ספוגים בדמם של אלפי יהודים שנעקדו ונטבחו רק בשל דבקותם בדתם. זו שחולפת כחוט השני מאז ימי בריאת העולם, דרך יציאת מצרים המסעירה ועד למעמד נורא ההוד בהר סיני. זו התורה הצרופה שהועברה ברטט, כיהלום יקר ערך, מאב לבן ומדור לדור, תוך מאבק יומיומי לשמר בה כל קוצו של יוד ולא להיכנע לרוחות חדשות ואופנתיות.
היהדות אינה דת קלה. היא מכניסה את הבאים בשעריה לסד של חוקים ומצוות הסובבים אותם בכל צעד ושעל. לא כולם זוכים לקיים את כל מצוותיה, אבל כולם יודעים שהיא נוסחת הקסם ששמרה עלינו כעם מוגדר בין העמים הרבים שהתפזרו ונמחקו לאורך השנים. דווקא הדבקות העיקשת במורשת הזו, היוצרת את הבידול המובהק בין אורחות היהודי לאלה של הנוכרי, הצליחה באופן מעורר השתאות לשמר את זהות העם היהודי בגלגוליו הרבים.
והנה כעת, סגולת הנצח היהודית עומדת בפני איום חמור. הרפורמה החדשה שבסיסה ביהדות ארה"ב קוראת תיגר על הנוסחה המנצחת. לא עוד יהודי נבדל. התורה והמצוות שהן "חליפת המגן" שלנו מקבלות לפתע "פרשנות" מחודשת ומודרנית, המרוקנת את תוקפן והופכת אותן ללעג ולקלס. וכך קורה שתחת חסותה של אותה "יהדות" חדשה, השבת הקדושה נרמסת תחת גלגלי הג'יפים המבהיקים המגיעים לבית הכנסת כדי להתפלל בערבוביה לצלילי עוגב כנסייתי, בניצוחו של "רבאיי" שאך אתמול "חיתן" יהודי עם גויה והוציא את ילדיו מהעם היהודי.
המדינה אינה יכולה להכיר בזרם הרפורמי, כפי שאינה יכולה להכיר בתנועה חדשה שתבקש להקים צה"ל אלטרנטיבי, נטול משמעת "חונקת", ועם פקודות הניתנות סביב מעגלי נרגילה על הדשא. פשוט מאוד - כי צבא צריך להיות צבא ולא בדיחה. כך גם יהדות צריכה להיות יהדות.
הכותב הוא מזכיר סיעת ש"ס בכנסתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו