המשחק הכפול של גנץ ולפיד

נפתח בשאלה קטנה לבני גנץ, יאיר לפיד, גדעון סער ושות': איך זה שעד היום לא הבהרתם פומבית שמבחינתכם כללי המשחק השתנו? שאם אתם תחזרו לשלטון, התנאי שלכם לקואליציה עם המפלגות החרדיות יכלול נוסחה חדשה - כזו שתטיל שירות צבאי־לאומי, עבודה ולימודי ליבה על הציבור החרדי, כתנאי לקואליציה משותפת. נוסחה שלא תסכים בשום אופן להכיר בלימוד תורה כשווה ערך לשירות צבאי או אזרחי. כזו שתעצור את התקציבים הפריבילגיים ותקבע סטטוס־קוו ליברלי ומכבד להתנהלות במרחב הציבורי.

השאלה הזו מתחייבת, מכיוון שהשתיקה של ראשי האופוזיציה רועמת, במיוחד כשהשוויון בנטל מטריף, בצדק, רבים מהיוצאים לרחובות. דווקא משום כך, דומה שאתם משחקים משחק כפול: נהנים מגלי המחאה, אבל מתכוונים לקנות את השלטון מהחרדים - בדיוק כמו קואליציית נתניהו.

ובל נשכח שרק לפני הבחירות מפלגת המחנה הממלכתי ניסתה לשכנע אותנו שיש לה אופציה ריאלית להרכיב קואליציה. הנוסחה היתה פשוטה, מוכרת ומדכאת - דף חתום ופתוח להגשמת כל משאלות חצרות הרבנים. ואגב, גם לפיד נתפס כשהוא חותר בסתר לכיוון החרדי, לא שוויון ולא נטל. אז מהי בדיוק הבשורה שלכם, אם אתם רוכבים על מחאת השוויון כדי להפיל את נתניהו, אבל מתכוונים לבגוד בבוחרים עבור כוח וג'ובים בדיוק כמוהו?

התחושה החלקלקה והדו־פרצופית מצד מפלגות האופוזיציה לא נעצרת כאן. היא מתחזקת כשמגיעים למהלכים הקיצוניים שמובילים ראשי המחאה, במיוחד הסרבנות והפגיעה המכוונת בכלכלה. בעניין הזה קיים הבדל בין גנץ ועמיתיו לבין לפיד. האחרון ערך השבוע ביקור בבקו"ם כדי לשדר מסר פטריוטי, אבל לא אומר מילה, בכוונה, נגד המטיפים לסרבנות, אלה שמנסים להכניע את הממשלה באמצעות פירוק הצבא והחברה. להפך, מהתבטאויותיו של מנהיג יש עתיד ברור שהוא מנסה לגלוש על גבי הלבה הרותחת של קיצוני המוחים היישר ללשכת ראש הממשלה.

שקמה ברסלר צייצה השבוע שאין עוד גדר לשבת עליה, מי שלא איתה - נגדה, ובעניין הזה היא צודקת. מי שלא יוצא במלוא הכוח נגד הסרבנות וה־BDS הכלכלי הוא שותף מלא להרס. במהלך מתוחכם וציני להפליא הצליחה חבורת ברק־רדמן־ברסלר להפוך את היוצרות. ליצור רושם מתעתע כאילו שירות מילואים אינו חובה חוקית, אלא התנדבות. בד בבד, הם מצליחים להשחיר את מי שלא נכנע למניפולציית אי־הכשירות של צה"ל כאילו הוא האשם באחריות לאסון, ולא האשמים האמיתיים - מי שחוצה את קווי הסרבנות וריסוק החברה.

מנהיג יש עתיד אמנם ביקר בבקו"ם כדי לשדר מסר פטריוטי, אבל בינתיים הוא לא אומר מילה נגד המטיפים לסרבנות שמחריבים את המדינה. מדבריו ניכר שהוא חולם לגלוש על הלבה הרותחת הזו היישר ללשכת רה"מ

אבל תרגילי יחסי ציבור מוצלחים לא משנים את העובדות, והן קובעות שמי שמסכן את הביטחון הלאומי שלנו כדי להפיל את הממשלה ייזכר לדיראון עולם בתולדות עם ישראל. זה אמנם לא מנקה את נתניהו ושותפיו מהחוליים ומהשחיתויות שלהם, אבל האופוזיציה חייבת להציב קו ברור: מחאה חריפה - כן, הרס המדינה - לא. ובעניין הזה אכן אי אפשר לשבת על הגדר: מי שלא יוצא נגד בשורת המחריבים בנחישות - הופך לשותף שלהם, אחראי כמוהם.

לצקצק זה לא מספיק

בשורות המחנה הממלכתי התמונה שונה. מתן כהנא יצא השבוע חזיתית נגד המסרים ההרסניים של שקמה ברסלר, וגם בני גנץ אומר בפה מלא שהוא נגד הסרבנות לסוגיה. אבל אין בכך די. כי מול להבות שאוחזות בבית לא די לצקצק בשפתיים - חייבים להתיז מים בכל הכוח, לעשות הכל כדי לעצור את האש. בידי שני הרמטכ"לים ושר המשפטים שמינה את היועצת המשפטית הנוכחית יש כוח מוסרי וציבורי משמעותי, ובו הם חייבים לעשות שימוש כדי למנוע חורבן.

מכאן שבפני חברי האופוזיציה ניצב מבחן בסיסי של פטריוטיות, יושרה ומנהיגות. מצד אחד, הם חייבים להבהיר שכללי המשחק השתנו לגבי שותפות עם המפלגות החרדיות. מנגד, עליהם לסמן בבירור מה מותר ומה אסור במחאה, גם אם יוכפשו ויותקפו בידי קנאים שונים.

בין היתר, עליהם להיענות לקריאה של שר המשפטים יריב לוין, ולנסות להידבר. אין הכוונה שייפלו שוב בפח שיטמין להם בנימין נתניהו, כדרכו, אלא שעליהם לנסות למנוע את הקריעה ההרסנית בצבא ובעם. זה לא בהכרח יצליח, אבל חייבים למצות את הסיכוי, כי מדובר בסם החיים עבור כולנו ובמבחן מנהיגות היסטורי עבור ראשי האופוזיציה.

איפה טרור המתנחלים

שבועיים אחרי פסק הדין שהוציא דובר צה"ל לגבי האירועים האלימים ליד בורקה, מתברר שלשופטים האמיתיים הרבים שבחנו את הראיות בתיק יש עמדה שונה. השבוע שוחרר למעצר בית מי שהיה חשוד ברצח על רקע טרור מתנחלים, בעוד העצור היהודי השני בפרשה שוחרר לחלוטין. שורה ארוכה של שופטים - בשלום, במחוזי ובעליון - בחנו את הראיות והדוחות הסודיים שהציגו בפניהם המשטרה והשב"כ, ולא שוכנעו. כך, שבועיים אחרי שהסטייט דיפרטמנט פרסמה הודעת גינוי על סמך דיווח חסר אחריות של דובר צה"ל, מתברר שהתמונה שונה לחלוטין.

למרות חמת הזעם שבה הסתערו על שני יהודים, אין ראיות שיבססו את החשדות נגדם. לדובר צה"ל זה לא הפריע להכתים את "המתנחלים". דמותו האצילית של לוחם עוקץ שמת מהתייבשות שופכת אור על רצח האופי

מהממצאים שנחשפו השבוע בבתי המשפט, עולה שלמרות חמת הזעם שבה הסתערו רשויות החקירה והפרקליטות על שני הצעירים היהודים, אין דבר שיכול לגרום אפילו להשארתם במעצר, שלא לדבר על הרשעתם. אין כדור, אין דוח נתיחה שלאחר המוות, אין ראיות בסיסיות שנדרשו מלכתחילה כדי לבסס חשד לרצח, ואפילו לא לקשור את החשוד להריגה. יש, לעומת זאת, בחור יהודי שנפצע קשה בגולגולת מפגיעת אבנים, והחוקרים, בהוראה חריגה מאוד מגבוה, שלפו אותו אחרי ניתוח ראש מבית החולים - היישר למעצר.

למעשה, אחרי שבועיים של חקירות שביצעו טובי אנשי המקצוע, הדבר היחיד הברור הוא שלדובר צבא הגנה לישראל אסור היה לקבל דווקא את הודעות הכזב הפלשתיניות, להדהד אותן ולהכתים ציבור שלם. במיוחד אסור היה לו ולאמצעי התקשורת לנצל את ההזדמנות לחרוץ דין, להכפיש את "המתנחלים" ולהציג אותם כטרוריסטים.

את פניהם האמיתיות של רוב האנשים הללו, תושבי יו"ש היהודים, המחישה השבוע דווקא משפחתו של הלל אופן ז"ל, החייל ביחידת עוקץ שמת מהתייבשות במהלך אימון. זו משפחה שמתגוררת בכרמי צור, בין גוש עציון לחברון, ביישוב אידיאולוגי מובהק, שלפי מפת נתניהו־טראמפ אמור היה לעבור לשטח המדינה הפלשתינית של אש"ף.

מי הם המתנחלים האלו ועד כמה עורכים להם רצח אופי שיטתי קל היה ללמוד השבוע, מתוך הסיפורים על אודות דמותו האצילית של הלל ומתוך ההתנהגות של בני משפחתו. באיפוק ובאחריות לאומית מעוררת השתאות, השבוע הבהיר אביו של הלל, בעז אופן, שהמשפחה לא מחפשת את מי להאשים. "אנחנו רוצים שיתחקרו את האירוע כדי שדבר שכזה לא יקרה שוב, כדי שבאמת יוכלו לתקן את הדברים. זהו".

כמה חבל ששוב נדרשו נסיבות כל כך טרגיות כדי להמחיש את דמותו האמיתית של הציבור המוכפש הזה. √