"אמנות הרקמה של פלשתין" היא חלק מעשרות המסורות החדשות שמונצחות ע"י אונסק"ו והיא מצטרפת למסורות פלשתיניות אחרות שכבר מונצחות ע"י הארגון, ובהן "תמר מצוי - ידע, מיומנויות, מסורות ושיטות עבודה", מסורת שמשותפת גם לבחריין, עיראק, ירדן, מצרים ומדינות ערביות נוספות. ישראל, לעומת זאת, מעולם לא התברכה בהנצחה דומה מצד הארגון.
אונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, הוסיף לאחרונה 39 מסורות חדשות למיזם "מורשות תרבותיות בלתי מוחשיות" (Intangible Cultural Heritages, או בקיצור ICH), שמטרתו לקדם ולהנציח את אותן מורשות.
בניגוד לאתרי המורשת הפיזיים של אונסק"ו (UNESCO World Heritage Sites), שמרבים לראות ברחבי העולם, המורשות הבלתי מוחשיות כשמן כן הן - ידע, מסורות, מנהגים, אירועים, אמנויות, ביטויים ואף מתכונים המועברים מדור לדור ולעיתים גם בעל פה. מורשות אלה מהוות נדבך היסטורי לא פחות משמעותי, ויש שיגידו אף יותר, מכל האתרים והמיקומים הגיאוגרפיים שהארגון משמר.
רשימת המורשות התרבותיות העדכנית כוללת לא מעט מדינות שזכו לייצוג בפעם הראשונה בתולדותיהן, ובהן קונגו, דנמרק, איי סיישל, מיקרונזיה, איסלנד ואחרות. בסך הכול כוללת הרשימה 630 רשומות מ-140 מדינות, אולם ישראל אינה נמנית עימן.
בין המורשות החדשות אפשר למצוא ציד פטריות כמהין באיטליה; תיפוף, ריקוד ושירה של האינואיטים (עם אסקימוסי) בגרינלנד (טריטוריה של דנמרק); את ה"ג'ומו" - המרק המסורתי של האיטי; ריקוד רומבה קונגולזי; ריקוד נורה תאילנדי; שירי עם מלטזיים; מוזיקת פיג'ירי מבחריין; מוזיקת גמלאן מאינדונזיה; ריקוד מוטיה (Moutya) מאיי סיישל; פאסיו - סגנון מוזיקלי מאקוודור; קליגרפיה (אמנות כתיבה קישוטית) ערבית של כמה מדינות ערביות ומזרח-תיכוניות; טבורידה - אמנות רכיבה על סוסים מרוקאית; פאלאק - מוזיקת פולקלור מטג'יקיסטן; מסורת תהלוכות הפרחים של הולנד, וגם את אמנות הרקמה של פלשתין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו