הוועדה המשותפת של ועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי תדון ביום חמישי הקרוב, בשעה 11 בבוקר, בהצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה, שיזם ח"כ משה סעדה.

הצעת החוק החדשה שהונחה על שולחן הכנסת, וצפויה לקבל תמיכה גדולה, מבקשת להפקיע את סמכות היועמ"שית בחקירות צבאיות נגד חיילים במהלך פעולה צבאית, ולהכפיף אותה לרמטכ"ל. על פי החוק גם הפצ"רית לא תוכל להורות על חקירות מסוג זה.

ח"כ מתן כהנא על הצעדים ברפורמה: "יש ציבור ענק שפיטורי היועמ"שית עבורו הם כמו שתבוא ממשלת מרכז שמאל ותפטר את הרב הראשי לישראל. ברגע שאתה הולך על מהלך כזה אתה פוגע בציפור נפשו של ציבור ענק בישראל".

על פי המצב כיום, יכולה הפצ"רית להורות על חקירה נגד חייל, גם אם בוצעה בהקשר של פעילות מבצעית או מלחמה. כך למשל אירע כאשר הורתה הפצ"רית לפשוט על בסיס שדה תימן ולהביא למעצרם של לוחמי כוח מאה, כוח ההרתעה בבתי הכלא בהם כלואים מחבלי הטבח מ-7 באוקטובר.

על פי הצעת החוק החדשה, המחלקה לחקירת שוטרים תישא באחריות מנהלית לביצוע תפקידה בפני שר המשפטים ותהא כפופה לפיקוח מנכ"ל משרד המשפטים. כמו כן, המחלקה תעסוק בחקירת עבירות תובעים מקרב הפרקליטות.

בדברי ההסבר להצעה נכתב: ״המשטרה והפרקליטות פועלות לקידום תיקים פליליים בשיתוף פעולה מלא, ביחסי עבודה הדוקים ולצורך מימוש אינטרסים משותפים".

"ניגוד עניינים חריף"

"העבודה הקרובה והמשותפת של אנשי המשטרה והפרקליטות יוצרת ניגוד עניינים חריף, הן מצד האינטרסים המקצועיים המשותפים והן מצד יחסי העבודה הקרובים, כאשר החלטות בעניין פתיחת חקירה, פיקוח על החקירה במח"ש, והגשת כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר נתונות לפרקליט המדינה", המשיכו.

מתווה סער-לוין

לפי מתווה סער-לוין העוסק בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: בוועדה יהיו 9 חברים - נשיא ביהמ"ש העליון ושני שופטי בית המשפט העליון. שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה, 2 ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן, ו-2 נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (ניסיון של 10 שנים לפחות כעו"ד), שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.

עוד לפי המתווה, לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בימ"ש העליון- יידרש רוב הכולל חבר שנבחר ע"י הקואליציה וחבר שנבחר ע"י האופוזיציה.

עוד מוצע מנגנון שובר שוויון, לפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון, או ממועד תחילת כהונת הכנסת - הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע שלושה מועמדים מטעמן שהצד השני יבחר מתוכם.

כמו כן, מוצע במתווה כי ניתן יהיה למנות כשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. עוד מוצע לקבוע כי שני שלישים לפחות משופטי בית המשפט העליון בכל רגע נתון יהיה שופטי מחוזי שנבחרו להיות שופטי בית המשפט העליון.

בנוסף, מוצע לקבוע הסדר מיוחד ביחס לקואליציה רחבה, המונה למעלה מ-80 ח"כים, במסגרתו, נציגי הקואליציה בוועדה (שני שרים וחבר כנסת) יהיו משלוש סיעות שונות; שני נציגי הציבור ייבחרו על-ידי כלל חברי הכנסת ולא בנפרד בקואליציה ובאופוזיציה, ואחד מהם יהיה אישה; לא יהיה וטו לחבר הכנסת של האופוזיציה בוועדה.

כמו כן, מוצע כי מתחילתה של תקופת הבחירות בכנסת יוצאת או ממועד התפטרות ממשלה, ועד לבחירת נציגים לוועדה חדשה לבחירת שופטים בכנסת החדשה (או בממשלה החדשה), לא ייבחרו שופטים בכל הערכאות, וכל החלטה אחרת בוועדה צריכה להתקבל פה-אחד.

במצב בו כוננה ממשלה חדשה בתקופת כהונתה של הכנסת או אם קואליציה רחבה (למעלה מ-80 ח"כים) תהפוך לקואליציה "צרה" או להיפך - ייבחרו מחדש נציגי הכנסת ונציגי הציבור בוועדה, וכך גם אם חבר כנסת שחבר בוועדה שינה את השתייכותו מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, ייבחר חבר אחר במקומו.

כמו כן, אם סיעה כלשהי עברה מהקואליציה לאופוזיציה או להפך, או אם חבר כנסת החבר בוועדה מוכרז כפורש, יוכלו שני שלישים מחברי הכנסת בקואליציה או באופוזיציה לפי העניין להחליף את חבר הכנסת שבחרו לוועדה. החוק ייכנס לתוקפו עם תחילת כהונת הכנסת ה-26.

ח"כ מתן כהנא על הצעת חוק היסוד: "יש ציבור ענק שפיטורי היועמ"שית עבורו הם כמו שתבוא ממשלת מרכז שמאל ותפטר את הרב הראשי לישראל. ברגע שאתה הולך על מהלך כזה אתה פוגע בציפור נפשו של ציבור ענק בישראל".