רוחות סתיו. האוויר מתקרר. בהרי השומרון כבר בסוף תשרי צריך להחליף לפוך, אבל הפעם נושב הקור גם מן האדמה. קהילות יפות ביהודה, בירושלים ובשומרון הוקפאו אל תוך קרחון ענקים, וכמו במשחק הילדים "פריז!" - הכל נעצר. הזוג שהתחתן, המשפחה שחיכתה להרחיב את הבית, היישוב שילדים רבים זורמים בשביליו - הכל נקרש באמצע התנועה, כאנשי פומפיי שנותרו מפוסלים בתנוחה שבה מצא אותם האפר הוולקני. הנשיא האמריקני, האיש החזק בעולם, לא ישן בלילה בגלל השאלה האם ייבנו עוד 13 יחידות דיור בבית אל. ראשי האיחוד האירופי מתהפכים על משכבם: האם ייתנו לגליה ואביעד להרחיב את הבית בכוכב השחר? כל מחסן בין המכולת למרפאה בקרני שומרון הוא כאב הראש של העולם כולו, המקמט מצחו בדאגה. כל בית יהודי הוא שדה קרב במערכה. מלחמת העצמאות לא תמה. מבקשי נפשה של ישראל רוצים לגדוע את הציונות המרגיזה והם מבינים את תורת הפרטים הקטנים: כדי לעקור את העץ צריך לטפל בשורש. כדי לחתוך את הזיקה שבין העם היהודי לארצו, לנתק בין העם הדווי לבין הארץ הזאת, יש להתנגד בקול לבניית כל כיתת לימוד מדרום לבית שאן, כל חדר למגורי יהודים ממזרח לכפר סבא - מכיוון ששם, בהרים האלה, ניטע השורש. עשרות מיליונים ברחבי העולם מאמינים כי ארץ ישראל היא ארץ הקודש. סיפורי התנ"ך, הנכס הלאומי הישראלי, נמצאים בבסיסה של התרבות העולמית. לב הארץ המובטחת הן גבעות בנימין, אפרים ויהודה, הסובבות את ירושלים: בכל גבעה מסתתר סיפור, מחלום יעקב ועד יהודה המכבי, מדוד המלך ועד אליהו הנביא. כאן התהווה מרכז החיים היהודיים בתקופת המקדש. כאן לחמו החשמונאים מעטים מול רבים. כאן שפטו השופטים והתנבאו הנביאים ופעלו המלכים, ובנות ישראל לבשו לבן וחוללו בכרמים. מכאן גורשנו לפני אלפיים שנים ולא חדלנו מלהתפלל ולייחל אל המקומות האלה בדיוק. שמותיהם של האתרים המקראיים עולים מבין דפי התנ"ך אל עיקולי הכביש שבו אני נוסעת הביתה, ולצד השרידים הארכיאולוגיים נבנים בתים חדשים ובהם קול ילדים משחקים. זו היתד לבניין הציוני כולו: שבנו הביתה. רק ביהודה ובשומרון נטועה ההצדקה להניח גוף יהודי יגע על פיסת הקרקע הזעירה, הזניחה במושגים בינלאומיים, ארץ ישראל. ואם אנחנו לא יכולים לבנות בחברון או בשילה, אין לנו שום עילה מוסרית לבנות בקריית מוצקין או בחולון. מבקשי רעתנו רואים את עץ הציונות גדל, עלוותו משגשגת ופירותיו יפים, והם אינם יכולים לגעת בענפים הגבוהים. אינם יכולים לקטוף את עין חרוד ובית דגן ונהלל כפי שהיו רוצים. אז הם מתכופפים למטה, ופוגעים בשורש. אחרי שימות השורש, נפול ייפול העץ כולו. על נתניהו לגלות מנהיגות: הנוכחות היהודית בארץ ישראל אינה כתובה על הקרח. אם יתקפל עכשיו, גלי הכפור של ההקפאה לא יעצרו בקו הירוק.
X
