אימהות בצריח: תנו לנו לעדכן מהן מטרות המלחמה

הקבינט ניסח את מטרות המלחמה, שעיקרן "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, באופן שישלול לשנים רבות את יכולתם ורצונם לאיים על אזרחי ישראל ולפגוע בהם". ואם לחזות את עתידנו לפי שורות אלו - מצבנו רע מאוד.

יש רק הצהרה אחת שתכליתה היא ניצחון במלחמה הזאת. נתתי הוראה לבינה הלא מלאכותית שלי, שהיתה פה גם באינתיפאדה הראשונה, בוועידת מדריד, בהסכמי אוסלו ובחידון התנ"ך - וקיבלתי את זה: "הניסיון לכונן אוטונומיה ברצועת עזה כשל. יהודים ישובו לחיות במרחבי רצועת עזה רבתי. לא שבנו לחיות בה לאחר פרעות תרפ"ט ולאחר יוזמת הוויתור בתשס"ה, ומתברר שזה לא היה רעיון טוב. ההיסטוריה חוזרת, וזה לא משהו".

ישראל נגררה למבצע צבאי הגנתי בלי לשאול את עצמה מה נכון לדעתה, וזה מתכון למלחמה ארוכה וכושלת. נתניהו, אגב, הכריז מראש שזה יהיה ממושך. איזו אטימות ומה הטעם? ההכרזה עצמה מייאשת את העם, ולצד זאת - אירוע ארוך יהפוך את עזה ללבנון. מרגע שהרחנו את ניחוח שואת אירופה כאן במדינת ישראל - למה להתייחס לגז כאילו מדובר בבוץ?

חמותי, אש"ף

נדמה שעורכת דין לענייני משפחה היתה מנהלת טוב יותר את האירוע, בהיעדר אומץ, אסטרטגיה ואינסטינקט קיום בסיסי מצד מי שאוחזים בהגה השלטון. ראשית, כאישה, היא תבין שאירוע ארוך לא בא בחשבון כשהמדינה נשענת על העורף. לא סביר שנשות ישראל, אלה שלא מגויסות בעצמן, יתפעלו לבד את המשפחה כשאין מסגרות לילדים, כשהאבות מגויסים וכשרובן הגדול גם עובדות במקביל.

כמו כן, רובנו אימהות לחיילים שמאבדות דופק עם כל ווטסאפ, טלפון או דפיקה בדלת. המלחמה הזאת צריכה להיות מהירה מאוד. פיליבסטר תעשו בכנסת, לא כשהילדים שלנו מחכים לחפש"ש או לפתיחת שנת הלימודים האקדמית.

עורכת דין לענייני משפחה תבנה אסטרטגיה פשוטה לקבינט שעושה רוח מיליטריסטית ומתנהל על טהרת הפוסט־מודרניזם החלול.

תהיו איתי:

ישראל היא אישה מוכה כרונית, וחמאס הוא בעל אלים ומסוכן. עכשיו, אחרי שרצח חלק מילדיה, ברור שחייבים לגרש אותו מהאזור. אבל ישראל, אחרי שנים של צמצום עצמי, כבר לא מאמינה בעצמה.

עורכת הדין לוחשת לישראל שהיא צריכה לדרוש רישום קנייני מלא על עזה. "למה שלא תשפצי ותגורי שם? קרוב לים, יוקר המחיה אצלך מושפע ממחסור בקרקעות - שתי ציפורים במכה. תתחילי לחשוב בגדול". ישראל מזדעזעת. היא רק רוצה שהסבב הזה ייגמר והיא תוכל לחזור לאכילה רגשית. "אני לא בנויה לעימותים, תפסיקי. הוא גם לא אשם, זו הסביבה שהוא גדל בה. את יודעת איזו אמא יש לו?"

המגשר מתערב ומציע שאש"ף - אמא של חמאס, שהיא בסך הכל חמות בסדר גמור - תגור ברצועה, וכך יתנהלו הסדרי ראייה תקינים. אש"ף מתחייבת לשמור על חמאס רגוע.

"מותק, חמאס יכול להתגורר אצל קרובי המשפחה שלו במצרים - שאגב, מטנפת עלייך בכל העיתונים - או באלג'יר, או בכל מקום אחר. הם משפחה חמה, וזו לא בעיה שלך. אם תמשיכי לקחת על עצמך גם את החשבונות של חמאס, לא יישארו לך כוח ומשאבים לדאוג לעצמך ולילדים".

ישראל התרגלה ליישר קו עם התקפי הזעם של חמאס, שבהם הוא מתעורר כל כמה חודשים ומעיף לה מכות, גם כשזה מגיע עם זר בלונים. "אבל ראיתי שיפור", היא אומרת לעורכת הדין בבכי, "תראי מה כתבתי ביומן שלי בקיץ שעבר: 'גבר צריך פינוקים. אישה צריכה להיות נערצת וחלשה. ככל שאתמיד - הוא ייגמל מהדפוסים הישנים'".

"ישראל!", דופקת עורכת הדין על השולחן, "השנה היא לא 48', וגם אז זה לא היה נכון. כל שלושה חודשים את מחדשת סבב עם צו הגנה, וזה לא לעניין. חייבת להיות הלימה בין המצב שלך לבין הכלים שאת משתמשת בהם, ואם גם עכשיו לא תשתמשי בתותחים הכבדים באמת - השופטים כבר לא יאמינו לך, ובינתיים אני לא רואה שאת באמת מתעוררת. צווי ההגנה האלה, ה'סבבים' האלה, עולים לך כסף וזמן ושוחקים את המעמד שלך. אסטרטגיה נכונה תפחיד גם גברים שמאיימים עלייך מצפון".

בלי בונקרים מבוצרים

נערי מסיבת הטבח ואנשי ההתיישבות בדרום אמרו שהמדינה הפקירה אותם. ההפקרות התחילה מזמן, כשהשלמנו עם ירי טילים כחלק משגרה. גם כשההתיישבות בגוש קטיף היתה קו הגבול, וכשרצח נשים הרות ווידוא הריגה בילדות תמות התרחש ערב החרבת היישובים - היה לנו נוח להדחיק: לא עושים לנו שואה, נוקמים בנו על הכיבוש, מגיע לנו.

אם אנו לא רוצים להיות נשים מוכות, צריך להודיע לאנשי עזה שיש להם יממה לפנות את בתי החולים שלהם. אין אמא שלא יודעת כי מתחת לבתי החולים מוחבאת התחמושת שנועדה לרצוח את הילדים שלנו. הביטחון האישי יתחיל משם, וזהו גם הזרז הטוב ביותר להחזרת השבויים.

אפשר להקים בתי חולים זמניים בגבול, או לבקש מהצלב האדום לטפל בנושא הזה. אחרי שלוש פגיעות ישירות בבית החולים ברזילי - המצפון נעשה יותר נוח. תושבי עזה ייאלצו לנוס על נפשותיהם, וזה כואב לפחות כמו שכאב להם לדעת שמיליארדים מגיעים מקטאר ומושקעים בחסכונות מיוחדים לטרור שיחסל אותנו. לכן אין לנו ברירה אלא לעשות את הדבר ההומני המתבקש - לשמור על הילדים שלנו.

ולשמור עליהם, ממשלה וגנרלים יקרים, זה גם ממש לא להכריז על כניסה קרקעית. אתם מתבקשים למצות את האפשרויות האוויריות, ואז לחדור את המנהרות בלי הילדים שלנו. הן מובילות לבתים ממולכדים, נכון? יש כמה אינסטלטורים שישמחו לתת רעיונות איך לנטרל, בלי למלא את הלו"ז שלנו בקארפולים להר הרצל.