ממשלת הרע שבכל העולמות

כמעט 30 שנה אחרי חתימת הסכמי אוסלו, יוזמי המהלך האובדני הזה יכולים לרשום לעצמם ניצחון גדול. הממשלה הימנית ביותר שידעה ישראל הולכת בדרך של רבין ופרס, כמעט על מלא. השבוע, מייד אחרי שמחבל רצח ישראלי בלב תל אביב, ממשלת ישראל הגיבה לפי מיטב מורשת אוסלו וקיבלה צעדים ל"חיזוק" הרשות הפלשתינית. בין היתר, היא הפשירה סכומי עתק שילכו למחבלים ולבני משפחותיהם. כל זה, אחרי שהמחבל הגיח מתוך מדינת הטרור ג'נין, זו שממשלת הימין אחראית לקיומה ונמנעת מלחסלה. זו שעליה הפקידה דווקא את תלמידי ערפאת.

בד בבד, תחת הממשלה הזו ניהל השבוע דובר צה"ל מסע הסתה נגד ההתיישבות ביו"ש, אימץ דווקא את הגרסה הפלשתינית הכוזבת לגבי התקרית ליד בורקה, וסימן את הדרך למסע שיסוי בינלאומי נגד כלל ההתיישבות. והנה, לא רק שההאשמות לגבי גל טרור יהודי שבוקע מההתיישבות לא בוססו - ממשלת נתניהו וגלנט המשיכה השבוע דווקא בהוצאת צווים נגד בתי יהודים ביו"ש.

השופרות של נתניהו טענו בימים האחרונים שהכל תוצר הדיפ סטייט שעדיין שולט, והוסיפו האשמות נגד ראש השב"כ ואלוף פיקוד מרכז. אבל למנהיג הדיפ סטייס הזה קוראים בנימין נתניהו, והמדיניות של ראש השב"כ ושל האלוף פוקס היא המדיניות של ביבי מאז 1996. הרי גם עכשיו הוא ושר הביטחון שלו, איש הליכוד, יכולים להחליף את הדיסקט של אוסלו, אבל עושים בדיוק להפך.

מעבר לחולשה האיומה בצפון מול חיזבאללה, ההתנהלות ביו"ש ומול הטרור נובעת ממדיניות החוץ שמנהלת "ממשלת הימין" נוסח יוסי ביילין. חיזוק הרשות הפלשתינית הוא חלק ממהלך ישראלי רחב, שמסמן כניעה ללא תנאי לתכתיבים של הממשל הדמוקרטי בוושינגטון, אם כתנאי לפגישה בבית הלבן ואם כדי להגיע להסכם עם סעודיה, אף שהמחיר שלו ברור כשמש: פגיעה במרכיבי העליונות הביטחונית של ישראל, והכי חמור - צעדי עידוד מובהקים למדינה פלשתינית.

מי שמוביל לשם הוא נתניהו, שמעניין לאן הוא חותר עכשיו. האם מול ההתקפות מכל החזיתות הוא החליט לעלות בסערה השמיימה ולחתום על חוזה משולב - הסכם עם סעודיה ועסקת טיעון בתיקים שלו? האם הוא חותר להותיר "מורשת" של "שלום", לפרוש מהפוליטיקה ואחריו המבול?

התמיכה המזויפת של נתניהו

רק שבינתיים המבול כבר אצלנו. כי הנזק שהממשלה והקואליציה מחוללות הוא לא רק מרחיק לכת, אלא רב־תחומי: משחיתות המידות ועד לפירור המערכות הציבוריות, מעיוות מבנה החברה בכניעה לחרדים ועד ליצירת עימות קיצוני בתוך העם, ללא כל הישג ותבונה.

לא צריך לחזור לדוש בנושא הבוער - הרפורמה המשפטית - כדי להבחין בגודל הכישלון. אלף סרטוני תעמולת כזב של ראש הממשלה לא ישבשו את התמונה. אכן נדרש לתקן את המבנה הדמוקרטי של המדינה, אבל הקואליציה הזו ממחישה שהיא רוצה כוח נוסף לצורך עוד שחיתות ושרירות. חוקי שחיתות פרסונליים, מדרעי ועד לנתניהו, התנהלות חקיקתית ומנהלית שנובעת רק מהמצב האישי של ראש הממשלה. אפילו התמיכה של נתניהו ביריב לוין מזויפת, ומגיעה אחרי שנים שבהן הוא עצמו מנע וחסם כל יוזמה לרפורמה משפטית מוצדקת ונקיית כפיים.

את הנזקים שמחוללים בכל יום נאמני נתניהו ושלוחיו, מעבר לכל מה שכבר נכתב, ראינו גם השבוע. סיבוב נוסף נרשם בקרב האקדוחנים של השר אמסלם מול מנכ"לית רשות החברות מיכל רוזנבוים, למגינת הלב של כולנו: מיליארדים שלא מועברים לקופת המדינה, חברות ממלכתיות שלא מתפקדות בגלל אי־מינוי דירקטורים ומנהלים. ובמקביל, גם ללא שחיתות, התנהלות מטופשת בנוגע לוועדה לבחירת שופטים, שמונעת אפילו את מילוי השורות בערכאות הדיוניות של בתי המשפט השלום והמחוזי. הרס כבר אמרנו?

ומעבר לשחיתות, כמה איוולת וקנאות ניכרות ממהלכי הממשלה. דוגמה נפלאה סיפק שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שהניף דגל אידיאולוגי לכאורה סביב תקציבי העיריות והמכינות לערבים, והתקפל בבושת פנים. ממש סיפור חייה של הקואליציה. לעצם העניין, זהו אינטרס ישראלי־ציוני להעמיד כלכלית את המועצות הערביות על הרגליים ולדרוש מהן לעמוד בנורמות של כולנו. ולגבי הסטודנטים בירושלים, החטא הקדמון של כל הממשלות הוא הפקרת התלמידים וההורים הערבים למערכות החינוך וההסתה של כל אויבינו. כבר עשרות שנים צריך להכניס את כל התלמידים והסטודנטים בירושלים למערכות החינוך הציוניות, ולהעמיד כל סכום לצורך זה. אין צעד מבורך מכך, אם כי חייבים לוודא שהתקציבים לא ינוצלו לרעה. בשביל זה הרי יש ממשלה.

מלבד זאת, מבוע חוסר השוויון והשחיתות של הקואליציה בתחום הדתי לא חדל לרגע. מול אתגרי הריבית, האינפלציה והמחירים, הקואליציה משיקה פרויקט של מינוי 1,100 רבנים - רב לכל פאב ושכונה. זה מה שאנחנו צריכים היום, אלוהים ישמור. ולא לשכוח שעל הקווים מתחממים איומי עסקני החרדים לגבי חוק יסוד: אי־גיוס ומתן מעמד־העל לאזרחים החרדים. אכן, קואליציה שמגלמת את הרע שבכל העולמות.

למעט הערות שוליים כמו חיזוק הכבישים ביו"ש, היא מגשימה מדיניות חוץ וביטחון של שמאל, עם מלוא החופן שחיתות והסגרת המדינה לידי החרדים. ומעבר לנזקים למדינה ולחברה, היא פוגעת אנושות ברעיונות הימין ובסיכוי שתקום בעתיד ממשלה הומוגנית ושפויה, שתקדם ערכים מוצדקים וממלכתיים של הימין הציוני.

במקום שבו מפחידים תורמים

נימה ברורה של גאווה והישג ליוותה את הדיווחים שפורסמו השבוע על הודעת התומך המרכזי של פורום קהלת, שלפיה הוא מפסיק לתרום בישראל, גם לקהלת. המיליארדר ארתור דנצ'יק היה נתון בחודשים האחרונים למתקפה פיזית, תקשורתית וכלכלית שהכריעה אותו. פעילים של המחאה, שהפכו את פורום קהלת לשטן עלי אדמות, היו בשמיים. הם התגאו בעמודים השלמים שפרסמו נגד דנצ'יק בעיתונות האמריקנית, בחסימות הכבישים ליד הבית שלו, בעובדה שהמאיסו עליו את החיים עד שנכנע.

כל אשמתו של דנצ'יק מסתכמת בכך שתרם לפעילות של מכון מחקר שתומך בדמוקרטיה, בכלכלה חופשית, בחירות פיזית ומחשבתית. העובדה שמי שמפגינים בשם הדמוקרטיה אסרו מלחמה על המחשבה המדינית, החברתית והכלכלית מהנוסח הזה, ממחישה דווקא את האופי האנטי־דמוקרטי שלהם. אנשים שדוגלים בחופש הביטוי, בתנאי שמדובר בביטוי שלהם. לכן הם גם התקיפו פיזית את משרדי פורום קהלת בירושלים.

מי שבאמת דמוקרט וליברל צריך להיות מודאג מאוד מהכניעה של דנצ'יק ומהצלחת ההתקפות על פורום קהלת. הצלחה נוסח ניצחון הדיקטטורה העממית הקומוניסטית והפשיסטית. היינריך היינה הזהיר, כידוע, שבמקום שבו שורפים ספרים ישרפו בקרוב גם בני אדם. מעניין מה יקרה במקום שבו מפחידים ומבריחים תורמים של מכוני מחקר דמוקרטיים.