אין מבוגר אחראי ב"עוצמה יהודית"

הדיון אתמול בוועדה לביטחון לאומי על עונש מוות למחבלים היה מיותר, מביש ומזיק.

משפחות החטופים התחננו בפני יו"ר הוועדה צביקה פוגל להימנע מהדיון הפומבי בסוגיה הרגישה, בעת שיקיריהם מתנדנדים בין חיים למוות בעזה. מעבר לסכנה לחטופים, עונש מוות הוא חסר תועלת. חמאס הוכיח שמות חייליו ואזרחיו אינו מרתיע אותו. הם מקדשים את המוות, ולנו לא נותר אלא לגדוע את יכולתם להפיץ מוות, לקדש את החיים, ובעיקר לתמוך זה בזה.

במקום זאת הציגה אתמול כנסת ישראל יהודים מוכים וכואבים צועקים זה על זה. הדיון שעלה לדציבלים גבוהים חדר מן הסתם את קירות הבונקר של סינוואר וגרר תרועות שמחה.

בימים כתיקונם הייתי מפנה את ביקורתי רק אל נבחרי הציבור, שחובתם לשמוע דברים קשים ולהגיב באופן מכבד, בטח ובטח כלפי אנשים שחייהם אינם חיים כבר 46 יום. אבל הימים כתיקונם מתו ב-7 באוקטובר. אז אלמוג כהן הגיבור יצא להילחם עם אקדחו האישי במחבלים ומאז - כפי שהעיד - מראות הזוועה וריחות המוות רודפים אחריו. אפשר להניח שכמו רבים הוא סובל מטראומה. הבנתי את זה עוד לפני שהתמוטט אחרי שננזף באולפן חדשות 12.

מי שצריך היה למנוע את הדיון המדמם הזה היה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. מי שהיה צריך להפסיק את החרפה היה חבר הכנסת צביקה פוגל. אבל לצערנו במפלגת עוצמה יהודית אין מבוגר אחראי, רק ילדים שאוהבים לעורר פרובוקציות.

העם הטוב הזה שכולו תעצומות, אהבה וחמלה, עוד ימצא לעצמו מנהיגים שראויים לו.