מאות מיליוני תושבי האיחוד האירופי רשאים החל מהבוקר (חמישי) לעצב מחדש את פניה של אירופה באמצעות הצבעתם לפרלמנט האירופי. הבחירות הללו, הנערכות אחת לחמש שנים (זו מערכת הבחירות התשיעית) עשויות להיות גורליות לעתידו של האיחוד האירופי: הן הראשונות הנערכות מאז משבר הפליטים וההגירה שטלטל ופילג את האיחוד וה'ברקזיט' שבו החליטו באופן תקדימי אזרחי מדינה חברה לעזוב את האיחוד.
הבחירות נערכות בצל התחזקותן של מפלגות אנטי-ממסדיות וביקורתיות כלפי האיחוד האירופי, מימין ומשמאל, ברוב מדינות האיחוד, שצפויות לחזק באופן משמעותי את כוחן בהצבעה שתחל מחר ותימשך עד ליום ראשון הקרוב.
בשבועיים האחרונים התנהלה מערכת בחירות סוערת מאוד בין הגושים הפוליטיים השונים, כשהמפלגות הממסדיות קוראות למלחמת חורמה בקיצונים ובפופוליסטים מכל קצוות הקשת הפוליטית, כדי ״להציל את אירופה״ מידיהם.
אלפי מתמודדים מ-28 מדינות האיחוד ינסו לזכות באחד מ-751 מושבי הפרלמנט האירופי, היושב לסירוגין בבריסל ובשטרסבורג. אם וכאשר תעזוב בריטניה את האיחוד במהלך תקופת הכהונה הבאה, יצומצם ממספר הצירים ל-705. חלוקת המושבים מתבצעת לפי גודל האוכלוסייה בכל מדינה: לגרמניה יש את מספר הצירים הגדול ביותר - 96. למלטה, קפריסין ולוקסבורג רק שישה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון // צילום: אי.פי.איי
אזרחי כל מדינה מצביעים למפלגות בארצם. חלוקת המושבים בין המפלגות בכל מדינה נקבעת באופן יחסי. לאחר הבחירות יוצרות מפלגות בעלות רקע זהה סיעות משותפות בפרלמנט האירופי, ולפי גודלן של הסיעות נקבעת חלוקת התיקים הבכירים בפרלמנט ובנציבות - שהיא הזרוע המבצעת של האיחוד.
עד כה שלטה בפרלמנט האירופי קואליציה מסורתית בין שתי הסיעות הגדולות: "מפלגות העם" השמרניות והסוציאל-דמוקרטים. לפי תוצאות משאלים שפורסמו בשבועות האחרונים, לא תהיה לקואליציה זו את הרוב הנדרש לשלוט בפרלמנט (376 צירים) והם יידרשו לראשונה לשותפה נוספת, ככל הנראה סיעת הליברלים שרצה עם מפלגת המרכז של נשיא צרפת עמנואל מקרון.
ההצבעה החלה בבריטניה ובהולנד, תימשך מחר באירלנד ובצ׳כיה, תעבור בשבת ללטביה, מלטה, וסלובקיה, ותסתיים ביום ראשון בשאר 21 מדינות האיחוד. בחמש מדינות (בלגיה, בולגריה, יוון, קפריסין ולוקסמבורג) השתתפות בהצבעה היא חובה. בבחירות הקודמות, ב-2014, נרשם ברחבי האיחוד אחוז ההצבעה הנמוך ביותר מאז הבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי ב-1979 (42.6%).
עם זאת, אווירת ''קץ אירופה'' המרחפת מעל מערכת הבחירות הנוכחית עשויה להביא הפעם הרבה יותר מצביעים לקלפיות. ההצבעה לפרלמנט האירופי נחשבת בד״כ בהצבעת מחאה, שאינה משקפת נכונה את המצב הפוליטי במדינות האיחוד השונות. אך, השנה יש לבחירות הללו חשיבות פנימית רבה, בעיקר במדינות הללו:
הממלכה המאוחדת לא הייתה אמורה להיות יותר באיחוד האירופי, אבל הפוליטיקאים הבריטים מתקשים להיפרד מאירופה ולהכריע מה יהיה אופי היחסים העתידיים בין לונדון ובריסל. הבחירות לפרלמנט האירופי עשויות לשמש באופן אירוני כחלופה למשאל עם נוסף על הברקזיט, בעיקר לנוכח העובדה שמפלגה חדשה בשם הברקזיט, אותה הקים לפני ארבעה חודשים נייג׳ל פאראג׳, ממארגני הקמפיין, מובילה באופן משמעותי בסקרי דעת הקהל, על חשבון מפלגתה השמרנית של ראש הממשלה תרזה מיי, שעשויה על פי הדיווחים להתפטר כבר בסוף השבוע הקרוב.
הבחירות לפרלמנט האירופי הן הראשונות הנערכות במדינה, מאז פרצה לפני כחצי שנה מחאת האפודים הצהובים ותוצאותיהן עשויות להוות מבחן פוליטי חשוב לנשיא עמנואל מקרון. מפלגתו ומפלגתה הימין הלאומי בראשות מארין לה-פן, שהוטבלה בשם החדש ״הליכוד הלאומי״, מנהלות לפי הסקרים קרב צמוד למדי, כשלפי הסקרים הטריים ביותר מפלגתה של לה-פן תהיה לראשונה בתולדותיה הגדולה ביותר. מקרון, שדוחף להאיץ רפורמות לחיזוק האיחוד, גיבש סביב מפלגתו ברית של מפלגות מרכז נוספות בתקווה להקים גוש פוליטי, שישנה את המפה הפוליטית בפרלמנט האירופי.
המנצח הגדול של הבחירות אמור להיות מנהיג מפלגת הימין הלאומי, ליגה, סגן ראש הממשלה ושר הפנים מתיאו סלביני, שצפוי לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי לפרק את הברית החורקת עם מפלגת השלטון הראשית ״חמישה כוכבים״ ולהוביל לבחירות כלליות חדשות. המדיניות שהנהיג סלביני לבלימת ההגירה ההמונית מאפריקה ולהקשחת חוקי קליטת הפליטים והמהגרים הפכו אותו לפוליטיקאי האהוד ביותר באיטליה ולמנהיג מחנה הימין בארצו.
בבחירות הללו נאבקת מפלגת השלטון הנוצרית-דמוקרטית עם ״מורשת מרקל״, בעיקר בכל הקשור לפתיחת השערים להגעה המונית של פליטים ומהגרים, בניסיון לעצור את הסחף ימינה של המצביעים לעבר מפלגת הימין-הלאומני אלטרנטיבה לגרמניה. בראש רשימת השמרנים הכלל אירופית הוצב הגרמני, מנפרד וובר, שהציג במערכת הבחירות עמדות נוקשות מאוד בכל הקשור לעצירת ההגירה לאירופה. וובר מקווה לקבל תפקיד בכיר באיחוד האירופי, לאחר הבחירות, גם אם סיעת השמרנים תיחלש. תוצאה גרועה של השמרנים עשויה לזרז את פרידתה של אנגלה מרקל ממשרת הקנצלר.
עוד לא ברור כיצד תשפיע חשיפת הקלטת שהפלילה את ראש 'מפלגת החופש', היינץ-כריסטיאן שטראכה, ימים ספורים לפני הבחירות לפרלמנט האירופי, על מעמדה של מפלגת הימין הלאומני האוסטרית, שנחשבה לאחד מעמודי התווך היציבים של סיעת ״אירופה של האומות״. תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי יהוו גם מבחן לקמוס לשאיפתו של הקנצלר השמרני, סבסטיאן קורץ, לזכות ברוב מוחלט בבחירות המוקדמות, שהוא מבקש לקיים עם התפרקות ממשלתו.
''ריב השואה'' עם ישראל ממלא תפקיד מרכזי במערכת הבחירות בפולין, המקדימה את מערכת הבחירות הכלליות, שייערכו בסתיו הקרוב. מפלגת השלטון השמרנית מתמודדת עם שתי מפלגות חדשות מהימין הקיצוני שמבקשות לגזול ממנה את ההגמוניה על ציבור בוחרי הימין: מפלגת ״קונפדרציה״ ומפלגת ״קוקיץ 15״, שהקים זמר הפאנק לשעבר, פאוול קוקיץ. הישג למפלגות אלו יאפשר למפלגות השמאל והמרכז הפרו-אירופיות להפוך לכוח הפוליטי המוביל בבחירות הללו, אך בה בעת יגביר את האווירה האנטישמית והאנטי-ישראלית בציבוריות הפולנית.
ראש הממשלה השמרני, ויקטור אורבאן, שקיווה להפוך את מערכת הבחירות לפרלמנט האירופי למשאל המוני על מדיניות ההגירה של בריסל, ינצח בקלות את הבחירות בארצו. לאחר מכן, הוא יצטרך להחליט, אם הוא משתדל לרצות את שאר השמרנים באירופה, שהשעו את מפלגתו מסיעתם, או שמא הוא מקים ברית חדשה עם מפלגות ימין-לאומניות ממדינות אחרות, כאיטליה, צרפת, אוסטריה והולנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו