בעוד פחות משבועיים ילכו מיליוני אזרחי גרמניה אל הקלפיות ויבחרו את הבונדסטאג החדש. לקראת הבחירות, שאמורות לפי הסקרים להעביר את השלטון למפלגת ימין־מרכז ולחזק את הימין הפופוליסטי, עונה סגן ראש התחום הפוליטי ב"בילד" הגרמני, פיליפ פיאטוב, על השאלות המרכזיות בפוליטיקה הגרמנית, ומציג את העקרונות של המפלגות שיחלקו ביניהן את 630 מושבי הפרלמנט בברלין.
אילו מפלגות מתמודדות בבחירות?
בבחירות לבונדסטאג 2025 מתמודדים כל הכוחות המוכרים: המפלגה הסוציאל־דמוקרטית (SPD), ברית הנוצרים־דמוקרטים (CDU/CSU), הירוקים (Die Grünen), "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), המפלגה הדמוקרטית החופשית (FDP), ומפלגת השמאל (Die Linke). אבל יש גם שחקנית חדשה ומפתיעה - ברית זארה וגנקנכט (BSW).
אילו נושאים מרכזיים מעסיקים את הבוחרים הגרמנים ב־2025?
הבחירות יתמקדו בשני נושאים עיקריים: הגירה וכלכלה.
הגירה: העלייה במספר מבקשי המקלט והכישלון בהחזרתם למדינותיהם יוצרים ויכוח ציבורי. CDU/CSU דורשות צמצום משמעותי של ההגירה, החמרה במדיניות של הענקת המקלט וגירוש מהיר יותר; SPD תומכת בהגירה מבוקרת עם אינטגרציה; הירוקים מבקשים הליכי מקלט הומניים יותר; ואילו AfD דורשת עצירת כניסת מהגרים לחלוטין.
כלכלה: לאחר שנים של אינפלציה, מחירי אנרגיה גבוהים ותעשייה במשבר, השאלה היא כיצד גרמניה תוכל לשוב להיות תחרותית. CDU/CSU מבקשות להוריד מיסים לחברות; SPD תומכת בהשקעות ממשלתיות לחיזוק הביטחון החברתי; הירוקים רואים במדיניות אקלים מנוע צמיחה; FDP מתמקדת בצמצום ביורוקרטיה; ואילו "אלטרנטיבה" מעלה לדיון יציאה מגוש היורו.
מי הן הדמויות המובילות?
פרידריך מרץ (CDU): מומחה כלכלה שמרן, מדגיש ביטחון פנים והפחתת מיסים.
אולף שולץ (SPD): הקנצלר המכהן. מתמקד ביציבות ובמדיניות חברתית, אך מתמודד עם ירידה בתמיכה הציבורית.
רוברט האבק (הירוקים): שר הכלכלה. לשעבר דמות מבטיחה, אך נתקל בהתנגדות גוברת עקב המשבר הכלכלי.
אליס ויידל (AfD): יושבת ראש AfD. מקדמת מדיניות כלכלית ליברלית, אך מפלגתה שנויה במחלוקת בשל קרבתה לחוגים קיצוניים.
בראשות "השמאל" עומדים אינס שוורדטנר ויאן ואן אקן, ובראשות FDP - כריסטיאן לינדנר.
האם יש שחקנים חדשים ומפתיעים?
כן, בעיקר זארה וגנקנכט. הפוליטיקאית לשעבר ממפלגת השמאל הקימה את מפלגת BSW, שכלכלית נוטה שמאלה אך מבקרת את ההגירה. וגנקנכט היא פוליטיקאית פרו־רוסית, שגם מביעה ביקורת חריפה על ישראל ומאשימה את ירושלים ב"פשעי מלחמה חמורים". עם זאת, התמיכה בה יורדת, ויש סיכוי שלא תעבור את אחוז החסימה.
איך פועלת שיטת הבחירות, לפי מחוזות או רשימות מפלגתיות?
בגרמניה מתקיימת שיטת בחירות מעורבת: לכל מצביע יש שתי הצבעות. בהצבעה הראשונה הוא בוחר במועמד ישיר ממחוז הבחירה, ובהצבעה השנייה הוא מצביע למפלגה, שקובעת את חלוקת המושבים בבונדסטאג. אחוז החסימה עומד על 5%.
מהי התחזית לשיעור ההצבעה? האם הבוחרים מעורבים יותר או אדישים יותר לעומת העבר?
קשה להעריך את שיעור ההצבעה, אך ברור שהחברה הגרמנית יותר מפולגת ומעורבת מאי־פעם. הבחירות נתפסות כמכריעות לגבי עתיד המדינה, אך במקביל, העלייה בכוחה של AfD מעוררת דאגה בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה.
כמה מפלגות יעברו את אחוז החסימה?
הסוציאל־דמוקרטים, הנוצרים־דמוקרטים, הירוקים ו־AfD צפויות לעבור בוודאות. FDP, מפלגת השמאל ו־BSW נמצאות בסכנה להישאר מחוץ לבונדסטאג.
האם CDU צפויה להיות המפלגה הגדולה ביותר? ועם מי תוכל להרכיב קואליציה?
CDU יכולה להקים קואליציה עם SPD, במה שמכונה היסטורית "הקואליציה הגדולה". אופציה נוספת היא הירוקים, אולם קשה לדמיין שהם יסכימו למדיניות הגירה נוקשה תחת מרץ. קואליציה עם AfD היתה יכולה לאפשר מדיניות הגירה נוקשה, אך מרץ שלל אותה עקב הקשרים של AfD עם חוגים קיצוניים.
האם יהיה "אפקט טראמפ"? כיצד השפעתו של טראמפ תשפיע על הבוחרים בגרמניה?
מרץ הודיע כי בכוונתו לסגור את גבולות גרמניה למסתננים לא חוקיים - השראה ברורה ממדיניות הנשיא האמריקני החדש. נשיאותו של טראמפ מדגימה לגרמנים איך אפשר לנהל מדיניות אחרת, ורבים רואים בכך מודל רצוי.
המיליארדר אילון מאסק הביע תמיכה ב־AfD. כיצד מגיבים לכך אזרחי גרמניה?
היתה ביקורת חריפה מצד מפלגות השמאל וגם מצד CDU. מאסק לא נתפס כיזם רגיל, אלא כבעל השפעה תקשורתית אדירה באמצעות X. עם זאת, הפופולריות שלו בגרמניה נמוכה יחסית, ולכן השפעתו הפוליטית לא ברורה. כמו כן, רבים ממצביעי AfD הם אנטי־אמריקנים, מה שמגביל את השפעתו.
האם AfD תגדל? ואם כן, מה תוכל להשיג עם הצלחה זו?
AfD עומדת כרגע על כ־20% בסקרים - פי שניים מהבחירות הקודמות, בעיקר בשל משבר ההגירה. בשלוש השנים האחרונות הגיעו לגרמניה יותר מ־800 אלף מהגרים, בעיקר מאפריקה וממדינות ערב.
האם יש סיכוי ש־AfD תתנתק מאלמנטים אנטישמיים וקיצוניים בתוכה?
לא. הכוחות האנטישמיים והקיצוניים ב־AfD רק התחזקו בשנים האחרונות. אין אינדיקציה לכך שהמפלגה תתרחק מהם. להפך, היא הולכת ונעשית קיצונית יותר. מועמדה המוביל לפרלמנט האירופי אף הצהיר כי "לא כל אנשי ה־SS היו פושעים", מה שממחיש את כיוון המפלגה.
האם קיים סיכון שלא תוקם קואליציה ושגרמניה תלך לבחירות חוזרות?
האפשרות קיימת, במיוחד בגלל הפערים בעמדות בנושא ההגירה. עם זאת, מתנהלים מגעים בין הסוציאל־דמוקרטים, הנוצרים־דמוקרטים והירוקים, כך שההערכה היא שיימצא פתרון. אם SPD והירוקים ייחלשו מאוד בבחירות והבסיס שלהן ידרוש קו שמאלי יותר - יהיה להן קשה לשתף פעולה עם CDU, ואז תיתכן אי־יציבות פוליטית גדולה מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו