נוסעת על חצי קלאץ' | שנה לפתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה

יצאנו לבדוק מה נותר מההבטחה הגדולה להקל על התנועה בגוש דן • מתברר שהנוסעים דווקא די מרוצים • אבל הקו האדום, היחיד שפועל בינתיים, מתמודד עם אתגרי תפעול, סגור בשבת ומשרת פחות נוסעים מהמצופה • והמומחים? רוצים שיפורים מהירים והוספת עוד קווים

הקו האדום של הרכבת הקלה החל לפעול (ארכיון) \ משה בן שמחון

הדנקל, הרכבת הקלה בגוש דן, יצאה לדרך בחודש אוגוסט לפני שנה בקול תרועה רמה, והיתה לקו הראשון של המערכת להסעת המונים בהיסטוריה של גוש דן. מאז הרכבת פועלת בקו אחד - הקו האדום, שאורכו 24 ק"מ, עם 34 תחנות שרבות מהן תת-קרקעיות, והוא משמש חמש רשויות מוניציפליות שונות שבהן מתגוררים מיליוני תושבים.

בניית הקו נמשכה כמעט 13 שנים, אף שב־2009, כשהחלו העבודות, ההערכה הראשונית היתה כי בנייתו תושלם עד שנת 2013. עלותו המוערכת של הקו עומדת על 18 מיליארד שקלים - סכום גדול לפרויקט מסוג זה במדינה מערבית. תהליך הבנייה היה קשה, בעיקר עבור הדיירים ובעלי העסקים סביב הצירים שבהם נבנתה הרכבת, וסיוט עבור הנהגים במרכזים העירוניים הפקוקים גם ככה.

פועלים בבניית הרכבת הקלה (ארכיון), צילום: משה שי

שיטוט קצר בתחנת הרכבת הקלה בשדרות ירושלים שביפו מוכיח עד כמה רב הפוטנציאל של כלי התחבורה החדש עבור הנוסעים. ליה, תושבת יפו, מספרת: "אני משתמשת ברכבת הקלה די הרבה, לפחות כמה פעמים בשבוע. התדירות מצוינת, הרכבת נוחה, המיזוג חזק. היום אנחנו נוסעים עם התינוק לרופא בתל אביב, ולפעמים אנחנו גם נוסעים לטייל בפארק המסילה. בשבילנו זה שירות מצוין שעונה על הצרכים".

שמחה, תושבת בת ים, עושה את דרכה בחזרה לביתה ומספרת: "מאז הרכבת הפסקתי לנסוע באוטו לקאנטרי או ליפו. נעים לנסוע ברכבת, יש מיזוג טוב, תדירות של כל כמה דקות. לא עומדים בפקקים. אמנם בבת ים היא נוסעת קצת יותר לאט, אבל זו עדיין חוויה מצוינת".

אפשר גם עם עגלות ואופניים - הנסיעה בקו האדום של הרכבת הקלה, צילום: קוקו

ושמחה לא נמצאת לבדה במועדון המעריצים של הרכבת. צביקה גרינגליק, שעובד ברמת גן, נוהג לטייל בתל אביב וביפו לאורך הקו. "אחת מהבנות שלי גרה ביפו, ממש שתי תחנות מכאן, ובת אחרת גרה ליד תחנת אלנבי. אני לא מזיז את האוטו - אני חונה במשרד ברמת גן, וככה אני יכול לבקר אותן ולהסתובב בעיר. אני מקווה שיהיו עוד קווים בקרוב, זו אחלה רכבת".

הצפי של נת"ע, החברה הממשלתית האחראית על פרויקט הרכבת הקלה, דיבר על כ-230 אלף נסיעות יומיות בקו האדום - אבל נתוני משרד התחבורה מצביעים על 100 אלף נוסעים יומיים בלבד

בקרב ציבור חובבי הרכבת גם עולות בקשות לשיפור השירות, חלקן אף טעונות פוליטית. שחר, תושבת יפו, בדיוק יורדת מהרכבת לאחר יום עבודה בתל אביב: "מזל שהרכבת קיימת, היא לגמרי שינתה פה את החיים באזור. אבל כדי שהשינוי יהיה כזה שנוגע בכולם - היא חייבת לפעול גם בשישי ובשבת", אומרת הצעירה.

הקו האדום של הרכבת הקלה. "חייב לפעול גם במהלך השבת", צילום: קוקו

גרישה קמרז, תושב תל אביב, מסביר עד כמה הקו האדום שימושי: "אני עובד הרבה ברמת גן ובפתח תקווה, אני גר ליד אחת מהתחנות בתל אביב, והרכבת הקלה קיצרה את זמן הנסיעה לעבודה כמעט בחצי. פתאום גיליתי מקומות חדשים. את הקניות של שישי בבוקר אני עושה ביפו, פשוט כי קל ונוח לי להגיע לשם".

עדיין רחוקה מהיעדים

אך לא הכל מושלם. למעשה, בהרבה מובנים, הנתונים שסיפקה שנת הפעילות הראשונה של הרכבת הקלה הם מתחת לציפיות. בעוד הצפי של נת"ע, החברה הממשלתית האחראית על פרויקט הרכבת הקלה, היה 230 אלף נסיעות יומיות בקו האדום - נתון שסיפק משרד התחבורה מצביע על כ-100 אלף נסיעות בלבד. למרות זאת, נת"ע מסרבת לספק נתונים על מספר הנוסעים הכולל בשנה האחרונה.

נוסעים עולים לרכבת הקלה, בנת"ע ציפו להיקף גבוה יותר, צילום: קוקו

מקורות בחברה מסרו כי הנתונים נשמרים לקראת מסיבת עיתונאים מתוכננת עם שרת התחבורה, מירי רגב. בנת"ע ציינו כי מספר הנוסעים נמצא בעלייה מתמדת, וכי מלחמת חרבות ברזל גרמה לירידה בנתונים, אך ברור כי הפרויקט עדיין רחוק מהגשמת היעדים שהוצבו לו.

"נפח השימוש בקו האדום עדיין לא עומד בתחזיות. אחת מהסיבות העיקריות לכך היא מהירות הנסיעה האיטית בחלק העילי בבת ים, בגלל היעדר העדפה ברמזורים וריבוי תחנות, ברמה כזאת שפעמים רבות הנסיעה באוטובוס משתלמת יותר", מסבירה עדן רונן, דוברת ארגון "15 דקות", ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל.

מירי רגב בנסיעה הראשונה של הרכבת הקלה, אשתקד, צילום: יוסי זליגר

לדבריה של רונן, "לפי נתונים שיש בידינו, רק כ־5% מהתיקופים בקו הם בבת ים (באפליקציות), אף על פי ש־28% מהמסלול עוברים בשטח העיר". "הכלל הוא פשוט: ברגע שהשירות טוב, מהיר ויעיל - הציבור יבחר בו", היא מסבירה.

"חייבים להעניק עדיפות ברמזורים בבת ים ולהגביר מהירות, כך שיהיה משתלם לכולנו לבחור ברכבת הקלה על פני אמצעי תחבורה אחרים. כמו כן, היעדר רשת של רכבות קלות פוגע גם הוא בשימוש. מי שגרים או עובדים קרוב לתוואי, הנסיעה כדאית עבורם, אבל רוב הציבור עדיין זקוק לאוטובוס, ומשם להחליף לרכבת. ברגע שתהיה רשת של כמה קווים - השימוש יזנק וניתן יהיה להחליף בקלות וביעילות", אומרת רונן.

לוותר על המכונית?

מספיקה נסיעה קצרה בדנקל כדי לראות את הפוטנציאל האדיר של המערכת. הנסיעה התת־קרקעית מהירה, נעימה ויעילה, באופן שכמותו תושבי גוש דן לא חוו אף פעם. אך נראה שכדי לשכנע את תושבי הערים הגדולות של גוש דן לוותר על כלי הרכב הפרטי, יידרשו שינויים משמעותיים במערך התחבורה הציבורית. אלה כוללים קווים נוספים, אוטובוסים משלימים שייסעו בנתיבי תחבורה ציבורית, וכן שירות אמין ויעיל בכל ימות השבוע.

הרכבת הקלה בגוש דן - בעלת פוטנציאל אדיר, צילום: קוקו

זה לא יקרה, כמובן, כל עוד שרת התחבורה עסוקה באיומים לבטל את נתיבי התחבורה הציבורית בשל סכסוך עם משרד האוצר, מגלה עניין מועט בקידומו של פרויקט המטרו הקריטי, ומתנגדת ליוזמות שיקלו את הפקקים, כמו אגרת גודש. בתנאים כאלה, קשה לראות כיצד הרכבת הקלה תממש את מלוא הפוטנציאל שלה בשנים הקרובות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר