התקנת מעקה הפרדה, מסלולי האטה למשאיות, הוספת נתיבים וכיכרות תנועה - אלה הדרכים המרכזיות לצמצום תאונות הדרכים בכביש 90 המוליך לאילת, שבו קיפחו את חייהם 17 בני אדם בשבועיים האחרונים. כך על פי שורת מומחים ששוחחו היום (ראשון) עם "ישראל היום" על הכביש שנסלל לפני יובל על דרך בדואית, וסובל מאז מתשתיות רעועות וחסרות מחילה לטעויות אנוש.
מזה שנים שכביש 90 הסלול ממטולה ועד אילת ידוע כאחד מכבישי הדמים של ישראל. לפי נתוני עמותת אור ירוק שהגיעו לידי "ישראל היום", בעשור האחרון נהרגו 134 בני אדם בתאונות דרכים בכביש, יותר מ-4,000 בני אדם נפצעו ואירעו בו 1,350 תאונות.
"הכי קל תמיד להאשים את הגורם האנושי", אומר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק, "אבל גם למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יש אחריות. מדובר בכביש שנסלל לפני 50 שנים וכבר לפני שנים רבות היו חייבים לשפר בו את התשתית ולהפוך אותו מכביש אדום לכביש בטוח. חייבים להתקין מעקה הפרדה בין הנתיבים כדי למנוע תאונות חזיתיות, כבר מחר בבוקר, כדי להציל חיים. תאונות דרכים הן לא גורל, אלא מחדל".
כשהנתיב הבדואי הפך לכביש מהיר
המהנדס גיורא שילוני, מתנדב בעמותת אור ירוק שחקר את כביש 90 פעמים רבות מטעם העמותה מציין כי כבר לפני עשור הוא שלח מכתב לשר התחבורה דאז שאול מופז והתריע על הסכנה הרבה בכביש ועל דרכים מהירות ולא יקרות לפתרון הבעיה בו. "כביש 90, ואת זה לא הרבה יודעים, בכלל לא היה אמור להיות כביש. זה היה ציר תנועה בדואי בערבה לכיוון אילת, שהבדואים השתמשו בו עוד לפני קום המדינה כציר תנועה. הם נעו בו עם בעלי חיים ועם כלי רכב איטיים ולא הסתכנו כלל. אלא שאחר כך סללו על הציר הזה כביש, כשזה לא היה תכנון מערכתי, אלא ניצול של התוואי. מה שמסוכן בו זה שמדובר ב-200 קילומטרים ישרים לגמרי ללא סיבובים וללא עיקולים, כשהמטרה היחידה בכביש היא להגיע לאילת או לצאת ממנה".
שרידי רכב המשפחה שקיפחה את חייה בתאונה הקודמת בכביש 90 // צילום: זק"א
"ככה יש מונוטוניות רבה", מסביר שילוני, "הנהגים חולמים, הם לא צריכים גם לחשוב כל הזמן מה יש לפניהם, כי אין שום עקומת תנועה. ומי אלו שמגיעים לאילת? בדרך כלל אלו בליינים שרוצים להגיע כמה שיותר מהר כדי לנצל עוד יום חופשה, או נהגי משאית שרוצים להגיע מהר לפרוק סחורה ולצאת לעוד הובלה ביום אחד כדי להרוויח כסף. גם בחזור, אנשים מבלים באילת עד הדקה האחרונה ואז יוצאים צפונה, או נהגי משאיות עם עוד מטען שממהרים להספיק להביא אותו למרכז. ככה יש לנו כביש עם נתיב אחד לכל כיוון שאנשים טסים בו במהירויות מקסימליות מטורפות.
"אנשים יוצאים בו לעקיפות מול מכוניות מהצד השני, מתוך הנחה שבגלל המהירות שלהם הם יצליחו לחזור לפני ההתנגשות עם הרכב ממול. זה, אגב, לדעתי מה שקרה בתאונה שבה נהרגה המשפחה, אם אני מבין נכון. שרכב יצא לעקיפה ממש מולם. מעבר לכך ב-200 הקילומטרים האלו יש עשרה צמתים של יישובים שנכנסים או יוצאים מהכביש. כל זאת ללא מסלולי האטה שמאלה או מסלולי האצה מימין. כלומר, רכב נכנס לכביש ישר מבלי שיש לו אפשרות להשתלב. אני, אגב, נסעתי עם צלם של אור ירוק בכביש וצילמתי בו סרטון וזה פשוט מפחיד. היו נהגים שפשוט יצאו לעקיפה ואמרתי לעצמי, הנה עוד תאונה".
הפתרון: עשר כיכרות ענק תוך חצי שנה
לדברי המהנדס גיורא שילוני, יש בעולם פתרונות לכבישים מסוכנים מסוג זה שניתנים ליישום מהיר מאוד. "הפתרון הוא להקים בכל צומת מעגל תנועה, וכאן יש לנו עשרה צמתים, שמצריכים מעגלי תנועה גדולים. זה פתרון ברוב הדרכים המהירות באנגליה. מעגל כזה, קודם כל, מייצר מצבי כניסה ויציאה בטוחים לכביש, וגם מחייב את הנהגים כל 20 קילומטר להאט. מעבר לכך, אתה שם גבעה במעגל התנועה עם רדאר ששבאמצעותו יהיה אפשר לפקח על מהירות נסיעה של נהגים, וזה יחייב אותם להאט. ככה אין מונוטוניות בנסיעה הארוכה, אין כביש ישר וגם אי אפשר לטוס כמו משוגעים".
"מציאות כזו תחנך מחדש את הנהגים", הדגיש שילוני, "וגם תמנע המון תאונות. הצעתי את הפתרון הזה כבר לפני עשור, ואמרו לי שהוא יקר וגם ייקח המון זמן. אני לא מבין למה. תנו לעשרה קבלנים לבצע במקביל את הצמתים ויש לכם תוך חצי שנה פתרון ממשי ואיכותי לכביש. צריך לדעת שזה כביש יוצא דופן ומיוחד, ולכן הפתרון בו אינו רגיל. זה גם יחסוך את הצורך להפוך אותו לדו-מסלולי ולייצר הפרדה באמצע. אני רק רוצה לציין כי התאונה היום לצד פצאל אינה אופיינית לכביש 90, כי שם דווקא יש עיקולים. שם יש בעיה אחרת - ים של כניסות לכביש, כל 100 או 200 מטרים, ואוכלוסייה שקצת פחות מקשיבה להוראות חוקי התנועה של המדינה. לכן, דווקא התאונה היום אינה תלויה בכביש", סייג גיורא שילוני.
כמות הרכבים מגבירה את סיכויי התאונות
המומחה לתחבורה ד"ר משה בקר סבור כי הבעיה המרכזית של ישראל מצויה כיום בכבישי הפריפריה הישנים, שלא הדביקו את העלייה העצומה בכמות כלי הרכב בארץ. לאור זאת, גברו הסיכויים לתאונות קטלניות. "בישראל עולים עוד ועוד שיעורי הרכבים על הכביש. איפה הבעיה הזו הופכת למסוכנת וקשה? בכבישים שיש רק מסלול אחד לכל כיוון. במקום כזה, נהגים יוצאים לעקיפה או לרגע חולמים או שיש הפרעה לנסיעה שלהם, וזה גורם ישר להתנגשות חזיתית, כי אין לנהג אלא נתיב אחד".
רגעי התאונה בכביש 90 // צילום מסך
"אם בעבר הסיכוי לתאונה היה יותר קטן", הסביר בקר, "ברגע שיש יותר רכבים, כמות התאונות תגדל וכמות ההרוגים תגדל, כיוון שמדובר בתאונות הכי קשות - תאונות חזיתיות. אגב, מהכינרת לקריית שמונה הרחיבו את כביש 90 לשני מסלולים לכל צד וכן מיטבתה לאילת, ויש גם הפרדה מסלולית באמצע ובמקומות האלו ירדה דרמטית כמות התאונות. אותה בעיה, אגב, הייתה בעבר בכביש לערד, בכבישים בין דימונה לבאר שבע וכן בכבישים אחרים בצפון הארץ. במרכז יש הפרדות ומחלפים ובכבישים האלו אין. אני יודע שמשרד התחבורה מתעדף כבישים לפי כמות הרכבים הנוסעים בהם, כולל משאיות ואוטובוסים ופועל לפי העומס, אבל צריך להכניס למשוואה גם את כמות ההרוגים וכמות התאונות, ואז לתעדף כך את שיקום הכבישים".
אז מה ניתן לעשות כבר כעת?
"יש כמה דברים מרכזיים שעושים בעולם: הראשון הוא תחנת רדיו מתפרצת לכל הערוצים, לא משנה למה אתה מקשיב - יש לך כל כמה דקות הודעה על מפגעים בכביש, ערפל, רכב איטי, תאונה, גשם וכביש חלק. ההודעות האלו יוצאות ממקור אחד שמשדר לכמה משדרים חזקים על הכביש, והן מדויקות לכל קטע דרך. ככה הנהג כל פעם מתעורר בגלל הודעה חזקה וגם יודע מה יש לפניו. זה מעורר ומחדד, וזה דבר מקובל בעולם".
תאונה בכביש 90, שבה איבדו את חייהם זוג הורים ותינוק באוקטובר האחרון // צילום: דודו גרינשפן
"מעבר לכך, ניתן בינתיים לסלול לסירוגין בכביש נתיבי האטה. כלומר, אם משאית נוסעת לאט, המון רכבים נתקעים אחריה ורוצים לעקוף. אבל אם הם ידעו שכל 5 קילומטרים יש מסלול צדדי של קילומטר, שבו המשאית זזה ימינה ונוסעת לאט אז הם יחכו ולא יעקפו. צריך לעשות כאלו מסלולים בכביש הערבה לסירוגים בשני הצדדים. בצד אחד שני מסלולי – רגיל והאטה ובשני מסלול ואז להפך. ככה אתה משחרר לחץ ויכול לייצר הפרדה מסלולית עם מעקה".
"שהרי, למה לא עושים היום מעקה, כי זה יתקע את התנועה, אבל ככה זה לא יתקע אותה בכלל. מעבר לכך, צריך יותר נקודות עצירה בצדדים עם שירותים ומתקני מנוחה, להורים לילדים, לנהגים. ברגע שיש לך מקום עצירה כל כמה קילומטרים - אנשים יעצרו בשביל צרכים, מנוחה אוכל, אוטובוסים יוכלו לעצור. זה חשוב מאוד. שילוב של הדברים האלו אינו קשה לעשייה כבר כיום, ויפתור את המסוכנות של כביש 90 וכבישים דומים לו".
משרד התחבורה: התעלמות מכשלי נהגים חוטאת לאמת
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי: "מכיוון אילת וצפונה נסלל בהדרגה כביש דו-נתיבי ודו-מסלולי, שהוא הפתרון הנכון לשדרוג הבטיחות בכביש הערבה וכביש בקעת הירדן, כמו יתר הכבישים ביו"ש, וכביש 90 בצפון. זאת, לצד האכיפה המשטרתית החיונית במיוחד למקומות אלה ולנוכח הגידול הרחב בהיקף המשתמשים בדרכים, וכפי שמבוצע בכל רחבי ישראל.
"עד כה, שודרג קטע של כביש הערבה מאילת ועד יטבתה, באורך של 53 קילומטרים. בימים אלה חברת נתיבי ישראל משלימה שדרוג של 11 קילומטרים נוספים של הכביש, עד לצומת קטורה, בעלות של 150 מיליון שקלים. עם השלמת העבודות, יפעל המשרד להמשך שדרוג הכביש עד לצומת הערבה. עלות השלמת השדרוג נאמדת בכ-2.1 מיליארד שקלים.
"הניסיונות להצביע על הממשלה כאחראית לתאונות הטרגיות האחרונות, תוך התעלמות מכשלים ומטעויות קשות וחמורות של נהגים - הם פסולים וחוטאים לאמת".
מכת מדינה
"בכביש 90 - צומת פצאל, התחוללה הבוקר תאונה שבה נהרגו שבעה בני אדם", נמסר מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים על מצב התאונות בישראל, "מתחילת השנה נהרגו 256 בני אדם, בעוד שבתקופה המקבילה אשתקד נהרגו עד ליום זה 316 בני אדם. מתחילת השנה התרחשו 229 תאונות קטלניות, לעומת 277 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. מתחילת השנה נהרגו בתחום הבינעירוני 145 בני אדם, לעומת 187 אשתקד. מתחילת נובמבר נהרגו שבעה בני אדם, בעוד שנובמבר 2017 הסתיים עם 28 הרוגים. מאז שנת 2009 נהרגו בכל כביש 90 - 122 בני אדם". כמו כן, מתחילת 2018 נהרגו בכביש 90 - 19 בני אדם.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו