מפכ"ל המשטרה דני לוי והשר איתמר בן גביר (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל/פלאש90

המשטרה בקריסה, אבל עדיין אפשר לתקן

המפכ״ל חייב לקחת את עצמו בידיים, כי בינתיים הוא נתפס כבובה על חוטים. הוא חייב להתעסק בבניין הכוח, לא בבניית מערך קשרים עם פוליטיקאים, והכי חשוב - להתנתק מעטיני היחצנות של בן גביר

המשטרה מתרסקת. אין לנו עוד הרבה זמן כדי להציל את המערכת החשובה הזאת. הבעיה לא התחילה אצל בן גביר. כבר שנים שהמשטרה נכשלת בכל תחום, בכל אזור מחוץ לגוש דן. חוסר משילות מוחלט במגזר הערבי, רציחות, נשק, פרוטקשן, כל הסממנים לכאוס. החידוש היחיד הוא שאנחנו עכשיו במלחמה, והכישלון בשיא.

למען ההגינות, המשטרה תמיד היתה שק החבטות הלאומי. הרבה לפני בן גביר. תערובת של תדמית גרועה, שכר נמוך וללא גאוות יחידה.

פגשתי, במיוחד בשנה האחרונה, אינספור נגדים שלא מרוויחים הרבה ביחס למשק, הם נמצאים בצה״ל וגם אם חושבים לעזוב - מרגישים שהיחידה היא הבית שלהם. שהמפקדים רציניים, ראויים. כך בשב״כ, במוסד, למעשה כמעט בכל גוף ביטחוני סביר. המשטרה, לעומת זאת, שקעה לתהום הבינוניות. לא משנה מי השר ומתי הוא מונה, יש שם אנשים נטולי מיומנויות קרביות, חסרי מוטיבציה ועם תחושה של ברירת מחדל. ואפליה מתקנת יצרה משטרה מקולקלת. קבוצות חזקות מהאוכלוסייה הישראלית לא השתכנעו. אין מכינות של ציונות דתית שמפנות למשטרה, אין רבנים או מעצבי דעת קהל שקראו "הטובים למשטרה". השכר הוא כזה שיש עזיבה אדירה כי עדיף להיות מאבטחים. מתעסקים עם כל הריקבון של מדינת ישראל בלי טיפת גיבוי.

עכשיו לתוך זה תוסיפו חקירות ראש ממשלה ופוליטיקאים אחרים, לחצים מטורפים ובשנתיים האחרונות שר לביטחון לאומי ליצן. זה לא שבן גביר לא רוצה להביא תקציבים או שלא הבין נכון שצריך לצמצם תנאים הזויים לאסירים הביטחוניים. העניין הוא שבן גביר לא יכול כי הוא עסוק בעצמו ובקידום אנשים שמתחנפים אליו ולא למדינה, עסוק בקרבות פוליטיים עם סמוטריץ' ונתניהו, בהדלפות אינסופיות לתקשורת ובסרטונים מגוחכים שלו במדים.

המחשה לאבסורד היא מתן דרגות קצונה ל"צל" עם סמכות של כיתת כוננות בשינקין פינת אבן גבירול. למה? כי התחנף אליו בפייסבוק. מה המסר? בדיחה.

אני לא מוטרד מבן גביר ומההחלטות שלו, גם התוצאות הגרועות במבחן התוצאה הן לא הסיפור. בן גביר לא מזיז גפרור ממקום למקום, הוא רק מדבר. העניין הוא שהגוף החלש הזה הפך מפורר לחלוטין, ועכשיו גם המפכ״ל נתפס כנציג מטעם.

מדינות הופכות רקובות כשהשוטרים לוקחים שוחד ברחוב. אנחנו לא שם, ככל הידוע לי. יש לנו זמן לתקן. המפכ״ל חייב לקחת את עצמו בידיים, כי בינתיים הוא נתפס כבובה על חוטים. הוא חייב להתעסק בבניין הכוח, לא בבניית מערך קשרים עם פוליטיקאים, להביא גיוסים של חיילים קרביים משוחררים, להזכיר את השוטרים שנלחמו ב־7 באוקטובר, להציג את הימ״מ ויחידת הגדעונים, יחידות הטכנולוגיה והבילוש.

והכי חשוב - להתנתק מעטיני היחצנות של בן גביר. הוא ייעלם בסוף, יחזור לצעוק מהצד על שרי ביטחון פנים שהביטחון אבד. המדינה חשובה יותר. אנחנו לקראת תהליך תיקון, גם אם נראה שהממשלה והכנסת כולה נחושות להיתקע ולהתבוסס באותו כישלון.

זה תיקון של הממשלה, של הצבא ושל שאר המערכות. גם המשטרה חייבת להיות חלק. הנר עדיין דולק. כשהוא יכבה הם ייתקעו בחושך בין מיסטר בין לשוטר אזולאי.

קדימות למילואימניקים

בעולם מתוקן, עם ממשלה רצינית שמאמינה בדוגמה אישית, המילואימניקים היו סמל לכל מה שטוב. הממשלה היתה אמורה לחפש מילואימניקים שימונו לתפקידים בשירות הציבורי, להודות להם מעל כל במה, לייצר ערבי הוקרה והערכה. לייצר תקציבים ייעודיים ולריב מי עושה יותר. לדבר על ניצחון זה קל, לעשות מילואים או שבני משפחתך עושים מילואים, זה קשה יותר.

אני מספר את כל זה מכיוון שהממשלה פועלת הפוך. יש עכשיו כמה מינויים בשירות הציבורי, שלא רק מתעלמים ממילואימניקים אלא עושים הכל כדי לזרוק אותם לצד הדרך. אני לא מדבר על מינויים מטעמי נראות, אלא על אנשים מתאימים שבמקרה הם מילואימניקים בולטים.

כך, לדוגמה, שרי ממשלת ישראל מנסים למנות נציב שירות המדינה שנראה להם שיאפשר כל מיני מינויים מפוקפקים. כנראה יש הרבה חברי מפלגה שיש להם זמן פנוי. אין לי מושג איך המועמד שבחרו נתניהו ואנשיו, אני רק רואה את המאמץ שלהם לשכתב לו היסטוריה ניהולית.

כל זה לא היה מעסיק אותי אם באותו זמן בדיוק, מספר 2 בנציבות שירות המדינה לא היה אל״מ במילואים שנלחם כל כך הרבה זמן באוגדה 98, כמג״ד וכרמ״ט. גם אותו אני לא מכיר אישית אבל יודע מה הוא עושה במילואים. במקום לנצל את ההזדמנות האדירה, למנות את אל״מ (מיל') אבי חליבה, ולהראות עד כמה המילואים הם סמל וזכות, ממשלת ישראל מצליחה לעשות הפוך.

כך גם כמה מפקדים בצה״ל, שהם במקרה גם רבנים. פגשתי מג״ד כזה לא מזמן. במקום לקחת את האנשים האלה שמבינים את עם ישראל הכי טוב, ולמנות אותם לרבני ערים (אחרי שהוסמכו כמובן) כדי לקרב את היהדות ולייצר כתובת ציונית שם - במקום לעשות את הדבר הנכון ולמנות אותם, ממנים רבנים חרדים שלא עשו צבא בכלל. המסר העצוב הוא - משתמט וטוב לו, משרת ורע לו, גם בשירות הציבורי. זה לא רק חוק ההשתמטות, זו גם ההתנהגות.

ועדת חקירה עכשיו

חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית. הוויכוח הפוליטי אם בכלל צריך ועדה, הוא ביזיון. תירוץ למריחה. אי אפשר לקבל את זה שהאסון הכי גדול שקרה לעם היהודי מאז השואה לא נחקר.
אם עד עכשיו זה היה הכלי לבדוק ולשפר, כך יהיה גם עכשיו. את שינוי כללי המשחק יעשו בפעם הבאה. לא צה״ל צריך לחקור את עצמו, ולא פוליטיקאים את עצמם.

חברי הקואליציה, תקימו כבר ועדת הסכמות, תבחרו שופטים/אישי ציבור/קצינים לשעבר שמקובלים, וצאו לדרך. הבריחה מאחריות מבזה את כל מי שמאמין במדינה ובעם הזה.

הפינה הטובה

עֹמֶר גאלדור, איש מילואים מיחס״ם גולני, נפל לפני כחודש בלבנון. איש משפחה שהשאיר אחריו את אשתו עדי ושני ילדים - נטע (בן 3) ואלומה (בת תשעה חודשים).

בחייו הפרטיים עֹמֶר החלים מסרטן, ובשל כך היה פטור משירות מילואים, אבל הוא התעקש להתגייס כדי להמשיך לשרת את עם ישראל.

עמר הי"ד, עדי והילדים, צילום: באדיבות המשפחה

הוא עבד כאדריכל בירושלים - העיר שכל כך אהב, למד וחלם לבנות בעיר גם את ביתו, ובזמנו הפנוי גם פעל לשיפור המרחב הציבורי.

אחותו כתבה לי על פרויקט גיוס כספים כדי לסייע בהגשמת חלומו לבנות בית למשפחתו.

יש לכם הזדמנות להוסיף אור בחג הזה. הקליקו:
"בונים את הבית של עמר".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו