מדד הערים: ירושלים צונחת לדירוג נמוך

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (רביעי) את מדד הדירוג החברתי-כלכלי של הערים בישראל לפי אשכולות: מ-1(הכי נמוך) ל-10 (הכי גבוה). המדד מתבסס על מפקד האוכלוסין והדיור שנערך ב-2015. 

על פי הנתונים: ירושלים בירת ישראל הידרדרה במדד החברתי-כלכלי מאשכול 3 לאשכול 2. מאז שנת 2004, ירושלים הידרדרה בדירוג החברתי כלכלי מאשכול 5 לאשכול 2, ובכך היא חולקת את הדירוג הנמוך המפוקפק עם בני ברק, בית שמש, אלעד, צפת ורכסים – כולם עם אחוז גבוה של אוכלוסייה דתית וחרדית. 

11 רשויות מקומיות, רובן מהמגזר הלא יהודי, מדורגות באשכול החברתי-כלכלי הנמוך ביותר - אשכול 1. מנגד, חולון עלתה מאשכול 6 לאשכול גבוה יותר  - 7, ובית שאן של דוד לוי ושדרות (למרות איום הקסאמים) שודרגו וטיפסו לאשכול 5, שנחשב עדיין לאשכול נמוך יחסית -  כך עולה מנתוני המדד החברתי-כלכלי שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

139 רשויות מקומיות מדורגות באשכולות נמוכים (1 עד 5). מנגד, 116 רשויות מקומיות מדורגות באשכולות הגבוהים יותר - 6 עד 10. מבין 255 היישובים הנכללים בדירוג: רק 10 מדורגים באשכולות הגבוהים (9 ו-10). מנגד, באשכולות הנמוכים (1 ו-2) ממוקמים 53 יישובים: 11 באשכול 1 ו-42 יישובים באשכול 2.

סביון, כפר שמריהו וארסוף "מככבות" הכי גבוה בדירוג הכלכלי-חברתי, עם הניקוד הכי גבוה. מבין הערים הגדולות (יותר מ-100,000 תושבים), רמת גן ותל אביב-יפו מדורגות גבוה - באשכול 8. הערים חולון, חיפה, רחובות, פתח תקווה, ראשל"צ מדורגות באשכול 7. נתניה המתפתחת והמתרחבת מסתפקת רק באשכול 6. מבין הערים הגדולות, באשכול 5 ממוקמות בת ים, אשקלון, באר שבע.

הדירוג מושפע, בין היתר, מערך הנכסים והדירות, מרמת החינוך וההשכלה ומגודל המשפחה (עד שלושה ילדים - מצוין; 4 ילדים ויותר משפיעים לרעה על הדירוג). כל התושבים ביישובים המדורגים גבוה במדד החברתי-כלכלי משתכרים פעמיים ויותר מהשכר הממוצע במשק (כיום, יותר מ-20 אלף שקלים), ובכל המשפחות יש לפחות שני מפרנסים, לפחות שתי מכוניות, טלוויזיה בכל חדר, חיבור לאינטרנט; ביישובים המדורגים נמוך במדד החברתי-כלכלי, שיעור האבטלה גבוה ושיעור התעסוקה נמוך, ואחוז גבוה של התושבים הסמוכים על שירותי הרווחה וקצבאות הביטוח הלאומי.

עלו וירדו

שבע מהרשויות המקומיות (כולל ירושלים) ירדו בדירוג באשכול אחד (כאמור, ירושלים נפלה בשלוש אשכולות מ-2004), 26 עלו באשכול, והשאר (222 יישובים) שמרו על האשכול שבו דורגו בדירוג הישן. הכפר הצפוני עג'ר ירד לאשכול 2. כן ירדו באשכול אחד הרשויות המקומיות ריינה (אשכול 2), לוד וירוחם (3) וגבעת זאב (5). מיתר איבד את מקומו באשכול 9, והידרדר לאשכול 8. לעומתם, עם הרשויות המקומיות שעלו בדירוג נמנות קריית ארבע (אשכול 3), בית שאן, שדרות וכפר יאסיף (אשכול 5), אור יהודה, קריית עקרון ושלומי (6), חולון, יבנה, והמועצות האזוריות מנשה ומטה אשר (7), והמועצה האזורית יואב (אשכול 8).

126 רשויות מקומיות, שבהן מתגוררים 45% מהאוכלוסייה, קיבלו ציון שלילי (מתחת לממוצע). 129 יישובים שבהם מתגוררים 55% מהאוכלוסייה קיבלו ציון חיובי. מבין כלל הרשויות המקומיות, הציון הנמוך ביותר - ציון שלישי (מינוס 2.797-) הוענק למועצה האזורית נווה מדבר, המאגדת יישובים בדואים בנגב - מוכרים ובלתי מוכרים. את הציון הגבוה ביותר (פלוס 2,590) קיבל היישוב סביון שבבקעת אונו.

כל 11 הרשויות שבאשכול 1 הן בדואיות או חרדיות – ובהן רהט, ביתר עילית, לקיה וכסייפה. אשכול 2 – האשכול של ירושלים ובני ברק – כולל בעיקר רשויות ערביות וחרדיות. באשכול 4 נכללות, בין השאר, שפרעם, טייבה, יבנאל וקריית ארבע, ומרבית היישובים בו ערביים. באשכול 9 מדורגות שמונה רשויות בלבד - גדרות, כפר ורדים, שוהם, רמת השרון, הר אדר, כוכב יאיר, עומר ולהבים. לאשכול 10 משתייכות רק כפר שמריהו וסביון.

מבין היישובים שאינם מנוהלים על ידי רשות מקומית, מדורג רק אסוף (ציון 2.645, הגבוה ביותר בישראל) באשכול 10, מול 30 המדורגים באשכול 1, ובהם אום בטין, עיינות, אלוני יצחק וקוממיות. היישוב הבדואי ביר הדאג' הוא היישוב בעל הציון החברתי-כלכלי הנמוך ביותר בישראל (3.110-). הדירוג פוסח על יישובים שבהם פחות מ-120 תושבים.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דירגה 255 רשויות מקומיות ועוד 982 יישובים שאינם רשות מקומית עצמאית, ומשתייכים למועצה אזורית. לכל יישוב מחשבת הלמ"ס ציון, ולפי הציונים ממוינים היישובים לעשרה אשכולות – מ-1 - הנמוך ביותר, עד 10 - הגבוה ביותר.

"פרסום שגורם לזעזועים דרמטיים"

מרכז השלטון המקומי הגיב לפרסום המדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: "לצערנו הרב, כל משרדי הממשלה ויתר הגופים המתקצבים רשויות מקומיות עושים זאת באופן דיפרנציאלי ובהתבסס על המדד החברתי-כלכלי אשר מודד את הרמה הכלכלית-חברתית של התושבים ולא את האיתנות הכלכלית של הרשות המקומית. כל פרסום שכזה גורם לזעזועים ולשינויים דרמטיים בתקציביהן של עשרות רשויות מקומיות. כך לדוגמה, בפרסום זה יש 26 רשויות מקומיות שעולות באשכול החברתי-כלכלי והן יקוצצו במאות מיליוני שקלים, דבר שיפגע באופן מיידי וישירות בתושבים. תופעה זו חייבת להיפסק. כפי שהצבענו בעבר, על המדינה למסד מדד אלטרנטיבי שישקף הלכה למעשה את חוזק הרשות המקומית ויכולתה לממן את השירותים הנדרשים לתושבים".

 

בהכנת הכתבה השתתף אריאל ויטמן 

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו