לבנוני משליך בקבוק תבערה על בנק | צילום: אי.פי

"מה אתם רוצים להפציץ?": לבנון קורסת - ואף הסכם ימי לא יציל אותה

מסכנת הכולרה, דרך מאות אלפי פליטים סורים ועד קריסת המטבע המקומי: ארץ הארזים נאבקת לשרוד • וגם החשש ממלחמת אזרחים לא הלך לשום מקום

המשא ומתן על הגבול הימי בצפון השתלט על מהדורות החדשות בישראל, אך נדמה שבלבנון מדובר בנושא שולי בסדר העדיפויות, לאור קריסת המדינה שנחשבה פעם לשווייץ של המזרח התיכון.

סכנת מלחמת האזרחים עדיין מרחפת ברחובות. נסראללה עורר סערה לפני כמה שבועות כשהתייחס לטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, שהתבצע על ידי הפלנגות הנוצריות. היתה זו תגובה לביקורת שכוונה נגדו בנאומים לזכר רצח הנשיא בשיר ג'ומאייל לפני 40 שנה.

"היום יש נורמה חדשה לומר 'זאת לבנון שלנו וזאת לבנון שלכם'", אמר נסראללה. "אני אומר למי שביצעו את הטבח בסברה ובשתילה - זה חלק מלבנון שלכם. זה חלק ממעשי ידיכם. זו הבבואה האמיתית שלכם. בכל עת מדברים על תרבות החיים ועל תרבות המוות. תרבות המוות (הכוונה לפלנגות) היא זו שביצעה את הטבח בסברה ושתילה, ותרבות החיים היא זו ששחררה את הדרום (הכוונה לחיזבאללה)".

נסראללה. ענה לביקורת, צילום: רשתות ערביות

לא היתה זו רק התנצחות פוליטית. השופר של חיזבאללה, העיתון "אל־אח'באר", האשים את סמיר ג'עג'ע, מנהיג מפלגת הכוחות הלבנוניים, היורשת של הפלנגות, בניסיון לדרדר את המצב למלחמת אזרחים. מאז הרג תומכי חיזבאללה בהפגנה בשנה שעברה המתיחות הולכת ומסלימה.

המשבר השלטוני החריף מאז סדרת התפטרויות של ראשי ממשלה על רקע המשבר הכלכלי. הבחירות במאי לא נשאו בשורה בעניין. אף שמחנה חיזבאללה איבד את הרוב בפרלמנט, לא קמה קואליציה, והממשלה הזמנית של שותפיו של נסראללה  בשלטון.

בה בעת, הנשיא הקשיש מישל עאון (88) יסיים את כהונתו בסוף החודש, והפרלמנט לא מצליח לגבש רוב למועמד מוסכם. המשבר הפוליטי בולם רפורמות שדרושות כדי לקבל סיוע כספי מקרן המטבע הבינלאומית, ומתודלק על ידי השחיתות המוסדית.

ג'עג'ע. אין קואליציה חלופית, צילום: רויטרס

הפליטים הסורים הם אולי הסוגיה אשר מטרידה יותר מכל את הפוליטיקאים, שקוראים לגרש אותם. השר לענייני עקורים, איסאם שארף אל־דינס, הצהיר בקיץ על תוכנית לגרש 15 אלף סורים מדי חודש. לטענתו, סוריה הפכה לבטוחה ו"המלחמה הסתיימה". אלא שסוריה בוודאי לא בטוחה, המלחמה לא תמה, ושלטונו הדיקטטורי של אסד לא מראה נכונות להתקדם לרפורמה או לפשרה כלשהי עם האופוזיציה.

כ־1.5 מיליון פליטים סורים חיים בארץ הארזים, 950 אלף מהם רשומים בסוכנות הסיוע של האו"ם. כמחצית מהם סובלים מרעב של ממש. ההערכה היא שבחורף מצבם ילך ויחמיר.

מצבם הקשה גורם להם לנסות לברוח מלבנון. קבוצה של פליטים כאלה ניסתה להגר לאירופה בספטמבר. זה נגמר בטרגדיה כשהספינה טבעה מול חופי סוריה, וכ־100 בני אדם נספו באסון.

הלירה הלבנונית קרסה. המטבע נסחר ביום שישי בכ־39,500 לירות לדולר. מאז ינואר הלירה איבדה עשרות אחוזים מערכה.

לירה לבנונית. ערך אפסי,

המצב מקשה על יבוא מוצרים מחו"ל, לרבות קמח, דלק, מזון, תרופות וציוד רפואי. צניחת ערך הלירה נגרמה כתוצאה מנטישת המשקיעים הזרים, רבים מהם ממדינות המפרץ, שהחליטו להוציא את הכסף שהפקידו בבנקים הלבנוניים תמורת ריביות גבוהות. חלקם בגלל המשבר הכלכלי וחלקם כאות מחאה על המעורבות של חיזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה.

אספקת החשמל מצטמצמת לפחות מ־4 שעות ביממה. המדינה נשענת על שבע תחנות חשמל שעובדות עם דלקים שהיבוא שלהם מדי שנה מוביל לגירעון שנתי של כ־1.8 מיליארד דולר. הלבנונים תלויים בדלק מעיראק, ולאחרונה התנהלו מגעים לאספקת דלק חינמית מאיראן. כאמור, ערך הלירה התרסק ולכן קשה יותר לייבא דלק. לכך נוספה המלחמה באוקראינה שהובילה לעלייה במחירים.

לבנון, אגב, לא מתעניינת באנרגיה מתחדשת. לפי מאמר שפורסם ב"אינדפנדנט ערבייה", הפקת אנרגיה מתחדשת במדינה לא עולה על 5%. גורם במשרד האנרגיה אישר לעיתון שעלות התפעול של מפעלים הידרואלקטריים אינה עולה על 50 מיליון דולר ויכולה לספק חשמל בתעריף נמוך ותוך שימוש חסכוני בדלק. ואולם, המשרד מעדיף, מסיבות עלומות, לרכוש דלק עבור התחנות של תאגיד החשמל.

נשיא לבנון מישל עאון, צילום: אי.אף.פי

הכולרה חזרה ללבנון אחרי היעדרות של כמעט שלושה עשורים. החולה הראשון מאז 1993 זוהה בשבוע שעבר, ומאז אומתו עוד 14 חולים. שר הבריאות העריך שסיבת ההידבקות קשורה להתפרצות המחלה בסוריה, שם דווח על מאות חולים בכולרה.

הבנקים החליטו לסגור ביום שישי את שעריהם אחרי סדרת פשיטות של לקוחות, שדרשו לשחרר את כספי הפיקדונות שלהם. בשבוע שעבר לא אחרת מאשר חברת הפרלמנט סינתיא זראזיר השיגה בדרך זו חלק מכספי הפיקדון שלה בבנק בעיירה אנטליאס. זראזיר התבצרה בסניף ודרשה 8,500 דולר כדי לממן ניתוח שהיתה אמורה לעבור.

סאלי חאפז מאיימת על עובדי הבנק באקדח צעצוע %2F%2F צילום%3A רשתות ערביות

השלכות חמורות

תשתיות המים נמצאות במצב ירוד. כשלושה מיליון איש, כמעט מחצית מהאוכלוסייה, מחוברים לתשתיות המים. היתר תלויים בחלופות יקרות יותר כמו משאיות מים, ספקים פרטיים וקידוחים פיראטיים. כמו כן, מרבית משקי הבית תלויים בבקבוקי מים לשתייה בגלל האיכות הירודה של מי הברז. משבר המים הזה משפיע גם על בתי החולים ועל בתי הספר. למצב עלולות להיות השלכות חמורות לאור חדירת הכולרה, שמשגשגת באזורים עם תשתיות מים מוזנחות.

כתב לבנוני תמצת היטב את המשבר לנוכח ההצהרות בישראל על היערכות להסלמה בצפון. "הישראלים הנחו להיערך להסלמה", אמר הכתב בסרטון שפרסם ברשת, "בחייאת, מה אתם רוצים להפציץ? את החשמל? אין חשמל! תפציצו את הגז? אין גז! אז יאללה, תתכוננו להסלמה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...