הבמה כולה שלו: טראמפ מסתער על הישורת האחרונה

מדינת "אבן הראשה", כך כונתה פנסילבניה בשל מרכזיותה בקרב 13 המושבות. בחירות 2020 החזירו את פנסילבניה, שבה הוכרזה עצמאותה של ארה"ב ב־4 ביולי 1776, למרכז הבמה.

שני הצדדים מתמקדים בה כאילו מדובר בפלורידה של שנת 2000, ובצדק. בשנת 2016 טראמפ הצליח "לגנוב" אותה מהדמוקרטים אחרי 28 שנה שבהן הצביעה להם, ועכשיו הוא מנסה לעשות את זה שוב על ידי הדגשת תעשיות הפחם ופצלי השמן ושאר המפעלים שייאלצו להיסגר בשל מדיניותו הירוקה של ג'ו ביידן.

פנסילבניה היא סגולה במובן הכי קלאסי של המילה: במזרח היא ליברלית כמו ניו יורק, במערב התיכון היא נוטה לדמוקרטים כמו אוהיו אך לא ליברלית, ובאמצע היא שמרנית כמו אלבמה. אם לא די בכך, הפרברים של פילדלפיה לא צפויים, כיאה לעיר שבה הוכרזה העצמאות. לכן טראמפ הגיע אתמול למדינה וערך בה שלוש עצרות ענק.

ביידן מוביל בסקרים, וכנראה גם בהצבעה המוקדמת בארה"ב (מספר הקולות שנשלחו מוקדם השנה כבר חצה את נפח ההצבעה המוקדמת לפני ארבע שנים ועומד על יותר מ־60 מיליון). אך לטראמפ יש את האנרגיות והמומנטום, וגם התלהבות של ה"בייס", שהחל לנהור לקלפיות בימים האחרונים, כולל בפלורידה. אחת התופעות המפתיעות היא שגברים שחורים צעירים מצביעים לו בשיעור חסר פרופורציה לעומת שאר המצביעים השחורים.

הסקרים במדינות המפתח שיכריעו את הבחירות מראים על יתרון גבולי לביידן ברובן, אך גם על שוויון סטטיסטי, בעיקר באוהיו, בפלורידה ובצפון קרוליינה. לכן אין הסכמה בין המומחים לגבי ספקטרום האפשרויות בבחירות. המנעד יכול לנוע בין ניצחון מוחץ לביידן עם הרבה יותר מ־270 אלקטורים לבין ניצחון מפתיע של טראמפ בסגנון 2016.

 טראמפ, שלא מפסיק להתרוצץ, הגיע אתמול לעיירה הקטנה והחביבה ליטיץ שבלב האזור השמרן של פנסילבניה, אזור חקלאי ודתי מאוד שבו מתגוררת קהילה גדולה של בני האמיש האדוקים, אשר נעים ממקום למקום בעגלות רתומות לסוסים והפכו לחלק בלתי נפרד מהעיר לנקסטר הסמוכה. פגשתי שם מישהי בשם דבי. היא חיה באזור מאוד אדום אבל היא, כמו כל חבריה, ליברלית ומצביעה לדמוקרטים. תמיד. "אופטימית?", אני שואל. "אני מאוד פוחדת... יש ימים שבהם אני מרגישה שביידן מנצח ויש ימים שלא".

טראמפ נאבק על כל קול במחוזות השמרניים של פנסילבניה, מכיוון שביידן הוא בכל זאת יותר עממי וחם מקלינטון. אך אתמול בעצרת בליטיץ נראה היה שכל פנסילבניה אדומה. היו הרבה בני אמיש (שאינם מאמינים בקורונה ומתעקשים שלא לעטות מסיכות), וכולם - כך לפי הכרוז שקידם את הבאים - מצביעים לטראמפ. בכלל, כולם באו באווירה טובה לעצרת, כאילו זה משחק פוטבול, עטופים בדגלים של טראמפ.

 זו הצמיחה, טמבל

בנאומו טראמפ הזכיר להם את הצמיחה במהלך כהונתו. הוא הדגיש שביידן שבוי בידי פעילי הסביבה, שרוצים למנוע מהתושבים את הצמיחה הזו. הוא הדגיש כי מגיפת הקורונה תעבור. "ואנחנו נעשה קאמבק, אף אחד לא יכול לעשות קאמבק יותר טוב מאיתנו", אמר טראמפ. "אנחנו המדינה הכי אדירה בעולם", המשיך לקול שאגות סוערות של "U-S-A". הוא גם עקץ את ביידן, שלא עורך הופעות פומביות: "אני לא יכול לנעול את עצמי במרתף בבית הלבן, כי יש לי עבודה לעשות".

טראמפ לא מאמין לסקרים. הוא בטוח שהוא בן הבית האמיתי במדינת "אבן הראשה". טראמפ חייב להשיג כמה שיותר קולות בלב ליבה של פנסיבלבניה האדומה, וגם לפצל לשני חלקים שווים את קולותיהם של המצביעים בפרברים, כפי שעשה בשנת 2016, בייחוד באזור פילדלפיה.

פגשתי גם את ג'ים. הוא גדל בפנסילבניה אך למד בנאשוויל, טנסי. הוא ליברטני, כלומר לא מאמין לאף מפלגה ורוצה אי־התערבות ממשלתית בכל התחומים, ולכן לא תומך באף אחד. הוא אומר שהתיקון השני לחוקה האמריקנית, שמקנה זכות בסיסית לשאת נשק אישי, הוא אחד הדברים החשובים ביותר, ולכן התמיכה בטראמפ באזור הזה של המדינה, שרבים מתושביו ציידים, כה גדולה. "ברור שיש לו סיכוי. אני גמלאי בתחום החינוך. מסביבי מורים רבים שחושבים שטראמפ הוא ליצן, אבל ביידן לא מלהיב אותם".

 לא מקומי, פוליטיקאי

העובדה שטראמפ חולל כאן מערכה לפני ארבע שנים וניצח, גורמת לנו לחשוב שהוא יעשה זאת שוב. הוא בהחלט יכול לנצח. ביידן ממש לא אהוב כאן, אף שהוא מספר שהוא בן המקום וגדל במרחק 80 מיילים מפה. מבחינתם הוא כבר לא מקומי, אלא פוליטיקאי, וטראמפ הוא דווקא כמוהם.

פתאום תוך כדי נסיעה אני רואה סוס שחור מקסים עם בן אמיש בתוך הכרכרה הקטנה שלו. אם כבר כרכרות, נראה שהדמוקרטים כבר רותמים את הכרכרה לפני הסוסים ותופרים חליפות. יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי כבר מתייחסת אל ביידן כאל נשיא. הגישה שלה משקפת הלך רוח דמוקרטי גובר, שניצחון של ביידן יוביל להשתלטות הדמוקרטים גם על הסנאט. ואכן, מצבם של כמה סנאטורים רפובליקנים, בייחוד במיין ובאיווה, לא טוב.

כך או כך, השבוע הקשה ביותר לשני הצדדים התחיל, וטראמפ לא מרפה. אתמול נודע שיערוך 11 עצרות ב־48 השעות האחרונות של הקמפיין. זו הדרך שלו לקבל תקשורת חינם ולהדוף את ההתגייסות ההמונית לטובת ביידן, שאמנם לא עורך עצרות המוניות, אך מפציץ את התקשורת בתשדירים. אתמול טראמפ גם רשם הישג אדיר: מינויה של השופטת איימי קוני בארט היה צפוי להיות מאושר בסנאט. המינוי השלישי לעליון של הנשיא. סגן הנשיא פנס, שהיה חשוף לקורונה בגלל הידבקות צוותו, לא נכנס לבידוד ונשאר כנשיא הסנאט כדי לנהל את ההצבעה. המינוי מבטיח רוב שמרני מוצק בבית המשפט העליון, שעשוי גם להכריע את תוצאות הבחירות, אם יהיו צמודות.

הכל מונח על הכף בעוד שבוע, אך נראה כי הבחירות הן רק סביב דמות אחת: אדם בשם טראמפ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו