70 שנה לאחר היעלמותם של ילדים ממשפחות עולים מתימן, הממשלה צפויה לאשר היום (שני) העברה של פיצוי לקרוביהם שנפגעו מהפרשה. על פי פרסום בחדשות 12, בהצעה שתובא לאישור צוין: "ממשלת ישראל מביעה צער על האירועים שהתרחשו בימיה הראשונים של המדינה ומכירה בסבלן של המשפחות אשר ילדיהן היו חלק מפרשה כואבת זו".
סכומי הפיצויים יינתנו עבור כל ילד שנעלם. על פי ההסדר, שגובש על רקע תביעה שהגישו משפחות עולי תימן, קרוביהם של ילדים שנפטרו ולא קיבלו מידע באשר לנסיבות המוות יקבלו 150 אלף שקלים באופן חד-פעמי. המשפחות שלא יודעות דבר על גורל ילדיהן יקבלו 200 אלף שקלים. קבלת הפיצוי תחייב בקבלת הודעה בכתב כי המשפחה מוותרת על כל תביעה כספית בעניין הפרשה. בסך הכל, המדינה הקצתה 162 מיליון שקלים לפיצוי המשפחות. עוד הוצע בהחלטה כי שר האוצר יקים ועדת היגוי שתקבע באילו מועדים תיושם ההחלטה.
כחלק מלקיחת האחריות, מוצע כי בני המשפחות שנקבע באחת משלושת הוועדות שעסקו בפרשה (ועדת חקירה לגילוי ילדי תימן, הוועדה לבירור גורל ילדי תימן הנעדרים וועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948) שילדם נפטר או שלא נודע גורלו יוכלו להגיש בקשה לפיצוי כספי בין החודש יוני-נובמבר השנה. מי שאמורים להגיש את הבקשה הם הוריו או אחיו של אותו ילד, אך בשל הזמן הרב שחלף ופטירתם של הורים רבים, יהיו רשאים גם יורשיו של אותו בן משפחה לשלוח את המסמך.
המדינה מכירה, כך נכתב בהצעה, כי "אין בכוחו של מתווה כספי באשר הוא להביא מזור לסבל שנגרם למשפחות. עם זאת, מדינת ישראל מקווה שיהיה בו כדי לסייע להליך השיקום והאיחוי של הפצע החברתי אשר פרשה זו יצרה בחברה הישראלית".
את הצעת ההחלטה יגישו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ - והיא צפויה להתקבל ברוב מוחץ. מדובר בהחלטה דרמטית, שכן מעבר לפיצוי מדובר בלקיחת אחריות ממסדית ראשונה מסוגה באחת הפרשות העגומות שידעה המדינה וממשיכה להוות פצע פתוח בחברה הישראלית.
הפרשה המסעירה נוגעת להיעלמות ילדים של עולים שהגיעו מתימן בשנות ה-50 ואושפזו בבתי חולים או במחנות עולים. באותן שנים, עודכנו ההורים כי הפעוטות נפטרו, אולם מאז עלו השערות כי מדובר לכאורה בחטיפה שנועדה להעביר ילדים לאימוץ.
במהלך השנים מונו שלוש ועדות שונות לחקור את הפרשה: ועדת בהלול-מינקובסקי (1967), ועדת שלגי (1988) וועדת החקירה הממלכתית כהן-קדמי, שהתמנתה בינואר 1995 והגישה דו"ח מקיף ב-2001. כל הוועדות קבעו כי לא נחטפו ילדים במסגרת הפרשה. עם זאת, ועדת כהן-קדמי הצביעה על עשרות מקרים שבהם לא נמצאו ראיות לכך שהילדים נפטרו ולגביהם היא העלתה אפשרות של "מסירה לאימוץ".
בשנים האחרונות נחשפו ב"ישראל היום" מסמכים המעידים על מעורבות אפשרית ומאורגנת לכאורה של הממסד בהיעלמות הילדים, וכן הובאו עדויות לניסויים שבוצעו בילדי תימן, לחטיפותיהם ולגזילת רכוש של העולים בידי הרשויות.
יאיר דוידי, שאחיו ציון נעלם בגיל חצי שנה, סיפר: "אנחנו מאוד מופתעים מההחלטה הזו כי חיפשנו אמת ולא כסף. לא באנו לבקש כסף. ההורים שלי ז"ל כבר לא בחיים אך הצוואה שלהם הייתה לא להפסיק לחפש אותם. זה לא נותן שום דבר משום שזה לא שופך אור על מה קרה. אנחנו רוצים לדעת מה קרה עם הילדים האלה. הדבר היחידי שכן השתנה, זה שהמדינה קיבלה אחריות לנושא הזה. אך אם היו לוקחים אחריות וממשיכים לחקור זה היה יותר רציני".
ח"כ לשעבר נורית קורן, ששימשה כיו"ר הוועדה לחקר האמת בפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, מסרה: "המאבק העיקש שלי להסיר את החיסיון על חומרי החקירה והקמת הוועדה המיוחדת לפרשה נושאים סוף סוף פירות. אני מקווה שההכרה בעוול ההיסטורי שנעשה למשפחות והפיצוי, יסייעו להתמודד עם הכאב הגדול. התזמון מרגש במיוחד, לנוכח הצלחה נוספת השבוע, החזרתי ספר שנגזל ממשפחה שעלתה מתימן. אמשיך ואפעל למען המשפחות. אסור לאפשר למקרים כאלה לקרות בעמנו".
עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, שמייצגים את האימהות לילדים העלומים, שבשנת 2018 הגישו לבית המשפט המחוזי תביעה בשם 30 בני משפחה לילדים שגורלם לא נודע, מסרו: "לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון משנת 2020, וקביעתו ההיסטורית כי 'חוט דק של צער' מקשר בין כל משפחות הילדים וכי יש להתייחס לכלל במקרים כפרשה אחת, הואץ מו״מ בין המדינה ובין נציגי המשפחות. החלטת הממשלה מהערב מסמנת, כך אנחנו מקווים, את ראשיתה של הכרה משמעותית בכאבן בנורא של משפחות הילדים, בדרך להפנמת העוול הקשה שהתחולל בשנות הקמתה של המדינה ושלא פסח על מאות בני עלייה יקרה זו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו