חשיפה: המנהל האזרחי מפרט לראשונה את רשימת המאחזים בהתיישבות הצעירה אשר לצורך הסדרתם והסדרת דרכי הגישה אליהם, נדרשת עבודת סקר קרקעות והכרזה על אדמות מדינה.
הרשימה, אשר הגיעה לידי "ישראל היום", כוללת 53 אתרי סקר ובתוכם 38 מאחזים, נחשפה בתשובה לשאילתה שהגיש האלוף במילואים, ח"כ עוזי דיין ממפלגת הליכוד למשרד הביטחון. כיוון שמאחזים אלה אינם מוסדרים, תושביהם אינם זכאים לקבל תשתיות בסיסיות מהמדינה. כך למשל, ישנם ברשימה 21 מאחזים אשר לצורך התחלת הסדרתם יש לערוך סקר קרקעות לדרכי הגישה אליהם. גורם בכיר בהתיישבות אמר כי מדובר בגרירת רגליים לא סבירה של המדינה.
במקביל במנהל האזרחי שבים ומציינים במסמך כי לצורך הגברה משמעותית של עבודת הסקר נדרש תגבור של לפחות שמונה איש לצוות סטטוס מקרקעין במנהל האזרחי, אשר אמון על ביצוע עבודת הסקר של הקרקעות ביהודה ושומרון. כמו כן נדרש ביצוע פיענוח הקרקעות באמצעות מיקור חוץ. המשמעות היא כי בשל חוסר בתקנים, הסדרת המאחזים באמצעות סקר הקרקעות תסיים בעוד שנים רבות.
נזכיר, כי כפי שנחשף ב"ישראל היום" לפני כחודש, המנהל האזרחי כבר המליץ לדרג המדיני להחזיר את שיטת הסדר המקרקעין ביהודה ושומרון, אשר הייתה נהוגה עד 1967, במקום שיטת סקר הקרקעות המסורבלת וארוכת השנים הנהוגה כיום.
בסקר הקרקעות, שיטה אשר גובשה בשנות השבעים, נסקרות האדמות באזור, ואלו שלא עובדו במשך זמן רב כאדמות C, מוכרזות כאדמות מדינה. במהלך השנים הכריזה המדינה על כ-780 אלף דונם של קרקעות בשטח מדינה. כיום ישנם כ-106 אלף דונם של קרקעות שנסקרו אך עדיין לא הוכרזו כאדמות מדינה, ועוד מאות אלפי דונם של קרקעות לא מעובדות, אשר טרם נסקרו ומעמדם לא הוסדר כאדמות מדינה. התוצאה היא כי עשרות ישובים ממתינים להסדרת מעמדם כדי שיוכלו להתחיל בהליך תכנון מסודר.
כל עוד אין החלטת ממשלה על הסדרתם, הם כאמור אינם מקבלים תשתיות בסיסיות כמו חיבור לחשמל, בניית מוסדות חינוך וציבור, מרכיבי ביטחון ועוד. בשבוע שעבר הודיע השר הנגבי כי הממשלה תתכנס בקרוב ותקבל החלטה להגדיר יישובים אלה כיישובים אשר נמצאים בהליכי הסדרה וזאת על מנת שויכלו לקבל את השירותים הבסיסיים, אולם התאריך לישיבה שכזו, טרם נקבע.
צוות סטטוס מקרקעין במנהל האזרחי, אשר כאמור סובל מחוסר תקנים משווע ומונה כ-15 איש, מבצעות בממוצע בין אחת לשתי הכרזות בשנה בלבד. התהליך עצמו מסורבל ולוקח שנים ארוכות, בין היתר גם בשל העתירות המוגשות לבג"ץ כנגד ההכרזות. מול מציאות זו ניצבת הרשות הפלשתינית אשר מבצעת בשנים האחרונות תהליך השתלטות מואץ על מקרקעין בשטח C, ואשר הקציבה לשם רישום המקרקעין, כשש מאות עובדים.
השר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, אמר בשבוע שעבר במליאת הכנסת בתגובה לשאילתה של ח"כ עמית הלוי, כי לפתחו של המנהל האזרחי מונחים כחמישים הליכים הממתינים לביצוע סקר קרקעות. לדבריו, "נניח שנעשה אותם בתוך שנתיים עם כוח אדם מלא הם יימשכו עשר שנים. כי אין כוח אדם. אין מתכננים, אין מהנדסים, אין חוקרים, אין משפטנים ומי שמתקצב את המנהל באופן מסויים יקבל קצב עבודה מסויים. ניתן להאיץ את הליכי התכנון ביו"ש אם נבנה תוכנית עבודה והחלטת ממשלה משותפת לכלל המשרדים שמיוחדת לנושא הזה".
ח"כ עוזי דיין אמר בתגובה: "החלטת הממשלה להסדיר את 'ההתיישבות הצעירה' ברוכה, אך לאור תשובת משרד הביטחון, כדי שתמומש כראוי צריך לכלול בה תקנים ותקציב וכן הוראה לשיפור תנאים בכל הישובים עד תום הסדרתם כיישובי קבע".
גורם בכיר בהתיישבות אמר: "הרשימה היא כתב אישום חמור על הזנחה פושעת של עשרות ישובים ועשרות אלפי תושבים, שכבר לפני עשר שנים הובטח להם שיוסדרו. עכשיו מתברר כי מחסור בשמונה תקני כוח אדם בלבד, השקעה מזערית בכל קנה מידה, הופכים את הסדרת ההתיישבות הצעירה לסאגה מתמשכת שסופה לא נראה לעין, במקום משימה פשוטה וברת השגה.
"יש לוודא שהחלטת הממשלה, שהשרים הנגבי וביטון כבר הופקדו על ניסוחה, תכלול גם הקצאת תקנים ותקציבים בהיקף הנדרש ולוחות זמנים מחייבים לביצוע. ההפקרות של הממשלה בהסדרת ההתיישבות הצעירה חייבת להיפסק לאלתר", הוסיף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו