החמיצו הזדמנויות: הקואליציה פספסה הישגים לאורך כל המשא ומתן

ברקע חששותיו מהדיון בבג"ץ על חוק הנבצרות והתנגשות חוקתית בדיון על חוק עילת הסבירות, ראש הממשלה נתניהו קיים אתמול דיונים קדחתניים על האפשרות להצגת מתווה פשרה חד־צדדי של הקואליציה להמשך חקיקת הרפורמה.

המהלך נעשה לאחר שהקואליציה הכחישה הסכמות על הצעת הפשרה האחרונה של הנשיא, שלפי מקורות המעורים בפרטים נציגי הקואליציה במו"מ עם הנשיא, עו"ד מיכאל ראבילו ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, דווקא כן הסכימו לה. במחנה הממלכתי הודיעו כי המתווה מהווה בסיס לדיון, אך הליכוד, סמוטריץ' ובן גביר מיהרו להתכחש לו בתוך דקות ספורות.

בכירים בקואליציה מודים כי מתווה פשרה חד־צדדי לא ישיג פשרה בחברה ובצבא, כפי שגם בפעם הקודמת - שבה נתניהו הודיע בראיון לרשת זרה כי ישנה את הרכב הוועדה ויעצור, ללא פסקת התגברות וכל שינוי אחר - הקרע הפעור סביב הרפורמה לא התאחה. "כל שינוי חד־צדדי לא ישקיט את המחאה", אומרים אותם בכירים בממשלה.

מסקירה קצרה של המו"מ בין הקואליציה לאופוזיציה ניתן לראות באופן אבסורדי כמה הישגים הקואליציה החמיצה לאורך שמונת החודשים האחרונים.

בדיונים על מתווה פשרה חד־צדדי, בקואליציה כבר ויתרו על רוב מטעמם לבחירת השופטים בוועדה. נתניהו מעוניין להשאיר את הוועדה בהרכבה הנוכחי ורק לשנות את הרוב הדרוש למינוי, כך שלקואליציה יהיה וטו בכל הערכאות בדומה לפשרת הנשיא האחרונה.

לוין והאגפים השמרניים יותר בקואליציה רוצים מתווה שבו יהיה וטו הדדי בין הקואליציה לאופוזיציה, ללא הווטו של השופטים. כמו כן, דנים גם בריכוך הסבירות. כל זה ללא הסכמה של האופוזיציה או המחאה, מה שככל הנראה לא יועיל לסיום המחלוקת.

יכלו להשיג ייצוג מעוגן

כבר בחודש מארס, בזמן שהנשיא הציג את מתווה הפשרה מטעמו, הקואליציה, שדחתה אותו במחי יד, היתה יכולה להשיג הישגים מופלגים לימין ולאגף השמרני.

ב"מתווה העם" יכלה הקואליציה לקבל  בהסכמה של האופוזיציה את שינוי הרכב הוועדה, כך שהייצוג של האופוזיציה בוועדה מעוגן. מדובר בביטחונות שהימין יכול היה להשיג גם כאשר הוא לא יהיה בשלטון כפי שלוין רוצה, וכן מינויים לעליון שייוכלו להיעשות בהסכמת האופוזיציה והקואליציה ללא הווטו של השופטים.

השינוי היחיד ביחס למתווה הפשרה ששוקלים בקואליציה הוא שהרצוג עיגן את נוהג הסניוריטי, וכעת הקואליציה רוצה לאפשר מינוי נשיא עליון בדיל של קואליציה ואופוזיציה ללא השופטים ועם שבירת הסניוריטי.

לצד זאת, הקואליציה יכלה להשיג בפשרה במארס גם את חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את מעמדם של חוקי היסוד. כמו כן, הממשלה יכלה להשיג גם חסינות של חוקי יסוד מפני בג"ץ, כך שמציאות שבה בג"ץ מרחיב את סמכויותיו ודן בחוקי יסוד, כפי שזועקים כעת בממשלה, היתה נמנעת.

בנוסף, פסילת חוקים רגילים היתה אפשרית רק בהרכב מורחב של 11 שופטים וברוב של שני שלישים, דבר שכעת השופטים יכולים לעשות בהרכב של שלושה שופטים וברוב רגיל.

יתרה מכך, הקואליציה היתה זוכה גם להישגים בנושא חסינות חוק הגיוס מפני בג"ץ, שכן הוא היה מעוגן בחוק יסוד שבג"ץ לא יכול היה לפסול לפי המתווה, וגם היו מרוויחים עיגון לייצוג עצמאי בבג"ץ כאשר היועמ"שית לממשלה לא מוכנה לייצג בעתירות את עמדת הממשלה.

"עדיף להתפשר"

מנגד, לצד חלק מראשי המפלגות החרדיות ושרים מתונים בליכוד שמבכים את הפספוס של מתווה הרצוג, בכירים אחרים בקואליציה דוחים את הטענה הזו. "עדיף לשנות קצת ולהיכנע בשאר התחומים מאשר לעשות הסדר כולל שהוא רע ונותן לבג"ץ שלל סמכויות שהיום הוא לוקח לעצמו ושמתווה הרצוג מעגן לו אותם בחוק".

לדבריהם, "כעת לבג"ץ אין סמכות בחוק לפסול חוקים, ועדיף שהוא לא יקבל את הלגיטימציה הזאת בצורת הסדר של פסילת חוקים ברוב שהוא לא מספיק גדול כמו שהציע הנשיא הרצוג. גם בעניין הסבירות הרצוג הציע הסדר מרוכך שלמעשה נותן לבג"ץ גושפנקה להלכת הסבירות הרחבה שהוא נטל לעצמו להתערב במינויים.

"גם עיגון זכות השוויון יעניק לבג"ץ אפשרות להרחיב את סמכויותיו ולפסול יותר חוקים. עדיף לבצע שינויים מינוריים ולדעת שיש עוד מה לתקן בשנים הבאות, מאשר לסתום את הגולל על שינויים בקבלת מתווה מלא חורים".