עוצר ממשלתי: הקורונה והסגר פוגעים בעבודת המשרדים שאמורים לשרת את הציבור

משרד המשפטים: הפרויקטים החברתיים בהשהיה

משבר הקורונה לא פסח על משרד המשפטים, אך גם גרם במרבית היחידות לתגבור כוחות ותוספת שעות עבודה. המשרד נאלץ להתמודד עם ריבוי סוגיות ושאלות משפטיות ובהם השפעת הקורונה על חוזים, מעסיקים, חוקים והחלטות ממשלה. כך, לדוגמה, אחת המחלקות הבולטות שהגדילה את היקף פעילותה היתה מחלקת ייעוץ וחקיקה. בה בעת, סוגיית היעדר תקציב, הנובעת בעיקר מאי אישורו ולאו דווקא ממשבר הקורונה עצמו, משליכה על כל משרדי הממשלה - בין השאר על יכולת פרסום, הסברה ויוזמה של פרויקטים שונים. עם זאת נושאים שמקדם שר המשפטים אבי ניסנקורן, בהם הצוות לבחינת מח"ש, צוות לבחינת רגולציה של הקנאביס והקמת בית משפט מנהלי נפרד נמשכים כרגיל.

את אחת ההשפעות ניתן לראות בכנסים של המשרד שבוטלו או הפכו להיות וירטואליים. הדוגמה האחרונה לכך היא כנס "שותפים לדרך" שיתקיים בפעם הראשונה באופן וירטואלי ב־15 בנובמבר. הכנס מיועד לפתיחת עונת המתמחים במשרד ואליו נוהגים להגיע היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה, שטרם מונה. 

עם הכניסה לסגר הראשון, משרד המשפטים ביצע הסטה משמעותית של משאבים לכיוונים התומכים ביצירת רציפות תפקודית של עבודת המשרד והשירותים שהוא מספק לציבור, בד בבד עם הקפדה על שמירה על בריאות הציבור ובריאות עובדיו.

בין השאר, הוקם חמ"ל משרדי לניהול המשבר ובו נציגים מעשרות היחידות במשרד המשפטים. לצד זאת, הוקמו ועדות ערר לנושאי מענקים בתקופת הקורונה והוסטו משאבי הון אנושי ותפעול לפעילותם. כמו כן, בוצעו התאמות בתוכניות העבודה של יחידות המשרד בדגש על אגף מערכות טכנולוגיות ומידע לצורך תמיכה במאמץ לאפשר עבודה רציפה של אלפי עובדי יחידות המשרד השונות מרחוק ולהמשיך במתן השירותים החיוניים למשק ולציבור הרחב במסגרת עבודה מרחוק.

בתוך כך, הוקפאו באופן כמעט מלא השירותים הפרונטליים והתאפשרו הגשות ופניות באופן טלפוני, מקוון או בתיבות הפקדה בלבד. בשל השפעות הקורונה גם נעצרו איושי המשרות הפנויות ובעלי התפקידים במשרד. נזק נוסף בתקופת הסגר הראשון היה הוצאתם של 30% מעובדי המשרד לחופשה כפויה, וכן נעשו התאמות בפעילות בתי הדין והגופים השיפוטיים והמעין שיפוטיים הפועלים במשרד כך שנפח פעילותם ירד.

במשרד המשפטים גם נאלצו לעצור חלק ניכר מהפעילות והשירותים הפנים־משרדיים השגרתיים כגון תחומי הדרכה, הרווחה, שאינה נוגעת למענים למצב החירום, ומחקרים. במשרד גם הקפיאו כמעט את כל הפרויקטים אשר דרשו התקשרויות לצורכי ייעוץ ומחקר, וכן נעצרו או עוכבו, בשל היעדר משאבים, פרויקטים חברתיים חשובים בתחומי המאבק בפוליגמיה, המאבק בסחר בבני אדם ובתופעת הזנות, מיגור הגזענות, אפוטרופסות והגנה לקטינים ובגירים, שקיפות וחופש המידע ופרויקטי טיוב רגולציה רוחביים. 

משרד התיירות: מ־150% עבודה - לאפס

ענף התיירות ספג מכה קשה מאוד ויש שיטענו את המכה הקשה מכל שאר הענפים בעקבות התפשטות מגיפת הקורונה. הטיסות היו הראשונות להיעצר, בתי המלון נסגרו מייד אחריהן, ובכל העולם מנסים להתמודד עם המצב ולהחיות את התיירות לצד המגיפה שממשיכה להתפשט. 

במשרד התיירות, שהתגאו בשיאים שנשברו בכל שנה בשנים האחרונות במספר התיירים שנכנסו לישראל, עברו למצב של הישרדות, פגיעה בתקציבים ומתן תשובות למאות אלפי המתפרנסים מהענף. בחצי השנה האחרונה לא נכנסו תיירים זרים לישראל, התקנות תקפות לפחות עד תחילת חודש נובמבר וככל הנראה יוארכו מעבר לכך, ועם כל זאת ועוד יצטרכו אנשי משרד התיירות להתמודד ללא השר שהתפטר אסף זמיר.

"ענף התיירות נפגע בצורה קשה מאוד בעיקר בגלל העובדה שבשבע השנים האחרונות כמעט הכפלנו את כמות התיירים שהגיעו בכל שנה לישראל", מסביר ל"ישראל היום" מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי. לדבריו, "השנה היינו אמורים להגיע לחמישה מיליון תיירים כשבשנת 2013 היו פה רק 2.7 מיליון פלוס־מינוס". 

הוא מוסיף כי "מדריכי הטיולים, בתי המלון, בעלי רכבי אשכול, כל מי שקשור לענף השקיע הון לקראת בואם של התיירים ומ־150% עבודה ירדנו לאפס מוחלט. זה ההבדל בין ענף התיירות לענפים אחרים שירדו לאחוז מסוים של עבודה שעוד מאפשר לחלקם איכשהו לשרוד".

הלוי מציין כי "הפכנו ממשרד שמייצר ועושה למשרד שמנסה לסייע לאנשים לשרוד. היו פה מלחמות, היו פה משברים, כלום לא היה קשה כמו המצב הנוכחי לענף התיירות. היו לנו לא מעט תוכניות השנה שלהן הוקצו תקציבים מיוחדים. בין התוכניות הבולטות שלנו שבוטלו נכון לכרגע היה קמפיין בעשרות מדינות שמטרתו להציג את ישראל כיעד תיירות אטרקטיבי. מן הסתם התקציבים הועברו והקמפיין בוטל".

מנכ"ל המשרד מסכם כי "בקרוב נתחיל בקמפיין לשיווק של מדינת ישראל לתיירים שיגיעו מאיחוד האמירויות. אנחנו מאוד מחכים להם ושמחים שיגיעו לארץ ומקווים מאוד שנצליח להתגבר על זה יחד".

המשרד לביטחון הפנים: פגיעה במתקני הכליאה

האתגר התקציבי בשנת 2020 ודיוני התקציב, שכללו תוספות לצורכי הקיום של המשרד ללא תוספות להתעצמותו, תוכניות העבודה והפרויקטים במרבית התחומים בגופים המבצעיים של המשרד לביטחון הפנים נפגעו. במשטרה הדבר בא לידי ביטוי בפגיעה בתוכניות הבינוי ובכלל זה האטה משמעותית בקידום הבינוי של תחנות משטרה חדשות, כמו גם עצירת עבודות שדרוג של תחנות משטרה קיימות. כמו כן, כלל תוכניות ההתעצמות בתחומי העשייה השונים לא מקודמות.  

בד בבד, בשב"ס נפגעו מרבית התוכניות, כגון שיפוץ בתי כלא לשיפור תנאי הכליאה ותוכניות לקידום תחומים טכנולוגיים רבים לא החלו בשל היעדר תקציב.

בדומה לשב"ס, גם במערך הכבאות וההצלה נעצרו מרבית תוכניות ההתעצמות שתוכננו להיכלל במסגרת תוכנית החומש המעודכנת. בה בעת, בהיעדר תקציב, לא סוכמה תוכנית רב־שנתית חדשה למערך הכבאות ולרשות להגנה על עדים.

עם זאת, בכירים במשרד אומרים כי משבר הקורונה גם האיץ את קידומם של תחומים שונים ובכלל זה בתחומי הדיגיטציה הכוללים פריסת מצלמות הגוף; הגשת תלונות מקוונות; ממשק שליחת התראה על שחרור אסירים מסוכנים לרבות אסירים המוגדרים אסירי אלימות במשפחה ישירות לגורמים הרלוונטיים בתחנת המשטרה; למידה מרחוק; דיוני היוועדות חזותית בשב"ס; הרחבת מערך הפיקוח האלקטרוני; וכן האצת מימוש מערכת שו"ב (שליטה ובקרה) של כב"ה.

משרד התחבורה: המחלפים מתעכבים 

הסגר בארץ וההיערכות הלא מספקת גרמו לבעיות רבות בהפעלת התחבורה הציבורית. זו צומצמה, וכתוצאה מכך האזרחים מדווחים על עומס באוטובוסים ועל מחסור בקווים חיוניים. שרת התחבורה רגב ושר הבריאות אדלשטיין טענו כי העומס נוצר בגלל הפרות סדר וקראו לאזרחים שלא להשתמש בתחבורה הציבורית שלא לצורך. 

אולם, עיקר הבעיה כרגע היא, כידוע, הפניית תקציבים לחיזוק המשק מחד ולמאבק בנגיף מאידך - מה שהביא לעיכוב של לא מעט פרויקטים תחבורתיים.

עם זאת, לא הכל שלילי. דווקא בתקופת הסגר הראשון וכעת גם השני נוצל הזמן לביצוע עבודות שבמשרד התקשו לבצע בזמן העומס בכבישים. לטענת משרד התחבורה, יש האצה בעבודות ובבדיקה בשטח של הפרויקטים הגדולים, דוגמת הרכבת הקלה בגוש דן עם ביצוע עבודות על עשרות צמתים של מפגש בין המסילה לבין הכבישים. 

כמו כן, חִשמול המסילות ברכבת, לצד שיפור ותחזוקה ובנייה של תחנות, ממשיכים - וכך גם פרויקט גדול להקמת המסילה החדשה שתחבר את מודיעין לאורך כביש 431 עד לראשון לציון, ומשם לתל אביב.

משרד התחבורה טוען כי התקציב שלו גדל השנה במיליארדי שקלים והקיצוץ התקציבי במשרדי הממשלה לא פגע בו. חברת נתיבי ישראל ממשיכה אף היא בעבודה אינטנסיבית בזכות התקציב. כך, למשל, בכביש 2 מתבצעות עבודות במטרה להרחיב את נתיב התחבורה הציבורית, כמו גם בכביש 5 ובכביש בגין בירושלים.

עם זאת, חלק מהעבודות על ביצוע מחלפים גדולים, כמו אשדוד וחיפה, מתעכבות, מתבצעות באיטיות או נעצרו לחלוטין. הנימוק של הרשויות הוא שמשרד התחבורה הקפיא את התקציבים. במשרד זה מפנים את הסיבה לאוצר ולהנחיות שלהם להקפאת התקציב. באוצר ציינו כי התקציב אושר לעיריית אשדוד וזו לא ניצלה את כל התקציב העומד לרשותה. 

במשרד התחבורה ציינו כי בכוונתם לפנות לאוצר בבקשה לתוספת תקציבים, כדי להקדים את לוחות הזמנים של מיזמי תשתית נוספים.

השתתפו בהכנת הידיעה: יאיר אלטמן, שמעון יעיש, איציק סבן, שלומי דיאז

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו