"אזעקה? מצמידים לקיר ומתפללים" - עשרות ילדים במוסד ללא מיגון

במעון "עלה" שברחוב עוזיאל בבני ברק שוהים כ־60 ילדים וילדות, נערים ונערות, במצבים רפואיים מורכבים יותר ופחות. בעת אזעקה, למטפלים שלהם נותר רק להתפלל שטיל לא יפגע בבניין הישן - שכן הילדים הללו מרותקים למיטותיהם, ואין אפשרות ריאלית לפנותם בתוך דקה וחצי למקלט הישן של הבניין.

כמו כן, במעון מתגוררים עוד כ־30 מבוגרים עם מוגבלויות, וגם להם, כאמור, אין מענה מיגוני.
הרב יהודה מרמורשטיין, מייסד ומנכ"ל עמותת עלה, הרשת הלאומית לטיפול בילדים ובמבוגרים עם מוגבלויות, מתריע כי אינו יכול לקבל על עצמו את האחריות הכבדה הזו, ושגם המטפלים במעון מאיימים לעזוב כי אינם מרגישים מוגנים. שניים כבר התפטרו מהמוסד לפני כשבועיים, אחרי אחד מהמטחים הכבדים שנורו לעבר מרכז הארץ. עבור המעון, שסובל גם ככה ממצוקת עובדים, כמו כל התחום בארץ, מדובר במכה קשה.

כאמור, במעון מתגוררים כ־90 דיירים, 60 מתוכם הם בגילי בית ספר עם מוגבלויות בינוניות וקשות, רבים עם מצבים רפואיים מורכבים שכוללים חיבור לבלוני חמצן, שימוש קבוע בטיטולים, ריתוק למיטה וכדומה. במקום יש עשר כיתות לימוד, והמעון נותן לילדים הללו מעטפת שיקומית וטיפולית. הרבה מהילדים המאושפזים במעון נפגעו בתאונות ביתיות כאלה ואחרות - טביעה באמבטיה או בבריכה, רכיבה על קורקינט ועוד.

"במהלך היום הילדים נמצאים בכיתות הלימוד", אומר הרב מרמורשטיין. "אם יש אזעקה - אין לנו את האפשרות לפנות אותם בזמן למקלט הישן, שנבנה לפני 40 שנה, והוא גם ככה קטן ואין בו מקום לכולם.

"רוב הילדים במצב סיעודי מורכב והם מרותקים למיטות. אני לא יכול לפנות 60 ילדים למקלט, ואנחנו פשוט מצמידים אותם לקירות של הכיתות ומתפללים לטוב. שני העובדים שעזבו אותנו אמרו לי מפורשות שהם מפחדים להיות כאן כשאין להם מיגון. איך אני יכול לקבל את האחריות על זה שאני לא יכול לפנות את הילדים האלה?".

לאחרונה השלים המעון תוכנית למיגון כל המבנה. במעון בן ארבע הקומות, התוכנית היא להתקין מרחב מוגן גדול בכל קומה שיהיה בו מספיק מקום להכניס מיטות, ושיאפשר היערכות לשהייה ממושכת במרחב המוגן במידת הצורך, כולל אפשרות של חיבור בלוני חמצן ומקלחות לילדים. העלות - כ־4.5 מיליון שקלים, והרב מרמורשטיין מקווה שמשרד החינוך, האחראי על מיגון בתי הספר, ימצא לכך תקציב.

המלחמה לא תיגמר מחר

"המלחמה לא תיגמר מחר. גוש דן הפך לחזית. למה מחכים? שיקרה אסון? אי אפשר לחיות עם הפחדים האלה. גם הילדים האלה מבינים. נכון שהם סיעודיים, אבל הם מבינים ורואים את הפחד של המטפלים שלהם. הם מרגישים מה הולך סביבם, וזה משפיע עליהם".

ממשרד החינוך נמסר: "פערי המיגון במוסדות החינוך עומדים על כ־20% בממוצע בכלל הארץ, והם תולדה של מצב מתמשך ושל החלטות המדינה לאורך השנים, וכן עקב תרחיש הייחוס להיערכות למלחמה שתימשך שלושה שבועות.

"ככלל, השלמת פערי המיגון מחייבת תקציבי עתק ייעודיים וחיצוניים למשרד החינוך. כמו כן, קיימות הנחיות והוראות בחוזר מנכ"ל שעת חירום כיצד על המנהלים ועל מנהלי מחלקות החינוך ברשויות המקומיות להיערך ולפעול במגבלות מיגון.

"באשר למוסד בבני ברק, קיים מקלט בקומת הקרקע שבו בכל יום לומדות שתי כיתות אחרות. במקרה של אזעקה, שאר התלמידים במוסד צריכים לפעול לפי התוכנית 'הכי מוגן שיש' (גרם מדרגות, חדר פנימי וכו').

"כמו כן, המשרד אישר למוסד שעות סיוע לטובת תגבור כוח האדם, כדי שבמקרה הצורך יוכלו לעזור לתלמידים להגיע למקום הכי מוגן שיש. נוסף על כך, ניתנו לתלמידים טאבלטים לצורך למידה מרחוק במקרה הצורך".