הנאום שהיה אמור לשים סוף למלחמה והאח שברח דרך המדבר: שלטון אסד - הימים האחרונים | מאחורי הקלעים

דיווח מיוחד של ה"ניו יורק טיימס" משרטט את ימיו האחרונים של באשר אל-אסד בשלטון, לפני שהמורדים השתלטו על דמשק ועל ארמונו.

על פי הדיווח, כאשר המורדים התקדמו לעבר הבירה הסורית דמשק ב-7 בדצמבר, הצוות בארמון הנשיאותי על הגבעה התכונן לנאום שקיוו כי יוביל לסיום שליו של מלחמת האזרחים בת 13 השנים.

עוזריו של הנשיא בשאר אל-אסד חשבו על רעיונות למסרים. צוות צילום הקים מצלמות ותאורה בסמוך. תחנת הטלוויזיה הממלכתית הסורית הייתה מוכנה לשדר את התוצר המוגמר: נאום של אסד שבו יכריז על תוכנית לחלוקת הכוח עם חברי האופוזיציה הפוליטית, על פי שלושה אנשים שהיו מעורבים בהכנות.

בעבודתו מהארמון, אסד, שהפעיל פחד וכוח כדי לשמר את שלטונו האוטוריטרי בסוריה במשך יותר משני עשורים, לא הראה סימני דאגה לצוות שלו, על פי גורם מקורב לארמון שמשרדו היה סמוך לזה של הנשיא.

ההגנות על הבירה חוזקו, כך נאמר לעוזריו של אסד, כולל על ידי הדיוויזיה המשוריינת הרביעית החזקה של הצבא הסורי, בפיקודו של אחיו של הנשיא, מאהר אל-אסד, כך אמר המקור.

רימה את כולם

אחרי רדת החשכה, הנשיא חמק מהבירה, טס בחשאי לבסיס צבאי רוסי בצפון סוריה ומשם במטוס רוסי למוסקבה, על פי שישה גורמים ביטחוניים ממשלתיים במזרח התיכון.

אחיו, מאהר אל-אסד נמלט בנפרד באותו ערב יחד עם קצינים בכירים אחרים דרך המדבר לעיראק, על פי שני גורמים עיראקיים. מיקומו הנוכחי אינו ידוע.

בשאר אל-אסד עזב את ארצו בחשאיות כזו שחלק מעוזריו נשארו בארמון שעות לאחר שעזב, ממתינים לנאום שמעולם לא הגיע, אמר המקור. אחרי חצות, הגיעה הידיעה שהנשיא נעלם, והם נמלטו בבהלה, משאירים את שערי הארמון פתוחים לרווחה עבור המורדים שיסתערו פנימה כמה שעות מאוחר יותר.

במהלך ימיו האחרונים בשלטון, אסד התחנן לעזרה צבאית זרה מרוסיה, איראן ועיראק ללא הועיל, בזמן שמודיעין הצבא שלו עצמו תיעד את קריסת כוחותיו בזמן אמת, על פי דוחות סודיים שנסקרו על ידי הניו יורק טיימס.

דיפלומטים ממדינות שונות חיפשו דרכים לדחוק אותו מהשלטון בדרכי שלום כדי לחסוך מהעיר העתיקה דמשק קרב דמים על השליטה בה, על פי ארבעה גורמים אזוריים שהיו מעורבים בשיחות. הצעה אחת, אמר גורם רשמי, הייתה שיעביר את השלטון לראש הצבא שלו, למעשה להיכנע להפיכה צבאית.

כשחאלב נפלה, "החיים היו נורמליים"

בסוף נובמבר, כאשר מורדים מצפון-מערב סוריה פתחו במתקפה שנועדה לדחוק את כוחותיו של אסד, הנשיא היה ביבשת אחרת לרגל אירוע משפחתי משמח. בנו הבכור, חאפז אל-אסד, הגן על עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת מוסקבה.

באודיטוריום המרווח המצופה עץ על גבעה המשקיפה על הבירה הרוסית התכנסו אשתו של אסד, אסמא אל-אסד, ושניים מסבי וסבתות של חאפז.

בשאר אל-אסד היה במוסקבה גם כן, אם כי לא נכח בהגנה. בבית, הצבא שבנו שיבח כגיבורי התמוטט מול התקדמות המורדים.

ב-30 בנובמבר, קואליציית מורדים בהובלת חיאת תחריר א-שאם, קבוצה אסלאמיסטית עם שורשים באל-קאעידה, תפסה את העיר הצפונית חלב, מרכז כלכלי חשוב, והממה אנשים ברחבי המזרח התיכון. אסד מיהר לחזור לדמשק ומצא את צוותו חסר מנוחה, נזכר המקור מהארמון, אם כי איש לא חשב שהבירה פגיעה.

מודע לכך שצבאו נשחק בשנות הקרב, אסד חיפש עזרה מהכוחות הזרים שסייעו לו בעבר.

בטהראן, מפקדים בכירים במשמרות המהפכה האיראניים קיימו ישיבות חירום כדי לבחון דרכים לסייע לאסד, על פי שלושה גורמים איראניים, כולל שני חברי משמרות המהפכה. יומיים אחרי נפילת חלב, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, נסע לשם, הדגיש בפומבי שדמשק יציבה. מצלמות טלוויזיה צילמו אותו מצטלם עם משפחות ברחוב ואוכל במסעדת שווארמה פופולרית עם מקבילו הסורי. הוא הבטיח לתקשורת האיראנית שאיראן תעמוד לצד אסד עד הסוף.

האפשרויות של איראן היו מוגבלות.

שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י אמר לתקשורת הממלכתית שמצא את אסד מבולבל וכועס על כך שצבאו לא הצליח להחזיק מעמד בחלב, ואמר כי הנשיא הסורי "לא הייתה לו קריאה מדויקת של המצב." אסד אמר לו בפרטיות, על פי שני גורמים איראניים, שהגנרלים שלו תיארו את נסיגת כוחותיו כמהלך טקטי לחזק את ההגנה על דמשק.

אחרי כיבוש חלב, המורדים המשיכו דרומה ותפסו את מעוז אסד בחמה, בהלם נוסף למשטר. התקדמותם המהירה של המורדים חשפה את הריקבון העמוק בצבאו של אסד. 

בטהראן, מפקדים צבאיים אמרו למנהיג העליון, איתוללה עלי חמינאי, שהמורדים מתקדמים מהר מדי מכדי שאיראן תוכל לעזור, על פי ארבעה גורמים איראניים.

כשהוא המום, חמינאי שלח יועץ בכיר, עלי לאריג'אני, לביקור חשאי בדמשק כדי לומר לאסד לקנות זמן על ידי הבטחת רפורמות פוליטיות וממשלה חדשה שתכלול חברי אופוזיציה, על פי ארבעה גורמים איראניים. לאריג'אני דן גם בנושא העריקה, העלה את האפשרות של טהראן או מוסקבה.

בהבינו שרוסיה לא תציל אותו ושאיראן לא יכולה, אסד שלח את שר החוץ שלו לבגדאד. הוא אמר לראש הממשלה העיראקי, מוחמד שיעה אל-סודאני, שנפילתו של אסד תסכן את עיראק, על פי שלושה גורמים אזוריים המכירים את השיחות. הוא התחנן לתמיכה צבאית עיראקית, אך המנהיגים הבכירים של המדינה - ראש הממשלה, הנשיא ויושב ראש הפרלמנט - כולם סירבו.

בפומבי, גורמים איראניים קראו לפתרון דיפלומטי. אך גורמים בטהראן הסיקו שאסד לא ישרוד, על פי שישה גורמים איראניים, ואיראן החלה להוציא בשקט את הצוות הדיפלומטי והצבאי שלה מדמשק.

"הם אמרו לנו שהמורדים יגיעו לדמשק עד שבת ואין תוכנית להילחם," נכתב בתזכיר פנימי של משמרות המהפכה שנחשף לטיימס. "העם הסורי והצבא לא מוכנים למלחמה נוספת. זה נגמר."

 "אף אחד לא ידע כלום"

פאניקה אחזה בדמשק כשעלה השמש ב-7 בדצמבר. בן לילה, המורדים התקדמו לעבר חומס, העיר השלישית בגודלה בסוריה והמרכז העירוני האחרון שעמד בין המורדים לבירה.

תושבים מיהרו לחנויות להצטייד במזון למקרה שקרבות רחוב יכלאו אותם בבתיהם. אחרים תדלקו את מכוניותיהם ונמלטו מהעיר.

בתוך הצבא, הפך ברור שכוחותיו של אסד נכשלים, על פי עשרות דוחות מודיעין צבאיים מה-6 וה-7 בדצמבר, שנסקרו על ידי הטיימס.

הכוחות היו מוצפים, נכתב בהם. מורדים מחופשים למדי צבא התקרבו לחומס במכוניות מעוטרות בתמונות של אסד, וקבוצות חמושות אחרות תפסו מחסומי צבא בדרעא, דרומית לדמשק. תזכיר אחד אמר שחיילים השאירו מאחור כלי רכב משוריינים ונשק שהמורדים לקחו.

"הם מתכננים להשתלט על כל האזור הדרומי ואז לנוע לבירה," אמר דוח אחר. "זה יקרה תוך מספר שעות." תחושת האזעקה לא הגיעה לארמון הנשיאותי, נזכר המקור. אסד וצוותו היו במשרדיהם, מנסים לנהל משבר שחומרתו לא הבינו. "אנשים עדיין שרטטו תרחישים," הוא אמר, "והרעיון של נפילת דמשק לא הועלה על ידי אף אחד."

צוות הארמון בילה את היום בהמתנה לנאום שאסד היה אמור להקליט, בתקווה שזה איכשהו יעצור את התקדמות המורדים "היו הרבה אנשים בארמון שאמרו שהגיע הזמן שיופיע, לתמוך בצבא, להרגיע אנשים," אמר המקור. אבל הצילומים המשיכו להידחות ללא הסבר. עד רדת החשכה, הצוות כבר לא היה בטוח איפה אסד נמצא, אמר המקור.

באותו ערב, המורדים נכנסו לחומס, מה שהגביר את החששות שדמשק הבאה בתור. "אחרי שחומס נפלה, הכל נהיה מאוד מתוח ואף אחד לא ידע כלום, לא בארמון ולא מחוץ לארמון," אמר המקור.

"לשרוף הכל"

בעוד שלאסד הייתה בחירה באילו ארמונות להשתמש לעסקים רשמיים, הוא חי עם אשתו ושלושת ילדיו בווילה מודרניסטית בת ארבע קומות מוקפת דקלים ומזרקות בשכונת אל-מאלכי היוקרתית בדמשק.

אחרי שעזב, שכניו אמרו שלחיות לידו היה מטרד. חיילים חסמו גישה לרחוב וחקרו מבקרים, הם אמרו. התקנת צלחת לווין או מזגן חדשים דרשה התנהלות מסובכת מול שירותי המודיעין.

אבל לפחות אסד ומשפחתו היו שקטים - וזו הסיבה שהשכנים קפצו כששמעו את השומרים שלו צועקים שעות לפני עלות השחר ב-8 בדצמבר.

"'חבר'ה, תברחו, תברחו! הם מגיעים!'" נזכר אחד השכנים ששמע אותם צועקים. "'שאלוהים יקלל אותו. הוא עזב אותנו!'"

אחרי רדת החשכה, הפקודות השתנו

"לשרוף הכל: מסמכים, תיקים ודיסקים קשיחים," מוחמד נזכר שנאמר להם. "ברגע הזה, אני וחבריי כולנו הרגשנו שהמשטר נופל." גם הוא החליף לבגדים אזרחיים ויצא מהבסיס, הוא אמר. בתוך הארמון, השעות חלפו בעוד עוזריו של אסד ממתינים לנאום, נזכר המקור. "הרעיון שהוא ברח מעולם לא עלה בדעתנו," הוא אמר.

אחרי חצות, הם קיבלו שיחה שאמרה להם שהנשיא נמלט, הוא אמר. ואז ראש הביטחון של האזור התקשר לומר שהשומרים נעלמו ושגם הוא עוזב.

אימה השתלטה, אמר המקור, והוא רץ למכוניתו, מצא את הארמון ריק ואת שעריו פתוחים. הוא מיהר להסתתר, הוא אמר, והסיק תוך כדי נהיגה שמעולם לא הייתה באמת תוכנית לנאום. זו הייתה, הוא האמין, תחבולה להסיח את דעת צוות אסד בזמן שהנשיא התגנב החוצה.

"הוא רימה אותנו," אמר המקור. "האם עדיין יש לו פופולריות בקרב עמו? לא. להיפך. הוא בגד בנו."