תנועות הר הבית מבקשות מהשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, לפתוח את הר הבית לביקורי יהודים גם בשבתות, להרחיב את שעות הביקור של יהודים בהר גם לשעות הערב וכן לפתוח את כל שערי הר הבית לכניסתם של יהודים.
כיום, אפשרית כניסת יהודים להר רק דרך שער המוגרבים וביקורי יהודים במקום מוגבלים לחמישה ימים בשבוע (ראשון-חמישי) - לשלוש עד ארבע שעות בבוקר ולשעה נוספת בצהריים.
בשנים הראשונות שלאחר מלחמת ששת הימים היו סידורי הכניסה ליהודים בהר גמישים יותר, והיה אפשר לבקר בהר גם בשבתות, גם בתוך המסגדים וגם שלא במסלול מוגדר בליווי שוטרים. הכניסה להר הבית נעשתה בזמנו דרך שני שערים נוספים, שער הכותנה ושער השלשלת - כל זאת בניגוד למצב היום.
הדרישות הללו, ועוד רבות, כלולות בניירות שהונחו בימים אלה, ואף בימים שקדמו להקמת הממשלה, על שולחנו של בן גביר. חלק מהתנועות, ובהן "בידינו", שבראשה עומד תום ניסני, העלו את הדברים על הכתב באופן פורמלי. לעומת זאת, תנועות המאוגדות במסגרת "מינהלת הר הבית", שבראשה עומד הרב שמשון אלבוים, מעדיפות לנהל שיח שקט ולא פומבי עם המשטרה, אך גם הן הגישו דרישות דומות.
שינוי תפיסה אבטחתי
דרישה מעשית מרכזית נוספת היא שלא להגביל ביקורי יהודים בהר בקבוצות בלבד, ולאפשר להם לבקר שם גם כבודדים ובכל תחומי ההר. נקודה זו דורשת מהמשטרה שינוי תפיסה אבטחתי. כיום, השוטרים מלווים את הקבוצות הדתיות שעולות להר במסלולים מוגדרים. שינוי ההנחיות ומתן אפשרות לבודדים לעלות להר יחייבו את המשטרה לאבטח את היהודים בהר בתפיסת אבטחה מרחבית. גורמי המקצוע במשטרה מתנגדים לכך.
התנועות גם מבקשות להקל באופן משמעותי את הליכי הבידוק של היהודים בכניסה להר ולבנות "טרמינל הולם", שיחליף את המבואה הצרה שבקצה גשר המוגרבים, וכן להחליף את הגשר הרעוע בגשר אבן קבוע ומהודר - תוכנית שירדן הטילה עליה וטו ומתנגדת לה.
מיסוד התפילות
דרישה נוספת שיש לה משמעות מעשית והצהרתית כאחת - הכרה בהר הבית כמקום קדוש. כיום, למרבה האבסורד, הר הבית אינו מוכר פורמלית ככזה, אף שבמאות החלטות של בתי המשפט והממשלה מתייחסים אליו כמקום קדוש. לכאורה הדבר אינו דורש חקיקה, ודי בכך ששר הדתות יודיע על כך ויצרף את ההר לרשימת המקומות הקדושים.
כיום, מציין אחד מפעילי ההר המרכזיים ארנון סגל, כלולים בחוק אתרים כמו "יד אבשלום" בירושלים ו"מערת אליהו" בכרמל, אולם הר הבית אינו כלול בו. בסמכות שר הדתות להתקין תקנות שיאפשרו תפילת יהודים בהר (גם שר המשפטים צריך לחתום עליהן), אולם כל עוד ההר אינו מוגדר פורמלית כמקום קדוש - הדבר בעייתי.
אף שהכרזה מעין זו לא התפרסמה מעולם ושר הדתות לא התקין מכוחה תקנות, תפילות שקטות של יהודים מתקיימות במזרח ההר, בפיקוח ובאישור של המשטרה, כבר כחמש שנים. עתה מבקשים הפעילים לעלות עוד מדרגה, לאפשר הכנסת סידורים ותשמישי קדושה אחרים להר, לאפשר למתפללים לעטות טליתות ולהניח תפילין, ובגדול - למסד את התפילות הללו, שכיום מתבססות על הבנות שקטות ובלתי פורמליות.
הקלות למבקרים
במסמך נפרד, שניסח תום ניסני מ"בידינו", מבקשים הפעילים להדק את הפיקוח ואת המניעה של הרס עתיקות בהר הבית, לפתוח את הר הבית בפני יהודים לאורך כל היום ובחגים יהודיים, להקים ולהסדיר גוף ניהול ממשלתי רשמי לענייני הר הבית, ולקדם את תהליך לימוד הר הבית, משמעותו ותולדותיו במערכת החינוך בישראל. תהליך אחרון זה, שבו החלה ועדה בראשות ח"כ שרן השכל מהמחנה הממלכתי בקדנציה הקודמת, נקטע וטרם חודש.
כל הדרישות הללו, ורבות נוספות, יועלו בקרוב על ידי בן גביר מול גורמי המקצוע, המשטרה והשב"כ, וכן יובאו לפני רה"מ בנימין נתניהו, שמבקש לגלות זהירות רבה בכל הנוגע להר. נתניהו סיכם עם בן גביר שכל שינוי משמעותי בהר ידרוש אישור שלו, ובן גביר לבדו לא יוכל לקדם מדיניות השונה באופן מהותי מזו שננקטה עד כה בהר הבית.
ההערכה היא שתפילות פורמליות של יהודים בהר לא יקודמו בשלב זה, אולם הקלת תנאי המבקרים והמתפללים בהר כיום - תקודם.
בחנוכה האחרון השתתפו שלושה משרי הממשלה החדשה באזכרה לגרשון סלומון, ראש תנועת נאמני הר הבית, שהלך לעולמו לאחרונה. מדובר בשר המשפטים יריב לוין, בשר החוץ אלי כהן ובשר לביטחון לאומי בן גביר. שלושתם דיברו על המשך מפעלו של סלומון כסוג של צוואה שיש להמשיך ולממשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו