הבחירה הדמוקרטית: הדרך לבית הלבן מתחילה באיווה

במדינת איווה יודעים שאחת לארבע שנים הם מתחת לאור הזרקורים. אני נוחת כאן בדה מוין, שבה יש כ־200 אלף איש. זו הפעם הראשונה שלי במדינת המערב התיכון הזאת, וזה מרגיש כמו עולם אחר. העיר כבר אדישה לצבא העיתונאים שנחת כאן מהעולם כולו. המחירים, גם אם רחוקים מאוד מאלה של וושינגטון, ניו יורק ולוס אנג'לס, עולים בתקופה זו של השנה. כולם מגויסים, אין חופשה, לא בבתי המלון ולא במסעדות.

כל חדרי המלון תפוסים. באיווה הקפואה יתחיל ביום שני הקרוב המרוץ הדמוקרטי לנשיאות. מדינה קטנה שאינה מייצגת את ארה"ב (91% לבנים) וגם מספר האנשים בה קטן. לכן, מספר האלקטורים שלה בבחירות הכלליות נמוך. אבל מסורת היא מסורת, ושם מתחיל המרוץ בשיטת הבחירות. אין קלפיות, יש אסיפות בוחרים.

מכיוון שטראמפ רץ לכהונה שנייה, הליך הפריימריז בצד הרפובליקני מתקיים לפרוטוקול בלבד ומועמדותו מובטחת. אבל אצל הדמוקרטים, יש מלחמה של ממש. וזו המלחמה לפני המלחמה האמיתית, שתהיה כמו הקרב רווי ההשמצות בין טראמפ לבין קלינטון ב־2016, ועוד קצת. 

מדובר בקרב שהולך להיות הקרב על פניה ועל דמותה של החברה האמריקנית בעשור הקרוב, והדמוקרטים יצטרכו לעשות את הבלתי אפשרי: לנצח נשיא מכהן בזמן שהכלכלה שוברת שיאים ובזמן שהם עצמם מסוכסכים עד היסוד. 

טראמפ לא המתין ליום שני. ביום חמישי, אחרי ההצלחה שלו להביא אלפים לעצרת בניו ג'רזי הדמוקרטית, הוא החליט לגנוב את ההצגה לדמוקרטים וערך עצרת ענק באיווה. על פניו מטרתו הושגה: העמוד הראשי של ה"דה מוין רג'יסטר" לא כלל תמונה של המועמדים, אלא של הנשיא יורד מהמטוס וכותרת על אודות הבטחותיו למדינה הקטנה במערב התיכון. בכלל, נראה כי הדמוקרטים ירו לעצמם ברגל כאשר התמהמהו בפתיחת משפט ההדחה שלו, שהכריח את ארבעת הסנאטורים המתמודדים בפריימריז (ברני סנדרס, איימי קלובשר, מייקל בנט ואליזבת' וורן) להיעדר מהמדינה ברגעים המכריעים של המרוץ ובמקום זאת להיות חלק מחבר המושבעים בסנאט. 

   

בוחרים בכנס של הדמוקרטים // צילום: אי.פי.איי 

ביום שישי הגיע המשפט לרגע מכריע: הדמוקרטים כשלו בניסיונם להעביר החלטה שתאפשר זימון עדים, בהם היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון שמספרו הודלפו פרטים מפלילים, לכאורה, על מעורבות טראמפ ב"אוקראינה־גייט". המשמעות של כישלון המהלך הדמוקרטי: הכרעת הדין במשפט טראמפ תתקיים כבר בימים הקרובים, כנראה ביום רביעי. טראמפ צפוי להיות מזוכה, שכן לרפובליקנים יש רוב בסנאט.

בינתיים, טראמפ בחר לערוך את העצרת שלו במתחם הקמפוס של אוניברסיטת דרייק. כרגיל אצל טראמפ הקהל מגיע להפנינג. וטראמפ בדיוק כמו בבחירות 2016 לא מתכוון לתת מתנות. "אנחנו הולכים להביס את הסוציאליסטים הדמוקרטים הרדיקליים", הבטיח טראמפ בעצרת. 

קצת תמוהה האובססיה של הדמוקרטים להדיח את טראמפ בסנאט. אנחנו הלא בשנת בחירות?

"לא סומכים על עצמם"

"יכול להיות שהם לא סומכים על עצמם", אומרת לי לארה, צעירה מקומית הלומדת מדעי המדינה באוניברסיטת איווה. "הטירוף סביב הדחת הנשיא רק משדר חוסר ביטחון בעצמם", היא מוסיפה. מבחינתה, טראמפ יהיה הנשיא הבא, אבל היא בצד הדמוקרטי של המדינה. לאיווה שישה אלקטורים, אך היא נחשבת למדינת מפתח. פעמיים העניקה את האלקטורים שלה לברק אובאמה, אך ב־2016 "היורשת" של אובאמה, הילארי קלינטון, נחלה מפלה קשה שם וטראמפ זכה באלקטורים. 

הניצחון באיווה מפיח רוח חיים במועמדים ונותן להם זרקור שלפעמים עושה את ההבדל בין התפוגגות לניצחון. ג'ון קרי זכה בגלגל הצלה כאשר ניצח משום מקום באיווה, וזה העניק לו את המומנטום לשאר המרוץ, עד שזכה במועמדות. 

ועתה, המועמדים הדמוקרטים בוחרים להתרכז בטראמפ במקום בעצמם. ג'ו ביידן הזכיר בנאומו בעצרת בחירות את הנשיא בכל 17 שניות (64 פעמים ב־19 דקות). ואילו פיט בוטיג'ג', ראש העיר לשעבר של סאות' בנד במדינת אינדיאנה, נסע כאן בעקבות טראמפ. הוא פשוט דילג מתחנה לתחנה שטראמפ ניצח. בסקרים עצמם, בדרך כלל, סנדרס מוביל. "מי לוקח היום סקרים ברצינות באמריקה?" אומר ג'ייסון, בעל מסעדה קטנה שבה אני שותה קפה של בוקר. "אני רואה את הסקר וקורא אותו הפוך". גם ג'ייסון לא מבין מה רוצים מטראמפ: "הוא טוב לעסקים".

עורך "ישראל היום" בועז ביסמוט באיווה  

180 קילומטרים מבירת איווה, דה מוין, אירח בית הספר "היסטרי" המקומי את סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, שמבקש לעלות שלב אחד בקורות החיים שלו ולהיכנס להיסטוריה לא כסגן הנשיא של אובאמה, אלא כנשיא ארה"ב.

האולם שנבחר לא היה גדול מדי, וטוב שכך. 200 תומכים לכל היותר באו להאזין לו. בהשוואה לטראמפ והעצרות שלו, זו טיפה בים. אבל ג'ו ביידן לא הפסיק לקטול את הנשיא על רקע אישי. את הקהל הוא לא הלהיב במיוחד. גם לא עצמו. כשנפגשנו שנינו, הוא שידר רוגע. ביידן לוקח לי את הטלפון הנייד בעצמו, לא נבהל מהעברית שבמכשיר, מתעקש להעביר לבד למצב תמונה - ועושה לנו סלפי. "אני עומד לעבוד קשה - ולנצח", הוא מכריז. שאלתי אותו כיצד כל כך הרבה תומכים מגיעים לעצרות של טראמפ, למרות כל מה שהוא אומר עליו. תשובה לא קיבלתי, אבל אין ספק שמבין כל המועמדים שהדמוקרטים מציגים הוא נראה הכי שפוי.

קרי: "תוכנית המאה לא פשוטה"

בתוך כך, שאלתי את ג'ון קרי, שהיה מועמד הדמוקרטים בבחירות 2004, על תוכנית המאה: "זה לא פשוט, ראית את תגובת הפלשתינים". ולגבי הקהל הגדול שבא לעצרת של טראמפ: "חצי מהמדינה הזו תומכת בו והייתי רוצה להסביר להם מדוע הם טועים, אבל אני מכבד אותם". 

 

טראמפ מגיע: העמוד הראשי של "דה מוין רג'יסטר"

אין ספק שהבחירות באמריקה הן החגיגה הכי טובה בעיר, אבל משהו רדום הפעם. האם זה המשפט, האם זו העובדה שבחירות 2016 היו כה מסעירות, או פשוט כי הרפובליקנים שולטים היום בזרקורים בגלל איש אחד והוא כבר עלה לגמר? כפי שבאתרים השונים ציינו בשנת 2019, יש כמה סוגים של מצביעים שרוצים את טראמפ כנשיא עד 2025. חלק רוצים אותו בגלל הכלכלה, אחרים מצביעים בגלל הערכים השמרניים שלהם, ולחלק פשוט קוסמת העובדה שהוא מוכן לעשות דברים שאחרים לא מוכנים לעשות. הוא פרויקטור שמביא תוצאות, כמו הגדר בגבול מקסיקו, והם אוהבים לתת לו צ'אנס. 

וכפי שטראמפ עצמו הבהיר בעצרת באיווה ביום חמישי: "אני לא מתכוון להפסיד במדינה הזאת. אני לא מתכוון להפסיד בשום מדינה". ולפחות לפי התמונות מהעצרות, אפשר להניח שהמצביעים שלו משנת 2016 יגיעו לקלפי. התמונות מראות שהארנה שבה נערכה העצרת היתה מלאה עד אפס מקום (7,000 איש) - כפי שטראמפ הרגיל אותנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו