לוין ורוטמן נפגשו עם יוזמי מתווה פרידמן-אלבשן

בעקבות הפרסומים על מתווה הפשרה ברפורמה המשפטית שאותו מוביל הפרופ' דניאל פרידמן, ושזוכה לתמיכה יחסית מצד גורמים שונים בקואליציה, לרבות יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, באופוזיציה ממהרים להגיב בתקיפות. בתוך כך, נערכה היום (רביעי) פגישה במשרד המשפטים של יוזמי מתווה אלבשן-פרידמן בנוכחות רוטמן והשר יריב לוין.

יוזמי מתווה אלבשן-פרידמן, אלוף במיל' גיורא איילנד, פרופ' יובל אלבשן (הנחשב למקורבו של לפיד), ד"ר גיורא ירון ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, נועדו עם השניים במטרה להציג בפניהם את הנוסח שגיבשו. אתמול הביע השר לוין נכונות לדון בפשרה על בסיס הנוסח שהציגו הארבעה, אולם היום תהיה זו הפעם הראשונה שבה היוזמים ייפגשו באופן רשמי עם מובילי הרפורמה וישמעו את דעתם באופן רשמי.

יוזמי מתווה הפשרה ביקשו להציג אותו גם לראשי האופוזיציה אך אצל יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מסרבים לדון בפרטים עד לעצירה מוחלטת של החקיקה. אנשי גנץ היו בשיחות עם הארבעה אולם גנץ אומר באופן רשמי כי לא ידון באף מתווה עד לעצירת החקיקה גם כן.

שר המשפטים לשעבר ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי) התייחס למתווה בהודעה שפרסם. "קל להבין מדוע מתווה פרידמן (אגב, המתווה השני שלו בשבועות האחרונים) מוצא חן בעיני לוין ורוטמן", כתב סער. "פוליטיזציה של בחירת השופטים. רף גבוה וקיצוני לביקורת שיפוטית. ייעוץ משפטי שאינו מחייב את הממשלה. רק מתקשה להבין מדוע יש שבוחרים לכנותו 'פשרה'. אותה הגברת באדרת פורימית". 

לפי המתווה, שזכה להערכה מצד גורמים בכירים בהובלת הרפורמה, צפוי להיות שיוויון בין הכוחות בוועדה לבחירת שופטים: ארבעה ח"כים מהקואליציה, ארבעה ח"כים מהאופוזיציה. כל צד יוכל להביא לאישור מועמד לשיפוט. שופטי העליון יצאו מהוועדה לבחירת שופטים, ולמעשה לא יהיו חברים בה כלל. עם זאת, תהיה להם אפשרות וטו לפסול שני מועמדים בכהונה: מועמד אחד מהקואליציה ומועמד אחד מהאופוזיציה. כפי שקורה היום במינויים של שופטי עליון, כשממונים כארבעה מינויים בשנה הווטו של השופטים צפוי לעמוד על 50% מסך המינויים בשנה.

חוקי יסוד

כדי לחוקק חוק יסוד נדרש יהיה להעביר אותו בארבע קריאות, שהאחרונה מביניהם תיערך בכנסת העוקבת. לחלופין ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד בשלוש קריאות באותה הכנסת ברוב של 70 קולות לפחות.

חוקים רגילים

ביקורת שיפוטית על חוקים רגילים תתקיים רק בבית המשפט העליון, והחלטות יתקבלו רק ברוב של 75% מהשופטים ורק בתום חמש שנים מיום חקיקתו.

פסקת התגברות

ברוב של 65 חברי כנסת ניתן יהיה לשוב ולחוקק חוק שנפסל בבית המשפט. אפשרות אחרת – הכנסת תוכל לחוקק מחדש חוק ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך הוא ייכנס לתוקף רק חצי שנה לאחר בחירת הכנסת הבאה.

הוועדה למינוי שופטים

הוועדה תורחב ל-12 חברים, ובהם ארבעה חברי קואליציה, ארבעה חברי אופוזיציה וארבעה שופטים (ללא נציגות ללשכת עורכי הדין). המינויים לבית המשפט העליון ייערכו בשיטת תיבת נוח, כלומר בכל פעם זוג שופטים אחד לבחירת הקואליציה ואחד לבחירת האופוזיציה. שר המשפטים יוכל להטיל פעם בקדנציה וטו על נציג האופוזיציה והכנסת תוכל להטיל וטו על אחד משני המינויים אחת לקדנציה. לבית משפט השלום והמחוזי ייבחרו שופטים ברוב של 7 מ-12.

ייעוץ משפטי

משרת היועצים המשפטיים לא תהפוך למשרת אמון בניגוד לדרישת לוין-רוטמן, ואילו חוות הדעת שלהם מנגד גם לא תחייב את הממשלה. במקרה שהיועמ"ש מסרב להציג את עמדת הממשלה או השרים, הם יוכלו לבחור ייצוג משפטי חלופי.

עילת הסבירות

לא ישתמשו בעילת סבירות לצורך פסילת מינויים בממשלה ובכנסת. מינוי שר או ראש ממשלה יהיה כפוף לביקורת שיפוטית רק בעילות טכניות. נבצרות ראש ממשלה תיקבע רק על ידי הכנסת.