דווקא הממשלה הראשונה בתולדות מדינת ישראל שהוקמה בתמיכת מפלגה ערבית - ולא עוד מפלגה, אלא התנועה האסלאמית - היא זו שמקדמת חוקים ונוקטת צעדים נגד הציבור הערבי, ובמיוחד נגד תושבי הנגב הערבים, שהוא הציבור המזוהה ביותר עם חברת הקואליציה רע"מ, שניסתה עד כה ללכת בין הטיפות.
קשה מאוד לנתק את הפוליטיקה ממה שמתרחש בנגב במהלך השבוע האחרון, וקשה יותר שלא לשאול את השאלה: מדוע דווקא בשנת שמיטה, במדינה היהודית, רשות מקרקעי ישראל וגורמים נוספים מחליטים לצאת במבצע נטיעת עצים בשטחים כה גדולים? האם כשמדובר באזרחי ישראל הערבים, אפשר ואף רצוי ללכת נגד ההלכה היהודית? את התשובה יהיה קשה לקבל ממי שהכשיר זאת, אולם אפשר יהיה להבחין שאירועי ט"ו בשבט החל בימים הקרובים לא יכללו נטיעות.
עם זאת, טוב שתפוח האדמה הלוהט הזה - סוגיית התיישבותם של הבדואים בנגב - מתגלה. אולי סוף כל סוף ממשלת ישראל תבין שיש כאן מאות אלפי אזרחים שחיים בתת־תנאים של מדינה שלישית, ללא תשתיות, ללא מים ללא חשמל ואפילו ללא תשתית ביוב. בתקווה שמכאן תצא הישועה, היא תחל בהידברות עם בני הציבור הערבי הבדואי בנגב במטרה להגיע עימם להבנות שיכולות לאפשר להם לחיות כמו שאר אזרחי המדינה, ולאפשר למדינה לשלוט ולמשול ולא רק בכוח ולא על ידי המשטרה ושירותי הביטחון, אלא על ידי טיפוח אזרחות שווה וטובה. אחרת הילדים הבדואים, שעיניהם רואות כיום את המתרחש סמוך לצריף שבו הם מתגוררים, יישארו עם החוויה והטראומה לכל החיים, ויותר מכך בתודעתם תהיה חרוטה תמונתם של שוטרי משטרת ישראל, המונעים מהם את הדבר האלמנטרי ביותר: מגורים בבית כמו מרבית הילדים בישראל, הרי מרבית אזרחי המדינה יהודים וערבים בעד חיים משותפים.
עם כל זאת, רע"מ לא ממהרת להצהיר הצהרות נגד הממשלה והקואליציה, והיא לא תמהר להודיע על פרישה. הסיבה מאוד פשוטה: רע"מ לא תרשה לעצמה לחזור לציבור שלה - במיוחד לעשרות אלפי המצביעים שלה מהנגב - בידיים ריקות וללא כל הישג משמעותי. היא תמשיך להיאבק, להשפיע ולשנות מתוך הקואליציה, וגם זה עלול לעלות לה בקרב הציבור הערבי בבחירות הבאות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו