מרגע שנסגרו הקלפיות, הכנסת ה־24 ידעה סערות רבות - ובייחוד בין חברי הקואליציה. הלילה הלבן של העברת התקציב לשנת 2022 היה מתיש למדי. לאחר עיכוב של שעות ודיון חוזר בוועדת הכספים, אושר התקציב לפנות בוקר ב־5 נובמבר 2021, בתמיכת 59 ח"כים מול 56 מתנגדים.
הממשלה ה-36 יוצאת לדרך: מליאת הכנסת הצביעה בעד הקמת ממשלת בנט-לפיד // צילום: ערוץ הכנסת
אותו לילה זכור בעיקר בעקבות טעות ההצבעה של ח"כ מואטי, שעלתה לקואליציה בדיונים ממושכים בוועדת הכספים, וכן בממתקים ובעוגות שחולקו בין הח"כים כדי לשמר את רמת הערנות בהצבעות. לאחר העברת התקציב, יו"ר רע"מ צייץ כי זו "פעם ראשונה שמפלגה ערבית לוקחת חלק מרכזי בהעברת תקציב. זהו צעד חשוב בהשתלבות הפוליטית".
התקציב אמנם עבר, אבל אז פרצה מחלוקת נוספת בתוך הקואליציה עצמה. ב־28 בפברואר עבר בקריאה ראשונה "חוק הפנסיות", שמשמעותו הקצאת מיליארד שקלים וחצי להגדלת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל. החוק, שיזם השר גנץ, היה חלק מההסכמים הקואליציוניים - וחברי הקואליציה עוררו את זעמו כשהתנגדו לו. גנץ עלה להתקפה מול הקואליציה והבהיר כי העברת החוק חשובה לביטחון המדינה. לבסוף, החוק אושר בקריאה ראשונה על חודו של קול - ברוב של 57 מול 56.
קיזוזים ודחיות
בתחילת החודש, אחד מחוקי הדגל של הקואליציה, חוק הגבלת כהונה של ראשי ממשלה, לא עלה לאישור סופי במליאה בגלל תרגיל של האופוזיציה. הדיון על החוק נמשך יותר מ־13 שעות בשל הסתייגויות שהגישו באופוזיציה, ורגע לפני ההצבעה הסופית ח"כ מלכיאלי מש"ס ביקש להכריז על ההצבעה של החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה כהצבעת "אי אמון" בממשלה. בכך ניסתה האופוזיציה להביך את הרשימה המשותפת ולהקשות עליה לתמוך בחוק.
הקואליציה נתקלה בבעיה משום שהיתה חייבת להעביר את החוק ברוב של 61 ח"כים - גודל הרכב הקואליציה הנוכחית, אך בנט נאלץ לעזוב את המליאה לפגישה עם קנצלר גרמניה. בשל כך, שר המשפטים דחה את ההצבעה לשבוע שלאחר מכן. כשזה הגיע, ח"כ מעוז מהציונות הדתית חלה בקורונה, ובשל הסדר קיזוז עם האופוזיציה לא ניתן היה להעביר את החוק ברוב של 61, מה שאילץ את סער לדחות את ההצבעה עד לאחר פגרת הכנסת בתחילת חודש מאי.
הקואליציה סערה גם בשל חוק האזרחות, שהוגש על ידי השרה שקד. החוק עבר בעזרת שת"פ בין שקד לבין ח"כ רוטמן מהאופוזיציה, שהגיש גם הוא את החוק. כמחאה, מרצ העבירה כ־50 אלף הסתייגויות לחוק כדי למנוע את העברתו.
שרת הפנים אמרה כי "מדובר בחוק ציוני, לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, שלא ניתן להפקיר אותו אך ורק בשל פוליטיקה קטנה".
מאז השבעת הממשלה, הח"כים מהאופוזיציה מחרימים את ועדות הכנסת. לעיתים הם מגיעים לדיונים, ונוכחותם מלווה במחאות ובקשיים שהם מערימים על עבודת הקואליציה.
לטענת האופוזיציה, הקואליציה חילקה את הרכב הוועדות כך שאינו משקף את הרכב סיעות הכנסת בהתאם לגודלן היחסי. למרות שיחות שנערכו בין הצדדים כדי להגיע לפשרות בנושא, ההשמצות בין הצדדים נמשכו.
בראיון למוסף "שישבת" בדצמבר נשאל יו"ר הכנסת מיקי לוי מה היה רגע השפל הגדול ביותר שלו בתפקידו - והוא ציין את נושא הוועדות. "האופוזיציה התאהבה בפוזיציה, והיא לא באה לעבוד. זה נוח לה", אמר.
לוי התייחס גם לבג"ץ שהוגש נגדו על חלוקת הוועדות. "בג"ץ עמד לצידי. להחרים את הוועדות זה צעד קיצוני, שפוגע באינטרס הציבורי בוועדות. מה שקורה כרגע הוא חוויה מטרידה, והפרלמנט הישראלי אינו ממלא את תפקידו כפי שהוא צריך למלא".
בישיבת סיעת הליכוד באוקטובר, פורסם כי חלק מהח"כים קראו להפסיק את החרם, אולם עד ליציאת הכנסת לפגרה הוא נמשך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו