בחזית הקרב המכריע: הבשורה תגיע מפנסילבניה

מה ההבדל בין בחירות 2016 לבחירות 2020? בואו לדיינר "מייפר" בפילדלפיה ותראו שמבחינת הפוליטיקה - כלום, אבל מבחינת אווירה - הכל.

לפני ארבע שנים ביקרתי במקום ימים אחדים לפני הבחירות. המקום צעק טראמפ לשמיים, למרות העובדה שהוא ממוקם בליבה של עיר דמוקרטית. בדיעבד, היה אפשר לחוש בקריסת ה"חומה הכחולה" של קלינטון כבר שם.

המקום היה הומה אדם והסועדים זללו בהתלהבות את הביצים, את הפנקייקים ואת תפוחי האדמה המטוגנים. ההתלהבות הגדולה היתה מהאוכל, אבל עוד יותר מהמועמד טראמפ. הסקרים ניבאו שהילארי תנצח - אבל כמעט לא ראיתי אחד שתמך בה.

חזרתי אתמול למקום. המלצרית מבקשת ממני להמתין בחוץ. יש יותר שולחנות ריקים מסועדים, בגלל הגבלות המרחק והתפוסה במקום. אני ממתין בחוץ לצד קבוצה של צעירים. החוקים במקום קשוחים בגלל הוראות העירייה והמחוז. המלצרית הראשית ג'רי הפכה להיות המושיבה הראשית.

"בכל דבר מאשימים את טראמפ"

"לפני ארבע שנים היה לי ביקור אצלכם שחשף לי את תוצאות הבחירות בפנסילבניה ובאמריקה בכלל", אני אומר לה ותוהה: "גם הפעם?" ג'רי מתקשה לקבוע. "קשה מאוד לדעת, הכל השתנה. הבט מסביב. תבין, הכלכלה והפרנסה חשובות מאוד לאנשים פה. כלכלה זה מצב רוח. טראמפ לא אשם בקורונה, אבל זה במשמרת שלו", היא אומרת, ובכך אולי מתמצתת את ההבדל לעומת 2016, ובעיקר את הבלבול והדכדוך. הקורונה הפכה את יום חגה של הדמוקרטיה ליום מסוג אחר, דווקא באמריקה - האופטימית הנצחית.

יש גם הדי התקרית האלימה מהשבוע האחרון, שבה צעיר שחור נורה למוות על ידי שוטרים אחרי שהניף לעברם סכין, ונוסף על כך, צף החשש מאלימות שתיגרם לאור תוצאות הבחירות. אפשר לראות ממול לדיינר שחלק מהחנויות כבר עם לוחות עץ שיגנו על החלונות מפני ניפוץ וביזה. "אז מה, ביידן ינצח?", אני שואל את ג'רי. "מה פתאום?", היא עונה, "אתה יודע כמה אנשים אוהבים את טראמפ כאן, אפילו בפילדלפיה?".

"בכל דבר שקורה כאן - הדמוקרטים מאשימים את טראמפ", אומרת לי אוולין, אשר סועדת עם בעלה. בעלה לורי, בן 75, אומר לה שעדיף לא לדבר פוליטיקה. גם ג'רי, המלצרית הראשית, אומרת לי: "תראה, אני ג'ינג'ית ואני לא פוחדת מכלום - אבל באקלים היום באמריקה אני מעדיפה שבמסעדה שלנו לא ידברו פוליטיקה". את הצבעתה־שלה ג'רי לא מוכנה לחשוף. היא רק אומרת שהסגנון של טראמפ מפריע, וגם הדרך שבה הוא מדבר על הקורונה.

אני שואל את ג'רי מי פופולרי יותר בקרב הלקוחות שהיא רואה בחודש האחרון. "טראמפ!", היא עונה מייד, "ללא ספק. את ביידן יכולים במקרה הטוב להעריך, אבל את טראמפ ממש אוהבים. אתה צריך לראות את האוהדים שלו פה במסעדה".

אני פוגש גם את כריסטין, שאומרת לי שהיא דמוקרטית "אבל חושבת שביידן אפרורי". היא סבורה שטראמפ ינצח, למרות סלידתה ממנו. "האיש עשה המון למען אמריקה, האיש לא רק מדבר. לפני הקורונה ראינו מה הוא מסוגל לעשות, ולכן אני כדמוקרטית אומרת לך שהוא ישקם את הכלכלה. ביידן לא באמת מסוגל".

כריסטין עובדת בבית מרקחת לא רחוק מהדיינר, באזור של מעמד הצווארון הכחול, שגם השנה, לטענתה, מפנה עורף למפלגה הדמוקרטית. "100 אחוז ממה שאני שומעת בבית המרקחת זה רק תמיכה בטראמפ", היא מספרת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו