השבת נקרא בבתי הכנסת בפרשת בא. על שבע מתוך עשר המכות שניחתו על מצרים קראנו בשבוע שעבר, והשבוע נקרא על שלוש המכות האחרונות. על כל אחת מהמכות אפשר לשאול מדוע בחרו בה - הרי אפשר להכות את האויב בדרכים שונות ומתוחכמות. קרוב לוודאי שאכן יש סיבה מדוע בחרו להכות את היאור בדם ולא במחלות ויראליות כאלה או אחרות.
המכה האחרונה, מכת בכורות, יש בה משהו מיוחד המושך את תשומת הלב. המקרא מספק לנו את התיאור הבא: "כה אמר השם, כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים ומת כל בכור בארץ מצרים". כאילו אלוקים אומר "זה אני או הם". אני יוצא והבכורות מתים.
מדוע להציג זאת כך? מכת בכורות היא מכה מוזרה, אפשר להכות ולפגוע בכל מי שהוא בן עשרים ומעלה או בכל מי שהשתתף בשעבוד של העם היהודי במצרים. מדוע לפטור מעונש משעבד שלא היה במקרה בכור אלא שני או שלישי לרחם אמו? מכה על בכורות בהכרח תפגע בקטנים שהם במקרה בכורות או בזקנים שהם בכורות. מה ההיגיון בכך?
יתר על כן, מדובר במכה המסיימת ומסכמת את כל מסכת עשר המכות. האם לא אמור להיות בה איזשהו מסר משמעותי לקראת סיום השעבוד של ישראל במצרים? אם נסתכל בתורה, נראה כי מכה זו פגעה לא רק במצרים הבכורים אלא אף בבני עמים אחרים שהיו במצרים ואף בבעלי החיים.
וכך מספרת התורה: "מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הריחים וכל בכור בהמה". כלומר, גם בכורי המשרתים נפגעו. ובהמשך אף מוזכרים השבויים שהיו במצרים ככאלה שייפגעו: "והשם הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ עַד בְּכוֹר הַשְּׁבִי אֲשֶׁר בְּבֵית הַבּוֹר". ואכן, חכמינו ביקשו להבין מה מסתתר מאחורי מכה מיוחדת זו הניחתת גם על שבויים שלא עשו מאומה ואפילו על בעלי החיים.
ההסבר המקובל הוא שאת בכורי השפחות היה צריך להכות, כיוון שהם היו משעבדים את ישראל לא פחות מהמצרים ואף שמחים בצרתם.
אבל עדיין נותרה פתוחה השאלה מדוע היה צריך להיפרע מבכורי השבויים? אומרים חכמים, כדי שלא יחשבו שאליליהם סייעו להם. כלומר, כאשר יראו השבויים כי רק בכורי המצרים נפגעו, יחשבו בטעות כי אליליהם עומדים לימינם נגד אלילי מצרים, לכן היה צריך להיפרע גם מהם.
נמשיך בעקבות מדרש חכמינו השואל - מדוע ביקשו לפגוע בבכורי הבהמה? הם עונים: "לפי שהיו עובדים לה וכשאלוקים נפרע מאומה הוא נפרע מאלוהיה".
יש מנהג בקהילות מסוימות שבכורות צמים בערב פסח, אלו המתקשים לצום פודים את תעניתם בסיום מסכת. המקור למנהג זה הוא שגם בכורות ישראל היו אמורים למות באותו לילה וכזכר לכך שניצלו, הרי הם צמים.
מדוע היו גם הם צריכים למות? הלוא המלחמה היא במצרים? ייתכן כי המלחמה בבכורות מסמלת את המאבק בין האדם המבקש לראות בגבורתו ובכוחו את מקור הכוח והסמכות בעולם נוכח אלוקים המבקש להשתית את מקור הכוח באלוקות, במוסר, בטוב שבאדם ולאו דווקא בכוחו ובמעמדו שאותם רכש כתוצאה מגילו ומעוצמתו הכלכליים.
פרעה מסמל לא רק את האיש המשעבד; חכמים אומרים כי פרעה היה בכור בעצמו. הוא ראה את עצמו כאליל, הוא סבר כי כוחו ומעמדו מאפשרים לו לשלוט על חיי בני אדם ולשלול מהם את חירותם הבסיסית.
תפיסה זו חילחלה לכל האנושות בקביעה החברתית כי הבכור הוא המנהל את כלכלת הבית, אחראי לענייני הפולחן במשפחה, ועוד. אגב, פעמים רבות זה עבד נכון וכך היה ראוי שיהיה. עד לנקודה שבה הבכור חושב כי מעמדו מאפשר לו שליטה על אחרים.
מכת בכורות מבקשת לנפץ את המיתוס הזה. הבכור, כמו כל אדם אחר, הוא בן חורין לעשות את אשר עולה על רוחו בכפוף להיותו משועבד לערכים שאותם הטביע בו בורא עולם. מכת בכורות היא הפתח לעולם חדש של חירות נטולת מעמדות והעדפות בין בני אדם. ¬
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו