מסיבת התחפושות של בן גביר נגמרה

מדינת ישראל תקועה. וזה במקרה הטוב. בשבעה חודשים הצליחה הקואליציה לא לקדם דבר. כך נראה מבחן התוצאה. הוויכוח הבסיסי שמתנהל כאן הוא אם התקופה הזו הסבה נזק אסטרטגי או שזה רק קיפאון מוחלט. שמה שהיה - נותר ללא שינוי: בכלכלה, בביטחון ובחברה.

יש מי שמעצים כל נזק, בעיקר מכיוון המחאה. מנגד, מי שמדברר את הממשלה עובד קשה כדי לגמד כל קריאה של מילואימניקים, אזהרה של נגיד הבנק או חברות לדירוג אשראי. תומכי הממשלה נעים על הציר שבין "שום דבר לא קרה, יהיה בסדר" לבין "מה שקרה הוא באשמת המפגינים". זה מה שעובר בראיונות של נתניהו לתקשורת הזרה, או בכל תחום שעליו הממשלה מופקדת. הקרב על הנרטיב בעיצומו, אבל איש לא מתיימר להתגאות בהישגים. אף אחד לא חושב שהממשלה הזאת קידמה את ישראל במשהו. וכשזה המצב, דווקא מצביעי הממשלה צריכים למצוא פתרון. כן, אלה שהיו להם בבחירות 64 מנדטים. למה? כי הם בשלטון ועם התקרבנות לא מנהלים מדינה.

בשבוע שעבר קראתי פה לממשלת חירום לאומית, ממשלת גישור עד לבחירות. התגובות היו צפויות. מהאשמות שאני ביביסט שמקדם אג׳נדה נסתרת של ביבי ועד לטענות שאני בעצם שמאלני, ולכן לא ייכנעו לי ויילחמו בכל הכוח. האמת תמיד רחוקה מהקונספירציות: אני חושב שהממשלה הזאת היא נזק אדיר למפעל הציוני. ביבי לא מעניין אותי, מעניינת אותי המדינה. ולכן לפני שמתפרקים, אני דוחף לממשלת גישור עד הבחירות הבאות. ממשלת חירום לאומית.

בבחירות הבאות שכל אחד יחלום את חלומותיו. אני מאמין שהמטוטלת תחזור למרחבי המתינות, לאזור הימין הציוני שנכחד. בינתיים צריך לעצור את הדימום. להשאיר את המצב על כנו, "עד שיקרה משהו" כמו שדורשים חלקים באופוזיציה, זה טירוף הדעת. צעד שיש בו רק אינטרס פוליטי.

לגבי הקואליציה, אני מבין את העסקנים החרדים ותומכי סמוטריץ' ובן גביר. בעיניהם ממשלת חירום כזו היא אסון. הם מאבדים את כוחם הפוטנציאלי. אני מתקשה להבין איך אנשי הליכוד הרציניים (יש כמה כאלה), כמפלגת שלטון, יכולים להרשות לעצמם לתקוע ככה את המדינה, ובדרך גם את המפלגה.

בינתיים, בכל יום שעובר, פחות ישראלים קונים את ההונאה הגדולה של "ימין מלא". זו תפאורה שעבדה בבחירות האחרונות. נגמרו הבחירות, נגמרה התפאורה. בדומה לבן גביר והרל"ש שלו שעלו השבוע על מדים. מדינת ישראל היא לא מסיבת תחפושות, ולא פולישוק. היא חזון מקודש של אלפיים שנה. אם המקסימום שאפשר להגיע אליו זו הפסקת אש, אז לשם צריך לכוון.

כינוס חירום

הסיפור החרדי הופך מיום ליום לקו שבר שממנו חייבים לצאת עם החלטות. השילוב של כסף, שלטון ואלוהים לא עבד לטובה מעולם. לא בימי הביניים ולא עכשיו. ככל שהמדינה מתערבת יותר בנושאים דתיים, כך יותר יהודים מתרחקים מהיהדות.

והנה, בפגרת הקיץ התקיים כינוס מיוחד של ועדת החוקה בראשות שמחה רוטמן, ההוא מהמפלגה שלמרות השם שלה, מייצגת את המפלגות החרדיות. מה החירום? מינוי של  1,100 רבני ערים ושכונות מטעם ש״ס. מה שהיה עד עכשיו - הסיאוב, השחיתות, הנפוטיזם - כל אלה לא הספיקו. צריך עוד. להרחיק את רבני צהר, שהצליחו לתקן מעט את הרושם בשנים האחרונות. 120 מיליון שקל עולה הסיבוב החדש של ש״ס.

זה זול יחסית למה ששלמה קרעי ודודי אמסלם עושים לחברת הדואר, אחרי שלראשונה עברה לאיזון כספי. שם ימנו חברים מהמפלגה, יעצרו תהליך התייעלות, וזה יעלה לכולנו מאות מיליונים. פה רק עוד עסקנים. העניין הוא שזה לא הכסף, אלא הטיפשות הלאומית. המפלגות החרדיות מצליחות באופן די קיצוני להלביש את המשבר הנוכחי על ראשן ולהעמיק את הקרע. בשפה תורנית זה נקרא חילול השם.

"חוק לימוד תורה", עוד כסף לתלמידי ישיבות, עוד תקנים מכספי ציבור, וחוסר מודעות מוחלט למחיר הכבד שהחברה החרדית תשלם. התייאשתי מכך שהמפלגות החרדיות יעשו את הדבר הנכון. יש שם אנשים רציניים, בעיקר בש״ס, שהם תינוקות שנשבו בגיל מאוחר על ידי העסקנים. הם אבודים, ואיתם חברה שלמה.

הפתרון היחיד הוא הנהגה חדשה שעסוקה בשילוב החרדים, תמרוץ לימודי ליבה ומסלולי שירות. אם לא תקום הנהגה, בתוך שנות דור החברה החרדית תתנגש ישירות בחברה הכללית. אין לזה סיכוי להחזיק ככה.

פחדנות פוליטית

מאז ומעולם, הפחדנות הפוליטית הכי גדולה היתה לשבת בקואליציה ובמקביל לתקוף קצינים בצה״ל על חוסר ביטחון. מתקפות כאלה היו קרש הקפיצה הפוליטי של אנשי חולשה יהודית. על זה הם בנו את הקריירה שלהם. למכור סיפורים, להבטיח קסמים. כל עוד אף אחד לא בוחן אותך בביצוע. העניין הוא שעכשיו הם אחראים. כן, גם על הפיגועים השבוע.

הממשלה הזאת, אני אזכיר שוב ושוב, הבטיחה ביטחון ומשילות, רק בשוליים דובר על רפורמה משפטית שאף אחד לא הבין מה היא. הם לא מספקים את הסחורה: לא ביטחון ולא משילות. השבוע הפחדנים התורנים היו אביחי בוארון וסון הר מלך.

במקום להציע התפטרות, לדרוש פעולה נחרצת מהקבינט, סיפוח, התיישבות, לצאת בראש חטיבת קומנדו עם אפוד ונשק - הנמושות בחרו לתקוף את אלוף פיקוד מרכז. אדם שמקדיש את חייו להגנה על המולדת. האבסורד שהקואליציה הזאת מייצרת הולך וגדל, כאילו זיקקו את המילים "חוסר אחריות", ו"שטחיות" לקואליציה אחת מסוימת בזמן נתון.

פינה טובה

לתוך התכנון של הטיול בסרי לנקה הכנסתי את המיקום של בית חב"ד. שוחחתי עם השליח המסור רוני, ונסעתי לשם. על פי הערכה, יש כ־4,000 בתים כאלה בעולם שמארחים כל יהודי, כמו שרצה הרבי מלובביץ'.

את מפעל השליחים של חב"ד בעולם, מדינת ישראל צריכה לרומם ולהפוך לשירות לאומי מוכר. כך יוכלו צעירים חרדים לשרת את המדינה ואת העם. זו לא הגנה על המולדת, אבל זה הרבה למען העם שבמולדת

זה די מדהים לראות את ההתאספות של ישראלים שונים במקום אחד כדי לאכול ארוחת שבת או חג. מדובר באחד המפעלים המרשימים ביותר בעולם היהודי. לא ספר הלכה, אלא קירוב לבבות אמיתי. ההפך מהפעילות של המפלגות החרדיות. השליחים מגייסים כסף בעצמם ומחזיקים תשתיות שכל תפקידן הוא לארח. לצערי, בארץ זה אחרת, יש הרבה ויכוחים סביב חב"ד. חלק מהישראלים לא מבחינים בגוונים בחברה החרדית. גם לא בגשרים. כמה מאנשי חב"ד לוקחים חלק בשיח פוליטי מפלג במקום להבין את גודל האחריות שעל כתפיהם.

לאחרונה, קומץ ישראלים שחוששים מהדת תוקפים מילולית חב"דניקים שמניחים תפילין. זה מעציב אותי לראות איך הפוליטיקה של היהודים פוגעת ביהדות. בעיניי, את מפעל השליחים מדינת ישראל צריכה לרומם. הדרך הטובה ביותר היא להפוך את השליחות לשירות לאומי מוכר. כך יוכלו צעירים חרדים לשרת את המדינה והעם. זו לא הגנה על המולדת, אבל זה הרבה למען העם שבמולדת.