לפני כשבועיים שמעתי מפי ראשי אחת הפקולטות היוקרתיות באוניברסיטה מרכזית כמה עליהם לתמרן ולתכסס ולקמבן כדי למנוע קבלת סטודנטים חדשים שזייפו את בחינות הבגרות שלהם וקיבלו ציוני שווא גבוהים. מדובר במירמה במימדים סיטוניים, שנעזרה ככל הנראה על ידי חלק מהבוחנים ומהמורים ואולי גם ממנהלי התיכון.
בעבר נרמז כאילו התופעה המכוערת מאפיינת את המגזר הערבי. אם כן ואם לאו - אין ספק כי עתה היא חדרה גם לבתי הספר היהודיים. לא מובן מדוע משרד החינוך לא התעורר לטפל בבעיה בעבר, אבל טוב מאוחר מאשר בכלל לא. ברור כי על הפרקליטות, המשטרה ומשרד החינוך, לטכס עצה כדי למנוע את הישנות הגניבה, שקיבלה מימדים מגיפתיים.
עד למציאת פתרון בר־קיימא נחוצה הוראת שעה לבלימת הזיוף. משרד החינוך החליט כי טופסי הבחינה יחולקו במועד סמוך מאוד לתחילתה, וכי עד לחשיפתם יעשו התלמידים 45 דקות בבתי הספר, ומייד קמה זעקה מפי ההורים וח"כים ערבים. סליחה, מדוע?
הטענה כאילו בוגרי תיכון אינם יכולים לעשות עוד 45 דקות באולם הבחינה היא עלבון לאינטליגנציה. אבל מה משמעות זעקת ההורים? שהם מחבלים במאמץ להבטיח את כשרות הבחינה? שהם סבורים או מעוניינים כי ילדיהם ייהנו מהגניבה? מן הטופס שחולק מראש או שולם בעבורו? ומה מבינים ילדיהם - שאמא ואבא רואים בחיוב אפשרות שהם רמאים כבר בתחילת דרכם ובלבד שיקבלו ציון גבוה, ואפילו הוא שקרי? אלה ההורים שלהם?
לרעייתי ולי יש עתה מניין נכדות ונכדים במוסדות החינוך לבד מאלה שכבר סיימו בהצלחה. אנו רוצים שיעמדו במבחן בכבוד וביושר וביושרה; ומתנגדים שילדים אחרים יחלפו על פניהם ברמת הציון רק מפני שרימו וזייפו. פרס למירמה הוא תעודת "נכשל" גמור למערכת החינוך, ואם היא נאבקת בכך וההורים תוקעים מקלות בגלגלים כי אז הקלון עובר אליהם.
ברור שכליאת נערות ונערים באולם הבחינה אינה פתרון מועדף. היא הוראת שעה בלבד עד שיילכדו העבריינים או תימצא שיטה יעילה יותר להבטיח את טוהר הבחינות. צריך לקוות כי כך יקרה. עד אז הציון להורים שאינם מתביישים להתנגד הוא אחד ויחיד - לא מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו