מתקפת הטרור המזעזעת של השבעה באוקטובר, שבוצעה בידי חמאס, מדכאת את ליבה של האומה שלנו. אך בעוד שהידיים המבצעות יושבות בעזה, המוח המתכנן שוכן בטהרן, שם מנהיגי איראן מביטים בשעון הסופר לאחור עד שנת 2040 – היעד שהציבו להשמדת ישראל.
האיראנים מבינים שלא יוכלו לנצח בעימות צבאי ישיר ולכן האסטרטגיה האיראנית ברורה: דימום ישראלי מתמשך. שחיקת כוחה הכלכלי והגלובלי של ישראל, וחשוב מכך פירוק איטי של המרקם החברתי הישראלי. האיראנים מבינים שישראל, ברבעון הרביעי לקיומה, נמצאת בנקודה קריטית להישרדותה. המכנה המשותף הישראלי נשחק, עם ישראל חוזר למתכונת השבטים והמחנה המשותף הישראלי-ציוני קטן. כל שנותר לאירנים לעשות הוא לעודד את המשך ההתבוססות הישראלית בבוץ המקומי תוך עידוד העמקת הפערים בחברה הישראלית המפולגת.
ממשלת ישראל, במקום להתמקד במוח מאחורי המתקפה, בוחרת להקיז את דמה ומשקיעה את כוחותיה במלחמה בחמאס – כיס המרה שממנו מתפרצים התקפי הזעם הנוכחיים. אך אסטרטגיה זו רק מזינה את הדיכאון הלאומי מבלי לטפל במוח שמייצר את הבעיה. ההתמקדות בחמאס ובקרב על ציר פילדלפי היא ניסיון לייצר תחושת "ניצחון" זמני להשבעת יצר הנקם הציבורי, אך אינה משרתת את האינטרסים ארוכי הטווח של המדינה.
יתרה מכך, המלחמה המתמשכת מתנגשת ישירות עם הצורך הדחוף בהחזרת החטופים בחיים. על ידי התמקדות בחמאס והמשך המערכה בעזה, ישראל למעשה מוותרת על האפשרות להשיב את החטופים חיים לביתם, מהלך שמותיר את הציבור קרוע מבפנים ומעצים את הפילוג והשסע החברתי. בעוד שדם בנינו נשפך בעזה, איראן עומדת מנגד, מרוויחה מכל רגע ומנצלת את השחיקה הפנימית שלנו כדי לזרז את קריסתה הפנימית של ישראל.
במצב כזה, האסטרטגיה המיושנת לא רק שאינה מועילה, אלא משחקת ישירות לידיהם של אויבינו הגדולים ביותר.
אז איך מטפלים בדיכאון האומה? ראשית, מבינים שמקורו בראש ולא בכיס המרה. הטיפול בו דורש תכנון מדויק ואחדות לאומית. עלינו לעצור את המלחמה המתמשכת בעזה ולהתמקד בהחזרת מירב החטופים הביתה בחיים. יש לקיים בחירות שיצרו ממשלה רחבה ככל האפשר המורכבת מאנשי מרכז-ימין ומרכז-שמאל ציוניים ושקולים. ממשלה זו תשים לה למטרה לאחד את הקרעים בעם ולתכנן תכנית סדורה להמשך המלחמה הצפויה לנו בתנאים הנכונים לנו ולא באלו שאנו נגררים אליהם מתוך מלכודת השבעה באוקטובר.
נקמה היא מנה שצריך להגיש קרה – בחכמה, באסטרטגיה ובאורך רוח. עלינו לפתח מדיניות מקיפה וברורה, שתכלול בניית בריתות אזוריות ובינלאומיות, איחוד העם והנהגתו לעבר עתיד יציב ובטוח יותר. ללא אסטרטגיה כזו, ייתכן שננצח בקרב, אך נפסיד במלחמה כולה. עלינו לחזור לסיסמא מתחילת המלחמה, ביחד ננצח. הדרך לשם מתחילה ביצירת התנאים המיטביים להמשך המלחמה על ידי בניית ממשלה רחבה ומאחדת.
ד"ר ניר אש הוא חבר בתנועת המילואימניקים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו