עונת בחירות שאינה נגמרת – נשמע לכם מוכר? גם לאזרחי בולגריה: היום הם הלכו להצביע בפעם הרביעית בתוך 18 חודשים. והחדשות הרעות הן שגם הפעם ייתכן שהכל יהיה לשווא.
לפי מדגמים ראשוניים שפורסמו בערב (ראשון'), מפלגתו של ראש הממשלה לשעבר בויקו בוריסוב GERB ניצחה, וזכתה ב-24% מהקולות, אבל פחות ממה שהסקרים חזו
הדבר יקשה על בויקו, ששלט כ-12 שנה במדינה, מלהרכיב קואליציה, אך נראה כי כרגע אין מי שיכול להרכיב ממשלה חלופית לממשלת המעבר בראשות קיריל פטקוב ממפלגת המרכז "ממשיכים בשינוי". לכן לא ברור אם אכן נפתר הפלונטר הפוליטי במדינה.
בתקופת כהונותיו של בוריסוב, התהדקו היחסים בין ירושלים לסופיה, בין השאר גם בתחום הצבאי והמודיעיני. רה"מ לשעבר בנימין נתניהו ביקר בסופיה ב-2011, ואילו בוריסוב גמל בשני ביקורים בירושלים, ב-2016 וב-2018. "איננו רק ידידים אישיים כבר תקופה ארוכה", אמר נתניהו לבוריסוב בפגישתם האחרונה, "קיימת ידידות מיוחדת בין אזרחי בולגריה לבין אזרחי ישראל... אני מעריך את החלטתך לפתוח קונסוליה של כבוד בירושלים, ואני מקווה שזהו הצעד הראשון להקמת השגרירות הבולגרית בירושלים". קונסוליית הכבוד לא הוקמה, ואף השגרירות לא הועברה.
הסיבוב הנוכחי נקבע לאחר שממשלתו של קיריל פטקוב ממפלגת "ממשיכים בשינוי" נפלה בהצבעת אי אמון ביוני האחרון. בפעמים הקודמות נערכו הבחירות בבולגריה באפריל, יולי ונובמבר 2021. הממשלה בראשות פטקוב נפלה לאחר שאחת מתוך ארבע המפלגות שהרכיבה אותה פרשה ממנה בעקבות אי הסכמה על התקציב.
כפי שהסקרים ניבאו למפלגתו של פטקוב זכתה לפי המדגמים 18% מקולות הבוחרים – לעומת 25% שקיבלה בבחירות בנובמבר. יריבתה הראשית, GERB, בראשות ראש הממשלה לשעבר, בויקו בוריסוב, גם כן עמדה ברוב התחזיות והתחזקה - והפכה לגדולה ביותר - אך עדיין לא כפי שהסקרים חזו: קיבלה 24% ולא 26%, כפי שצפו לה.
על המקום השלישי נאבקות "התנועה לזכויות ולחירויות", שהסקרים ניבאו לה 12%, הסוציאליסטים (11%) ומפלגת הימין הקיצוני הפרו-רוסית, "התחייה" (שצפויה היתה לקבל 10%). מפלגת "כן, בולגריה" שייעודה העיקרי הוא המאבק בשחיתות צפויה להשיג 6% בלבד.
6.6 מיליון איש בבולגריה הם בעלי זכות בחירה, אולם ההערכות במדינה הן שאחרי שלושת הסיבובים הקודמים, לקלפיות יגיעו לא יותר מ-40% מהם. לעייפות הציבור מחוסר היכולת להרכיב ממשלה יציבה, עם הגורמים שישפיעו על הבחירות הנוכחיות מונים הפרשנים גם את החששות שטרם התפוגגו סביב המוכנות לחורף והשפעה רוסית ניכרת. בולגריה נחשבת לאחת המדינות הפגיעות ביותר לתעמולה הקרמלינית ולא מן הנמנע שהמפלגות הפרו-רוסיות ירשמו הישגים מסוימים, למרות הירידה בפופולריות של ולדימיר פוטין עצמו.
בולגריה סבלה זה כמה שנים מאי יציבות פוליטית. כך, למשל, בקיץ 2020 נערכו במדינה הפגנות המוניות נגד השחיתות שהובילו לנפילת ממשלתו של בויקו בוריסוב, מי שהיה ראש ממשלה כמעט 12 שנה (2009-2013, 2014-2017, ושוב מ-2017 ועד 2021). הבחירות באפריל וביולי 2021 לא הניבו ממשלה, ורק בנובמבר הצליח יריבו הראשי של בוריסו, פטקוב, להציג קבינט חדש.
פטקוב הבטיח להיאבק בשחיתות שפשתה בכל ולהוציא לפועל רפורמה משפטית. בניגוד לקודמו, נקט פטקוב קו פרו-אמריקני ופרו-נאט"ו, ואף גירש דיפלומטים רוסים שנחשדו בריגול. פטקוב גם יישר קו עם הדמוקרטיות המערביות והתייצב לצד אוקראינה לאחר הפלישה הרוסית בפברואר.
אלא שביוני פטקוב, מטאור פוליטי ובוגר הרווארד, הפסיד בהצבעת אי אמון, לאחר שהקואליציה שלו איבדה את מפלגת "יש עם כזה" הפופוליסטית בגלל אי הסכמות על התקציב. כעת מלאכת הרכבת הממשלה תהיה קשה במיוחד, שכן לפרלמנט צפויות להיכנס שבע ואולי אף שמונה מפלגות. אחת מהן תהיה "השחר הבולגרי", שייסד סטפן יאנב, לשעבר שר ההגנה בממשלת פטקוב. יאנב פוטר לאחר שלא הסכים להשתמש במילה "מלחמה" ביחס לפלישה הרוסית לאוקראינה – עמדה העולה בקנה אחד עם הנרטיב של הקרמלין, שמכנה את הפלישה "מבצע צבאי מיוחד" ואוסר את אלה המכנים את הפלישה "מלחמה". ביוני, הקים יאנב את "השחר", שמוגדרת כמפלגה יורוסקפטית ולפי הגדרות מסוימות גם פרו-רוסית.
הבעיה הנוספת היא דמותו של בוריסוב ותדמית מפלגתו. על אף שמפלגתו צפויה להוביל במספר הקולות, GERB נחשבת לרעילה עבור רבים בבולגריה, ולכן תתקשה להרכיב ממשלה. עם זאת, הפוליטיקאים יצטרכו להתחשב בגורם שצובר והולך משקל, והוא כעס הבוחרים על היעדר ההכרעה. "התפשרות תהיה גלולה מרה, אבל הלחץ מהבוחרים להרכיב ממשלה גדל והולך", אמר ל"פוליטיקו" רוז'ה סמילובה, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת סופיה, "ייתכן גם שלנוכח פרלמנט מפוצל, יורכב קבינט טכנוקרטי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו