צפון רצועת עזה הוא אולי האזור הרלוונטי היחיד כרגע לדיוני "היום שאחרי המלחמה". אחרי תמרון, פשיטות וחיסולים - הכוח של חמאס בגזרה מצומצם למדי, כ־2,000 מחבלים. ניסיון החיסול אתמול של ראש אגף המבצעים בזרוע הצבאית, ראאד סעד, הוא צעד נוסף בהכנת הקרקע. ללא מפקדים בכירים, היכולות של המחבלים הופכות מוגבלות יותר ויותר. אם המגמה תימשך בשבועות הקרובים, ישראל תוכל להקים משטר חלופי לחמאס.
יש הסבורים, ובצדק, כי כל אלטרנטיבה שלטונית לחמאס תהיה נתונה לסכנה מיידית. יש בכך היגיון רב, שכן במרכז רצועת עזה חמאס עדיין מחזיק בגדוד אחד לפחות בעיר דיר אל־בלח, שם צה"ל עדיין לא תמרן באופן משמעותי. עתודה כזו אמורה לפעול נגד כל כוח אלטרנטיבי אחר ביום שאחרי. ואולם, השליטה המבצעית שישראל השיגה ברצועה כוללת גם את ביתורה באמצעות מסדרון נצרים. כך הצפון הופך לאזור נפרד, עם כללים שונים מאשר חאן יונס, מחנות המרכז ורפיח.
פלשתינים בעזה הביעו אתמול חשש לשלומו של מפקד אחר בחמאס, עז א־דין אל־חדאד. מי שעמד בראש חטיבת העיר עזה שפורקה, הפך למפקד בפועל של צפון הרצועה. אם אכן יחוסל בתקופה הקרובה, יהיה בכך צעד נוסף בקטיעת השדרה הפיקודית באזור. גם המשך הפשיטות יעמיק את ההישג ויאפשר להכניס כוח בינלאומי או גורמים המזוהים עם הרשות הפלשתינית. אפשרות אחרת היא כמובן להקים ממשל צבאי לתקופה מוגבלת.
בינתיים, בחמאס מעמיקה האכזבה מהקהילה הבינלאומית. רק אתמול הארגון קרא שוב להפעלת לחץ של העולם בעקבות עשרות ההרוגים שעליהם דווח בניסיון החיסול של ראאד סעד. בד בבד, מקורבים לחמאס הפצירו בעזתים שלא לדווח על מותו לפני הודעה רשמית. ספק אם זה יקרה, כשהארגון לא מודה אפילו במותו של מרואן עיסא, שחוסל במארס.
ההתכחשות של חמאס למציאות הפכה לשם דבר בעזה. פלשתינים מתלוננים שבכיריו "יושבים במזגן" ולא מחוברים למצב בשטח
ההתכחשות של חמאס למציאות הפכה לשם דבר בעזה. פלשתינים מתלוננים על כך שבכיריו "יושבים במזגנים" ולא מחוברים למצב בשטח. גם מופעי השקרים של אבו עוביידה מעוררים לעג בקרב העזתים. אתמול שוב פרצה מריבה בין מתנגדי חמאס לבין תומכיו. אלה תהו מדוע מבוקשים מסתתרים בקרב אוכלוסייה אזרחית, ואלה האשימו אותם בבגידה.
כך או כך, אם אכן מתכוונים בצה"ל להכריז על הכרעת הזרוע הצבאית של חמאס בתקופה הקרובה, הרי שתהיה זאת טעות. ממש כמו ההצהרות על "ניצחון מוחלט" שנמצא מעבר לפינה. מלבד העובדה שנותר גדוד חמאס בדיר אל־בלח, גם את ההתארגנויות הקטנות יותר ששרדו חייבים להשמיד.
יש לומר ביושר: מיגור צבא הטרור שנבנה מאז 2007 לוקח זמן. בכל יום ישראל מתקדמת צעד נוסף, ועליה להתמיד ולשמור על אורך רוח. את האמת הזאת צריך לומר בציבור, ולא לזרוע בו אשליות שיעוררו אכזבה ואי־אמון, כי המלחמה כאן כדי להישאר. מי שמכריז כי היא נגמרה ומשתמש במכבסות מילים כגון "לוחמה ולא מלחמה", מתעלם מכך שכוחותינו מחרפים את נפשם מדי יום, ומפגין ניתוק מהציבור.