לפני שמזיזים את המחוגים: מי צריך בכלל את שעון החורף?

בלילה שבין שבת לראשון נזוז כולנו שעה אחת ארוכה אל עבר שעון החורף. רבים מדברים היתרונות של שעון הקיץ, כשהבולטים שבהם נוגעים להאצת כלכלת המסחר, הגדלת פיריון העבודה והפחתה של דכדוך נפשי שנוצר בשל היעדר שעות אור. ואם יש כל כך הרבה יתרונות, אז מי בכלל צריך את שעון החורף? האם דווקא תקופת הקורונה והמשבר הכלכלי והנפשי לה גרמה, צריכה לגרום לנו לחשוב ברצינות על ביטול שעון החורף והנהגת שעון קיץ נצחי? 

היו כמה אנשים שהגו את שעון הקיץ, בבסיסו עומד העיקרון של ניצול שעות האור. לפני זה, היה שעון אחד בלבד, ולא חשבו כלל על רעיון הזזת המחוגים, שאנו לוקחים אותו כיום כמובן מאליו. המקור לרעיון הגיע מבנג'מין פרנקלין שהיה שגריר ארה"ב בצרפת והציע ב-1784 לצרפתים לקום עם הזריחה וללכת לישון מוקדם ובכך לחסוך כ-29 מיליון ק"ג של שעווה לייצור נרות. בשנת 1895, ג'ורג' הדסון מניו זילנד הגדיל לעשות וחשב לראשונה להזיז את המחוגים שעתיים קדימה. 10 שנים לאחר מכן, ויליאם וילט הבריטי הציע רעיון דומה - אך הצעת החוק שגובשה בנושא נפלה בבית הנבחרים. 

מ"זמן מלחמה" לבלאגן וחוסר החלטה

דווקא מלחמת העולם הראשונה היא זו ש"הוציאה לפועל" את הרעיון. גרמניה רצתה לחסוך בדלק בשביל המאמץ המלחמתי, ולכן החליטה להאריך את שעות האור, כדי לבזבז פחות משאבים על תאורה. יותר ויותר מדינות עברו עם הזמן לשעון הקיץ, לשם אותה המטרה. במלחמת העולם השנייה הרעיון אומץ שוב, מאותה הסיבה בדיוק. כך למשל בארצות הברית שעון הקיץ היה פעיל מ-1942-1945 ללא הפסקה - וכונה על ידי רוזוולט "זמן מלחמה"!

לאחר שתי המלחמות, היו מדינות שאימצו את השעון באופן קבע, היו אלו שביטלו את היוזמה, היו מי שאימצו ואז ביטלו, ושוב החזירו ואף היו מדינות שהיו מחולקות: כלומר, באזורים מסוימים במדינה הונהג שעון קיץ, ובחלקים אחרים שעון חורף. ישראל היא דוגמא מצוינת לבלאגן שנוצר סביב הזזת השעון.

בתקופת המנדט הבריטי הונהג בארץ שעון קיץ. עם קום המדינה, אומץ הנוהג בישראל, אך בוטל בשנת 1958. ב-1974 הוחלט שוב להנהיג את שעון הקיץ, אך לאחר שנתיים בלבד הוא בוטל בשנית על ידי שר הפנים דאז יוסף בורג. אחרי כל סאגת הביטול וההחזרה, ב-1980 פסק בג"ץ כי יש להנהיג בישראל שעון קיץ, שאת משכו יקבע שר הפנים. 

לא מעט המדינות החליטו בשנים האחרונות לבטל את שעון החורף. האיחוד האירופי החליט לפני כשנה וחצי לבטל את הזזת השעון, כך שכל מדינה שחברה באיחוד תחליט במהלך 2021 האם להישאר בשעון קיץ או בשעון חורף. עם זאת, מדובר בהחלטה לא פשוטה בכלל - ב-2011 ביטלה רוסיה את שעון החורף, אך ב-2014 הוזז שוב השעון כך שבוטל שעון הקיץ לצמיתות. גם בשלהי שנות ה-60 בוטל שעון החורף בבריטניה ובאירלנד, אך לאחר מחאה ציבורית הוא לבסוף אומץ שוב.

מי אמר שחייבים להזיז את השעון?

יש כמה יתרונות לשעון הקיץ ולהפסקת הזזת השעון, ולצד זאת גם כמה חסרונות - בואו נבחן אותם מקרוב:

האצת המסחר והעלאת פיריון העבודה - בשל שעות האור הנוספות, אנשים נמצאים מחוץ לבית זמן ממושך יותר, קונים יותר ומתמרצים את מחזורי המסחר ואת הכלכלה. דווקא בתקופת המשבר הכלכלי של הקורונה, שווה לחשוב על זה יותר לעומק, בעוד אנחנו רוצים לתמרץ את הכלכלה שספגה מכה קשה. רק יצאנו מסגר וכבר אנחנו מקצרים עוד שעה ביום? מצד שני, חשוב לומר שאנחנו מבזבזים יותר מבחינה אישית, כך שאולי לאדם הפרטי ולחשבון הבנק שלו העניין פחות מועיל.

כמו כן, התאמת השעון לשעות העבודה ממקסמת את הפיריון. לפי הערכות של משרד האוצר, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שעון הקיץ בשנת 2019, שנמשך שבעה חודשים, תרם למשק כ-350 מיליון שקל. נראה ששעון הקיץ מביא לתוצאות לא רעות בכלל מבחינה כלכלית. ואם כך, מדוע לא כל השנה? ובמיוחד בתקופה משבר כלכלי חריף שכזה.

מצב נפשי - סובלים ממצב רוח מדוכדך יותר בחורף? יש לכך סיבה. מחקרים רבים הראו כי קיים קשר בין האור לבין מצב הרוח של האדם, שמושפע לרעה משעות חושך ממושכות ומחשיפה מועטה לאור השמש. יש מי שמושפעים אף יותר וסובלים מתופעה הנקראת דיכאון עונתי או דיכאון חורף. יתרה מכך, מחקרים שנעשו הראו כי מעבר לשעון קיץ את מצמצם את שיעור ההתאבדויות. עוד נטען כי בתקופת המעבר בין השעונים יש דווקא עלייה בהתאבדויות.

גם כאן צריכה להידלק לנו נורה אדומה, במיוחד נוכח התקופה האחרונה - כן, שוב הקורונה, והפעם המשבר הנפשי ושהיא גורמת לרבים מאיתנו בשל שהייה ממושכת בבתים ותחושת חוסר וודאות. שווה לדון בשאלה האם שעון החורף יגרום לדכדוך נוסף שניתן למנוע, ובאיזו מידה  שעון קיץ יכול לצמצם לפחות חלקית את מצב הרוח? 

חיסכון במשאבים - בעבר נטען כי הפעלת שעון הקיץ מביאה לחיסכון באנרגיה בשל שעת האור הנוספת. יש להניח שטענה זו היתה נכונה בעבר כשהיה מדובר בעיקר בתאורה. אך כיום התאורה אינה תופסת נפח עיקרי בצריכת האנרגיה. השימוש במזגנים שלא היו קיימים בעבר ובטכנולוגיות אחרות שהתפתחו עם השנים, בדרך כלל אינו קשור לאם יש אור או חושך בחוץ. מכאן שקשה להוכיח עד כמה שעת האור הנוספת אכן חוסכת באנרגיה, מה שהופך את הטיעון הזה פחות רלוונטי כיום. 

תאונות דרכים - ככל שהנהיגה נעשית בשעות אור כך פוחת מספר תאונות הדרכים. בחורף רבים יוצאים מהעבודה בשעות שכבר מחשיך, והעומס בכבישים גדול, מה שככל הנראה מעלה את מספר התאונות. עוד נמצא כי בתקופות המעבר בין השעונים יש עלייה במספר התאונות, הנובעת בשל מחסור בשעות שינה של הנהגים.

איכות חיים - שעון הקיץ מאפשר יותר שעות פנאי באור, יותר זמן לבילויים, חברים, משפחה. בשיא החורף יאפשר לרבים מאיתנו לצאת מהעבודה עוד באור. אך פה גם מסתתר בחיסרון הבולט ביותר של הנהגת שעון הקיץ גם בחורף. איך שלא נהפוך את זה - עדיין יש פחות שעות אור בחורף. המשמעות היא שכדי שנוכל ליהנות מעוד שעת אור לפני השקיעה, מרביתינו נצטרך לקום בחושך. זריחת השמש תנוע סביב השעה 07:30. קשה יותר לקום בבוקר לא אור השמש המבצבצת מבין התריסים. נסו להשקים את הילדים כשבחוץ עוד חושך - לא פשוט בכלל.

כאן גם מסתתר הדבר שיכול להביא לביטול שאר היתרונות. ייתכן שמספר תאונות הדרכים עדיין יהיה גבוה יותר בחורף, הן פשוט יהיו נפוצות יותר בבוקר, כשהכביש עמוס במכוניות כשעוד חושך. גם באשר למצב הנפשי, קימה בחושך עלולה להיות דבר די מדכדך. ואולי כל אורח החיים שלנו יתשנה ונצא מאוחר יותר לעבודה? אך זה אומר שכנראה גם נשוב מאוחר יותר ממנה וכל היתרון שרצינו ליצור יתבטל. ועדיין - יש מדינות שבהן השמש זורחת די מאוחר, אפילו בקיץ, ואנשים חיים עם כך די בשלום. מי אמר ששקיעה שמתחילה ב-16:30 אחר הצהריים טובה יותר? זו בסוף שאלה של העדפות.

מחלוקת דתית

מסקר עמדות הציבור שנערך סביב ההצעה להאריך את שעון הקיץ, עלה כי 50% מהנשאלים תמכו בהארכת שעון הקיץ, 33% תמכו בהשארת התקופה כפי שהיא, ו-13% מהנשאלים ביקשו לקצרו. לבסוף, שעון הקיץ אכן הוארך והחל משנת 2013, מזיזים את השעון בסוף אוקטובר ולא בסוף ספטמבר. רוב מהציבור אכן מרוצה, אך חשוב לומר שהמחלוקת בארץ סביב הזזת השעון נוגעת, כמו במקרים רבים אחרים, לדת ולשסע בין חילונים לדתיים. 

רק 13% מהחרדים תמכו באותו סקר עמדות בהארכת שעון הקיץ, הדתית היו חלוקים. כן, גם כאן הוויכוח הוא דתי ונשען על הטענה לפיה ששעון הקיץ פוגע באורח החיים של האדם שומר המצוות. איך? מועד זריחת השמש משפיע על זמן תפילת השחרית, שחייבת להתחיל לאחר הנץ החמה. בשל שעון הקיץ מתאחרת שעת הנץ החמה, ולכן יש הטוענים כי המתפללים מתקשים להגיע לעבודתם בזמן.זה גם הטיעון המרכזי ביותר למה לא לבטל את שעון החורף - אם הזריחה היא רק ב-07:30, סביר להניח שזה יקשה מאד על ציבור המתפללים.

נימוק נוסף סב סביב הטענה כי ששעון הקיץ מעודד חילול שבת. הטענה היא השבתות בקיץ יוצאות אחרי השעה 20:00 בעוד שירותים שונים, כמו התחבורה הציבורית למשל, מתחילים לפעול לפני צאת השבת וכך גדל חילול השבת. סיבות אחרות נוגעות לקושי בצומות, מנהג הסליחות ועוד. אך טיעונים אלו נוגעים יותר לחודשי קיץ, כשהיום יותר ארוך ופחות לחורף.

שולטים בזמן?

אז מה נכון לעשות? אולי פשוט לנסות. אף אחד לא יודע באמת אם לביטול שעון החורף תהיה השפעה חיובית או שלילית. האם אנשים יהיו מרוצים מהשינוי או לא? אולי דווקא בתקופת הקורונה והמשבר הכלכלי שהביאה ועוד ימשיך בעקבותיה, שווה לראות האם ביטול שעון החורף מועיל למשק. ואם לא? כפי שראינו, יש מדינות שביטלו את השעון, ולאחר מכן החזירו אותו, כך ששום דבר אינו בלתי הפיך, וייתכן שכדאי לראות את האפקט של השינוי ובעיקר לא לקחת דברים כעובדה מוגמרת. שעון הקיץ ושעון החורף הם המצאה אנושית, ואולי אנחנו לא יכולים לשלוט לגמרי בזמן, אבל אנחנו כן יכולים לשלוט במחוגי השעון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו