נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אסתר חיות | צילום: אורן בן חקון

נתיב המילוט של בג"ץ: לבחור בפשרה על פני הכרעה

לרשותם של שופטי בית המשפט העליון אילן גבוה להיתלות בו - נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שלפני שנים רבות פירק בדרך ייחודית שדה מוקשים בעל מאפיינים דומים לזה המסוכן שבו אנו צועדים עתה • בזכות אותו אילן, יוכלו השופטים לבחור בדרך המתינות והנמכת הלהבות

שופטי בג"ץ בראשות הנשיאה חיות יצטרכו לבחור הבוקר בין גישת "היום הרת עולם" - ביטוי הלקוח מתפילות ראש השנה, ושמדגיש את גודל השעה וההכרעה הרת הגורל, לבין הנמכת גובה הלהבות ונתיב של פשרה.

האפשרות השנייה רצויה פי כמה, ויש אפילו אילן גבוה להיתלות בו - נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, שלפני שנים רבות פירק בדרך ייחודית שדה מוקשים בעל מאפיינים דומים לזה המסוכן שבו אנו צועדים עתה.

הנשיאה חיות נגד רפורמת לוין%3A "שנת ה-75 של ישראל תיזכר כשנה שבה נפגעה זהותה הדמוקרטית של המדינה פגיעה אנושה" || שמואל בוכריס

לפני 30 שנה קיטבו מהומות כביש בר־אילן בירושלים את החברה הישראלית והעסיקו אותה חודשים ארוכים. מדי שבוע, לאורך שנים, הפגינו אלפי חרדים בכביש בתביעה לסגור אותו לתנועה בשבת. מולם התייצבו קבוצות חילונים מכל רחבי הארץ. יד איש היתה באחיו, לא פעם גם תוך אלימות קשה.

בית המשפט העליון נדרש אז לסוגיה אחרי שאנשי מרצ והעבודה עתרו נגד הכוונה לסגור את הרחוב לכמה שעות בכל שבת ודרשו פתיחה מוחלטת שלו. ומה עשה אז בג"ץ בענווה ובתבונה, שאותם הוא כה חסר היום? נמנע מלהכריע במחלוקת. ההרכב, בראשות השופט ברק, הורה אז לממשלה למנות ועדה ציבורית מאוזנת שתמליץ לשופטים כיצד לנהוג.

הפגנה בכביש בר אילן (ארכיון),

ברק השתמש אז בטרמינולוגיה שמתאימה כמו כפפה ליד גם לאירועי הרפורמה המשפטית. "בשיח הציבורי בישראל", כך הסביר אז, "רחוב בר־אילן חדל להיות אך רחוב - הוא הפך להיות מושג חברתי. הוא משקף מחלוקת פוליטית עמוקה בין חרדים לחילונים. "אין זו רק מחלוקת על חופש התנועה בשבת ברחוב בר־אילן, זו בעיקר מחלוקת קשה על יחסי דת ומדינה בישראל. מחלוקת נוקבת על אופיה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית... מחלוקת זו נתגלגלה לפתחו של בית המשפט והחלטנו להעבירה להכרעת הציבור".

אסתר חיות וחבריה יכולים, אפוא, להסתמך על התקדים המיוחד הזה, שמתאים לרגעים מיוחדים, ולצעוד על אותו שביל ממש, בהתאמות המתבקשות לסוגיה ולזמן. יתרה מכך, בג"ץ דרש אז מהוועדה, שבראשה עמד צבי צמרת ז"ל, לא להסתפק בתשובה לשאלה אם לסגור או לא לסגור את רחוב בר־אילן לתנועה בשבתות - הוא הורה לה לעסוק גם "בדינמיקה החברתית הצפויה בכל הארץ ובהשפעתה על יחסי חילונים־דתיים בירושלים", ואף "לגשת לפתרונות ארוכי טווח".

יש נתיב מילוט, בית המשפט העליון, צילום: אורן בן חקון

רוח ההחלטה שהתקבלה אז רלוונטית גם לעילת הסבירות ולעניין הוועדה למינוי שופטים של היום. הוועדה ההיא - ואולי, אם בג"ץ ישכיל שוב לצעוד בשביל המתינות, גם הוועדה העתידית - תצטרך לעסוק שוב בדינמיקה החברתית הצפויה ובהשפעתה על יחסי שני הצדדים למחלוקת שקורעת את העם.

קצנו במפגינים, ובעקשנות לוין

החלטה שכזו תיטיב בעיקר עם הציבור הרחב שעייף מהעימות המר, ושנפשו קצה הן במפגיני קפלן והן בעקשנות של לוין. יש לא מעט אנשי אמצע שיוכלו להתאים לוועדה שכזאת, כמו המשפטן רן נזרי או פרופ' יובל אלבשן.

"הנפש קצה מעקשנותו", שר המשפטים לוין, צילום: אלכס קולומויסקי

מה שיהפוך אותה לשונה מכל הפורומים והמתווכים שפעלו עד כה יהיה התוקף המעשי שלה - מינוי וסמכויות מטעם בג"ץ. המסקנות יוגשו לחיות ולחבריה והם יצטרכו לאמץ אותם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...