העיתונאי הגולה מאיראן: "הכישלון של חמינאי יצר קרע גם בקרב התומכים"

לפני תשע-עשרה שנים, במהלך בחירות מהונדסות נוספות של הרפובליקה האיסלאמית, מחמוד אחמדינג'אד עלה לנשיאות בהתערבות מיליציית הבסיג', המנהיג העליון עלי חמינאי ומשמרות המהפכה, מה שסימן את תחילתה של תקופה חדשה למשטר האיראני. המסיכה של הרפובליקה האסלאמית הוסרה, והיא הפכה לרפובליקה האסלאמית של חמינאי.

אכבר האשמי רפסנג'אני, נשיא איראן לשעבר שהפסיד בבחירות 2005, כתב בזיכרונותיו שמונה שנים קודם לכן על היום שבו חמינאי שלח לו טקסט של נאום לפסגה האסלאמית לבדיקה וביקורת. רפסנג'אני "הזכיר" לחמינאי שהנאום ארוך מדי.

באותה עת, שמונה שנים חלפו מאז שחמינאי עלה לשלטון. אבל ב-2005, המצב היה שונה. חמינאי השתלט באופן מלא על הרפובליקה האסלאמית על ידי החלפת רוב הפקידים שמונו על ידי רוחוללה חומייני.

זו הייתה אחת מנקודות המפנה המשמעותיות ביותר ביחסים בין הממשל לעם בעשורים האחרונים. כתוצאה מההבטחה השקרית לרפורמה במערכת, הנשיא הפך למתאם גרידא, ובמקום רפורמה בבחירות והבטחת חירויות פוליטיות וחברתיות, כוחו האוטוקרטי של חמינאי התחזק.

בתקופה זו, כשהוא מחוזק על ידי הכנסות נפט מוגברות, חמינאי קידם שלוש קווי מדיניות בנחישות: הרחבת התוכנית הגרעינית הצבאית, יצירת חוסר יציבות במזרח התיכון על ידי תמיכה בקבוצות פרוקסי, והגדלת הכוח הפוליטי והכלכלי של משמרות המהפכה, במיוחד דרך כוח קודס.

האינטרנט שינה את חוקי המשחק

למרות שהרפובליקה האסלאמית תמכה בקבוצות טרור במזרח התיכון מאז הקמתה, בתקופה זו כוח קודס של משמרות המהפכה הפך קבוצות אלה לשלוחות מלאות, כולל באמצעות תמיכה בפעילות טרור באפגניסטן ובעיראק - ובמעורבות ישירה בסוריה.

בזירה הפנימית, חמינאי אימץ שלוש טקטיקות: דיכוי מקסימלי של מבקרים, החלפת המושג "בחירת נשיא" ב"מינוי נשיא", והזרמת משאבים כספיים לקרטלים כלכליים הקשורים אליו. תוכניתו של חמינאי נראתה כמתקדמת כמתוכנן עד שהתפתחות משמעותית שיבשה אותה לחלוטין.

ב-2009, כאשר אנשים מחו נגד זיוף בבחירות, תופעה משמעותית שינתה את המשחק: האינטרנט והרשתות החברתיות. שנים של אינפלציה דו-ספרתית, מטבע קורס, עוני נרחב, והצטמקות המעמד הבינוני הובילו למציאות קשה: אזרחי מדינה בעלת מאגרי הגז השניים בגודלם בעולם ומשאבי נפט עצומים מצאו את עצמם בני ערובה בידי ממשלה המשקיעה את העושר הלאומי בפרויקטים בלתי יצרניים המונעים משאיפותיו של חמינאי - שכולם נכשלו.

למרות שמיליארדי דולרים הושקעו מדי שנה בתוכנית גרעין שלכאורה נועדה לייצור חשמל, המדינה סובלת ממחסור חמור בחשמל, עם הפסקות חשמל תכופות הפוגעות קשות באזרחים. ההיבט הצבאי של התוכנית הגרעינית חשף את איראן לשנים של סנקציות קשות, שדוחפות את הכלכלה לסף קריסה.

חמור אף יותר, המדיניות האזורית של הרפובליקה האסלאמית קרסה לחלוטין מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. אפילו הנרטיב של חמינאי על כוחו של המשטר נשחק בקרב חלק מתומכיו. הריגת מפקדי חיזבאללה הבכירים ואובדן מסדרון הנשק של "חזית ההתנגדות" עם נפילת בשאר אל-אסד החלישו את מעמדה של איראן. בעיראק, כוחות הפרוקסי נוטרלו בעקבות הסכם בין ממשלת עיראק לארה"ב, בעוד שחמאס נותר עם תמונות של מנהיגים שנהרגו על ידי ישראל. בתוך שנה, ישראל יזמה שתי התקפות ישירות על איראן, מה שניפץ את נרטיב ההרתעה של חמינאי.

קרע גם בקרב תומכי המשטר

כישלונות אלה יצרו קרע אפילו בקרב תומכי המשטר, שבעבר אימצו את הרטוריקה האנטי-אמריקאית ואנטי-ישראלית של חמינאי אך כעת רואים את יריביו בפתח ביתם.

במקביל, התפשטות התקשורת העצמאית והגישה לאינטרנט ולרשתות החברתיות חשפו את הציבור לשחיתות העצומה בקרב המנהיגים, מאנשי דת ועד מפקדי משמרות המהפכה. עם גישה לפלטפורמות אלה, אזרחים נעשו מודעים יותר לדיכוי הפוליטי והחברתי. חשוב מכל, הודות להתקוממויות אנטי-ממשלתיות אלה ולתפקיד הרשתות החברתיות, אזרחים המתנגדים למשטר הבינו שרבים מבני ארצם חולקים את השקפותיהם. הכרה זו הכפילה את האומץ החברתי נגד הממשלה.

מובסת במדיניות החוץ, מרוסקת אזורית, שקועה בשחיתות כלכלית, מבוצרת בעריצות פוליטית, ובנקודה הרחוקה ביותר מלגיטימיות פוליטית - זו המציאות של הרפובליקה האסלאמית בהתקרב 2025. מנגד, זוהי תמונת העם האיראני: מודע, אמיץ, מלא זעם וחוסר אמון ברפובליקה האסלאמית.

מוג'תבא פורמוחסן הוא עיתונאי חוקר ב"איראן אינטרנשיונל" בלונדון, הידוע בחשיפותיו על מעגלי הכוח המרכזיים של הרפובליקה האסלאמית, שחיתות מפקדי משמרות המהפכה, רשתות הטרור החוץ-טריטוריאליות של איראן, והשלוחים שלה