יום בחירות דרמטי בארה"ב: נכון לשעות הלילה (רביעי) עדיין לא היה ברור מי המנצח במרוץ לנשיאות, אך כבר אתמול היה אפשר לקבוע כי ממדי ההצבעה הדהימו את כולם וההערכה היא כי עד סיום ספירת הקולות אחוז ההצבעה יהיה בשיא שלא נראה יותר מ־100 שנה וצפוי להסתכם ביותר מ־160 מיליון בוחרים.
הרשתות השונות לא מיהרו לקבוע מי ניצח במדינות ה"סגולות" המתנדנדות שבהן אין לאף מפלגה יתרון מובהק. נכון לסביבות 2:40 לפנות בוקר, ביידן הוכרז כמנצח בוורמונט ובווירג'יניה ובמספר מדינות "כחולות" נוספות כצפוי, בעוד טראמפ הוכרז כמנצח באינדיאנה וקנטקי כמו גם בעוד מדינות "אדומות" כצפוי.
כך או כך, במדגמים של הבוחרים ברמה הארצית אמרו המצביעים כי טיפול בקורונה יותר חשוב מסוגיית הכלכלה, מה שעשוי ללמד על יתרון לביידן לפחות ברמה הארצית. כך גם התמיכה של מרבית המצביעים בשימור רפורמת הבריאות של ממשל אובאמה. עם זאת, יתרון ארצי לא מלמד על יתרון במניין האלקטורים.
למרות שידעתי והרגשתי את המתח באוויר בארה"ב בימים האחרונים בכל מקום שהייתי בו, עדיין היה קשה לראות בניו יורק אתמול אנשים המכינים את עצמם להתפרעויות לאור תוצאות הבחירות. כשהגעתי לעיר, אחרי יומיים בפנסילבניה המתנדנדת שאולי תכריע את הבחירות, קיוויתי שבניו יורק הכחולה לא יהיה את אותו המתח. כי הרי ברור מי יזכה ב־29 האלקטורים של מדינת ניו יורק - ג'ו ביידן. אבל ניו יורק, כיאה למעמדה, נשאבה כולה למערכת הבחירות יחד עם כל אמריקה מחוף לחוף ומהוואי ועד אלסקה.
הבחירות האלו לא השאירו שום אמריקני אדיש, בגלל הקורונה, אבל בעיקר בגלל השילוב של הקורונה וטראמפ. מייד כשהגעתי למלון שלי בניו יורק הרגשתי כמו במלון רפאים. כבר בקבלה הזהירה אותי פקידת המלון שיהיה ערב קשה, ונתנה לי את מספר הטלפון של מאבטח המלון, כדי שיוכל לפתוח לי את הכניסה בלילה. "צפויות מהומות בעיר", היא הסבירה, ואני לרגע חשבתי שאני שוב מבקר בעיראק, ולא בתפוח הגדול, ליבה הפועם של אמריקה ושל העולם המערבי.
עבור טראמפ, הבחירות האלו היו קרב מאסף מהרגע שהקורונה פרצה. ספק אם הוא העריך עד כמה המגיפה תמחק את יתרונו המובנה כנשיא מכהן. כי הרי האמריקנים כמעט אף פעם לא שולחים נשיא הביתה אחרי כהונה אחת בלבד. בדרך כלל זה קורה כאשר אירועים בלתי צפויים יוצאים מכלל שליטה: כמו המיתון הקשה שגרם להפסד של ג'ורג' בוש האב, או חוסר האונים של קרטר מול המשך החזקת השבויים בשגרירות האמריקנית בטהרן. וכמובן, יש את מלחמת וייטנאם, שגרמה ללינדון ג'ונסון לפרוש.
אבל נכון לכתיבת שורות אלו, למרות המהלומה של הקורונה, טראמפ עושה בדיוק הפוך מקמפיין געוואלד: הוא המשיך בקמפיין עד הרגע האחרון וטען ברשת פוקס ניוז ש"המצב בשטח מצוין". ובתור מי שהיה בשטח בכמה מדינות מפתח בימים האחרונים - מליטיץ, פנסילבניה במזרח ועד נבאדה ואריזונה במערב ופלורידה בדרום - סביר מאוד שטראמפ לא טעה. כי אם יש משהו אחד שהקורונה לא שינתה זה את החיבור שיש לו לבייס שלו, חיבור שביידן היה עושה הכל כדי שיוכל לשכפל בצד השמאלי של המפה.
"העיר החשמלית"
השאלה היא האם יצליח לשחזר את הנס שקרה לו לפני ארבע שנים, כאשר ניצח בזכות כמה עשרות אלפי נאמנים בבייס הזה, שעשו את ההבדל. למעשה, אם לפני ארבע שנים שאלנו האם טראמפ יצליח להבקיע את החומה הכחולה במערב התיכון, השנה שאלנו האם הדמוקרטים הצליחו לבנות את החומה מחדש. לפי הסקרים עד אתמול, נראה שהצליחו לשקם את החומה בוויסקונסין ובמישיגן, אך לא בפנסילבניה. ולכן פנסילבניה כה קריטית. כי בכל כך הרבה תרחישים היא ההבדל בין ניצחון והפסד לטראמפ.
ביידן עד הרגע האחרון קיווה למתג את עצמו כמקומי בפנסילבניה בגלל שגדל בעיר סקרנטון עד גיל 9, ואתמול אף חזר לבית הילדות שלו כאקט סימבולי. הייתי בעיר סקרנטון ביום שני כאשר הגעתי לעצרת של טראמפ בשדה התעופה המקומי.
העיר מכונה "העיר החשמלית", אך נראה כי החשמל היחיד שזרם ברחובות הוא של האנרגיה שהביא איתו טראמפ. וגם שמתי לב להרבה יותר כרזות חצר למען טראמפ.
העיר של כורים ועובדי מסילות רכבת הרגישה יותר בנוח עם טראמפ הניו־יורקי מאשר עם ביידן הפנסילבני שעזב. זו עיר קשת יום, של פועלים, וכמעט שאפשר להריח את החלודה באוויר, כמו בחלקים אחרים של פנסילבניה שביקרתי בהם במהלך הימים האחרונים. פנסילבניה היא, כמו שרבים אומרים, שלוש מדינות: במערב תעשייתית, באמצע שמרנית ובמזרח ליברלית. טראמפ הצליח לגשר בין כל חלקיה בשנת 2016, בהפרש זעום, והשאלה היא אם יצליח שוב.
אחד התרחישים האפשריים הוא תרחיש שבו הן ביידן והן טראמפ זוכים ב־259 אלקטורים, ורק פנסילבניה תכתיר את המנצח. לחלופין, טראמפ מנצח בפנסילבניה אבל הדמוקרטים הופכים שלוש מדינות כדי ליצור שוויון של 269 ביניהם. כך או כך, השאלה הגדולה היא כמה מצביעים עצמאיים באמת היו עד אתמול, והאם רבים מהם בעצם אמרו ביידן בסקרים וברגע האחרון הצביעו טראמפ. ייתכן שהיום בבוקר נשיא נבחר עדיין אין, אבל המתח באוויר והחשש מאלימות צפויים להישאר.
את החוויה הזאת של לילה בניו יורק המבוצרת והמבוהלת מעולם לא חשבתי שאצטרך לחוות. בחירות 2020 הן אולי על 270 אלקטורים, אבל הן בעיקר על הדרך להתמודד עם סופה מושלמת שספק אם נראה שוב: בחירות בצל מגיפה במקביל למשאל עם על הנשיא הכי בלתי צפוי (ובלתי מובן) אי פעם.
"מתכנסים לניצחון"
עוד לפני הפתיחה הרשמית של "יום הבוחר", כ־100 מיליון אמריקנים כבר נתנו את קולם בהצבעה המוקדמת. שיעור ההצבעה המוקדמת בימים שקדמו ליום הבחירות הרשמי היה לא פחות מהיסטורי. על פי רוב המניינים, מספר האמריקנים שהצביעו עוד לפני יום הבוחר עומד על כ־100 מיליון בני אדם, מספר שמהווה כ־72 אחוזים מכלל המצביעים בבחירות 2016.
טראמפ סיים את אירועי הקמפיין שלו רק לפנות בוקר ביום ג' בבליץ של כמה מדינות. ביום הבחירות עצמו בחר הנשיא להישאר בקרבת הבית הלבן, וגם חדר המצב של המפלגה הרפובליקנית בארלינגטון, וירג'יניה. הגברת הראשונה מלניה טראמפ הגיעה להצביע בפלורידה. בראיון טלפוני שערך בשעות הבוקר עם רשת "פוקס ניוז", הנשיא טראמפ טען שיש לו "סיכוי מבוסס מאוד לנצח".
למרות דיווחים שבכוונתו להכריז על ניצחון בטרם ייספרו כל הקולות, ובכלל זה אלו שהגיעו בדואר, הנשיא הצהיר כי יכריז על הניצחון "רק כאשר יהיה ניצחון, אם יהיה ניצחון". "אני חושב שננצח", אמר. "אני חושב שהסקרים הם סקרים שנועדו למנוע הצבעה, ואני חושב שיהיה לנו ניצחון, אבל רק כשיהיה ניצחון. אין שום סיבה לשחק משחקים".
כמו מערכת הבחירות כולה, גם 24 השעות האחרונות של סגן הנשיא לשעבר ביידן היו שונות בתכלית מאלו של יריבו. המועמד הדמוקרטי הקדיש את שלשום ואתמול לפנסילבניה. "טוב להיות בבית", אמר המועמד הדמוקרטי, מלווה בשתיים מנכדותיו. על קיר הסלון הוא כתב בכתב ידו: "מהבית הזה לבית הלבן, בעזרת האל".
"יש לי הרגשה שאנחנו מתכנסים לקראת ניצחון גדול. נוכל לשים קץ לנשיאות שהותירה אמריקנים שעובדים קשה בחוץ בקור. נוכל לשים קץ לנשיאות שתדלקה את להבות השנאה, לנשיאות שכשלה בהגנה על האומה שלנו", אמר ביידן. בשעות הערב שב ביידן לביתו שבדלאוור. הנשיא טראמפ, מצידו, מתכנן לערוך "מסיבת צפייה" בבית הלבן.
בהכנת הידיעה השתתף יוני הרש, ניו יורק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו