היהלום שבכתר הנורמליזציה: קואליציית ה־64 היא שתביא את השלום החדש במזה"ת

לכאורה חיכה רה"מ בנימין נתניהו לרגע שהתרחש השבוע במלון אינטרקונטיננטל בניו יורק יותר משמונה חודשים. מאז ינואר ואותה מסיבת עיתונאים של יריב לוין, דרכו רצופה מהמורות, קשיים, סרבנות, זמבורות וצעקות "בושה" בארץ ובעולם.

כל אלו הונחו בצד לטובת מסיבת העיתונאים שבה ישבו נשיא ארה"ב ביידן וראש הממשלה, והכריזו כי הסכם עם ערב הסעודית קרוב. המילים היו מדודות, התוכן היה דרמטי, כמעט דמיוני בכל הנוגע ליחסי הכוחות במזרח התיכון.נתניהו המתין לרגע הזה שנים ארוכות. הסכם ישראלי־סעודי הוא כמובן דבר שראש הממשלה היה קופץ עליו בכל תזמון, אך רצה הגורל והתהליך הבשיל בעיתוי פוליטי מושלם מבחינתו. הוא יצר את הסערה המדינית המושלמת שתאפשר לו לחולל שינוי מול הסערות המקומיות.

בלשכת נתניהו העריכו שהמסע לאמריקה טומן בחובו פוטנציאל עצום ואפשרות לקצור הישגים בכל השדות. התוצאות חרגו מהתחזיות האופטימיות ביותר. המנה העיקרית הוגשה בנוסח סעודי, אך המתאבנים ומנות הביניים היו קריטיים לישראל ולנתניהו אישית. היעד הראשון היה כלכלי.

הפגישה עם אילון מאסק - אדם שעוצמתו, יוקרתו, הישגיו והשפעתו לא נופלים מאלו של רוב ראשי המדינות - חשובה לא פחות מהמפגשים הדיפלומטיים. השיחה שזכתה למיליוני צפיות בעולם היתה מרתקת, אבל הצפייה היא גם לצעדים מעשיים. כלל הפרטים לא נסגרו ויש דרך ארוכה, אך לא מן הנמנע שבעתיד יפתח מאסק סניפים ומרכזים לעסקיו הנרחבים בישראל, זאת נוסף על שיתוף פעולה בהתפתחות הבינה המלאכותית.

להסיט את הגה הספינה

יממה לאחר מכן נועד נתניהו עם נשיא טורקיה ארדואן. תגליות הגז הישראליות והשינויים הגיאו־פוליטייים באירופה ובמזרח התיכון שינו את כיוון היחסים, שידעו בשנים האחרונות בעיקר מורדות. באנקרה לא הפכו לחובבי ציון, אך נושבת ממנה רוח של שיתוף פעולה ופיתוח כלכלי שתלך ותגבר. ייתכן שהפיתוח הזה יכלול הנחת צינור גז ישראלי־טורקי, שיחזק את ביטחונה של ישראל ויניב לה הכנסות לא קטנות.

נתניהו מתייחס לכך בשיא הרצינות ומתכוון להשתמש בממריצים הכלכליים הללו כדי להילחם ביוקר המחיה המאמיר. נושא שהפך לסוגיה מרכזית בלשכת ראש הממשלה וסומן כיעד קריטי.

הרגל השנייה בביקור היתה ביטחונית. החיבוק החם שהעניק נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לראש המוסד דדי ברנע, שהצטרף לפגישה שלו עם נתניהו, היה בעל משמעויות נסתרות. בשל נוכחות רוסיה באזור, ישראל מתנהלת בזהירות בנוגע למלחמה באוקראינה. אולם, כעת היא מסיטה את הגה הספינה בכמה מעלות. אמנם נתניהו לא צפוי לצאת למסע דילוגים בין קייב למוסקבה שיביא בשורה של שלום, אבל תוצאות הפגישה עם זלנסקי פתחו צוהר לאפשרות שישראל תשחק תפקיד משמעותי יותר בקירור המתחים ובהעברת מסרים בין המדינות הלוחמות, דבר שיאפשר גם חופש פעולה מול האתגרים בגבול הצפון.

בתווך הספיק נתניהו להיפגש עם קנצלר גרמניה ונשיא דרום קוריאה, לסכם על החזרת שגרירות פרגוואי לירושלים ולדחוף עוד מפגשים עם מנהיגי מדינות. ועדיין, היהלום שבכתר הוא היהלום הסעודי. כמה שעות לאחר הצהרת ביידן־נתניהו, העניק לדבריהם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן חותמת רשמית. איש כמובן לא הופתע מהדברים שאמר הנסיך הסעודי לרשת "פוקס", אך העוצמה והבהירות שבהם הוכיחו עד כמה הסכם הוא בהישג יד. "זה יכול להיות ההסכם החשוב ביותר מאז המלחמה הקרה", "ישראל אינה אויב, היא בעלת ברית פוטנציאלית", "בכל יום שעובר אנחנו מתקרבים" - אלו רק חלק מההתבטאויות של בן סלמאן בראיון המדובר וההיסטורי.

אין צורך להכביר מילים בנוגע לפוטנציאל של הסכם כזה, אם אכן בסוף ייחתם. ההשפעה הפוליטית תהיה עצומה. בכל הנוגע לרפורמה המשפטית, נתניהו הבהיר את כוונותיו במהלך המסע המדיני. אם לא תושג הסכמה, ראש הממשלה מתכוון לאמץ באופן עצמאי את מתווה הנשיא השני שנחשף וטורפד בשבועות האחרונים. הדבר יכלול שינוי מסוים בוועדה לבחירת שופטים והקפאת החקיקה לחודשים ארוכים, כדי להתמקד במומנטום שנוצר השבוע בארה"ב.

הבקשה של גנץ

יוקר המחיה, איראן, המצב הביטחוני ונושאים אחרים יעמדו במוקד העשייה. גורמים בקואליציה סבורים כי לדבר יהיה מחיר, אך הוא לא יביא להפלת הממשלה, בוודאי אם ייקצרו ההישגים המצופים וההרפתקה הסעודית תסתיים בבית הלבן, כשכרגע לא מתוכננים ויתורים בלתי נסבלים לפלשתינים. בכל הנוגע להרכב הממשלה, השבוע מסר גורם מדיני כי לא צפוי שינוי שכזה לצורך אשרור הסכם עם סעודיה. זו אבן יסוד בהתנהלות של הליכוד.

אך גם אם זה המצב בתשרי, אחרי החגים עשוי להתחדש הכל.בגזרת לפיד הסיכויים קלושים, אך בכל הנוגע לגנץ, שידוע כמי שמאחר תמיד לעלות על הרכבת הנכונה, דברים עשויים להתפתח בכיוון אחר. בינתיים גנץ מתבשם מהסקרים ולא נכנס ללב ליבה של העשייה.

עם זאת, מקורבים מספרים, הוא ביקש שמסרים עקיפים וישירים שייצאו מבית המשפט העליון או מסביבת הנשיא האמריקני לכיוון יו"ר המחנה הממלכתי, ידרשו ממנו ואף יכפו עליו להיכנס אל הממשלה. זאת כדי להבטיח את חתימת ההסכם. המסרים האלה נשמעים מפי מקורביו, וכידוע, גנץ עשוי לגלות גמישות אולימפית ולחבור לממשלה בהרכבה הקואליציוני, בשינויים כאלו ואחרים.

דבר אחד ברור: לנתניהו ולליכוד אין כוונה לשנות את הרכב הקואליציה עצמו. קואליציית ה־64 היא שתביא את השלום החדש במזרח התיכון. גם מרכיביה יודעים שהשלום שמביא נתניהו יהיה שלום עם ביטחון ושלום, מתוך חשיבות ועוצמת ההתיישבות ביהודה ושומרון. עם זאת, הסכם עם מדינת אויב כמו סעודיה קרוב יותר מהסכמות בין אחים יהודים וישראלים.

כך או כך, מבחינת נתניהו היה זה מסע מדיני מוצלח. קטר שאמור לסחוב את הממשלה קדימה, מלאה במטען של שלום, שיתופי פעולה כלכליים ופירות מדיניים. חלון הזמנים הקצר טרם הכניסה לשנת בחירות אמריקנית מכתיב כי הפתרון לשאלת ההסכם עם סעודיה יינתן בקרוב. השלום עשוי לפרוץ פתאום, לשנות את התמונה ולהעביר את ישראל ממצב של מתח פנימי וסיוט של קיטוב למצב של "היינו כחולמים".