מתמטיקה זה לא הסיפור: סוד ההישרדות ההורית במלחמה

ב־7 באוקטובר נהרג בכפר עזה סמ"ר עמיחי ונינו, מפקד כיתה ביחידת מגלן. גדל בהר חברון, בשנים האחרונות המשפחה מתגוררת בקצרין שברמת הגולן. דודה שלו, נרית כץ, היא מפמ"ר מתמטיקה (על־יסודי) במשרד החינוך. תושבת גוש עציון.

בפתח המלחמה החליט משרד החינוך להקל על מורי ותלמידי העוטף ובישר להם כי הציונים בתעודת הבגרות יהיו פנימיים בלבד. פטור מבגרויות חיצוניות והסתמכות על ההישגים שהתקבלו טרום המלחמה, כי איך אפשר לשמור על שגרת למידה כשהכל רועד, כשהקרקע נשמטת, כשאין בית ואין בית ספר.

גם אני כמו כל היהודים

אך מפמ"רית מתמטיקה של המשרד, ואיתה כמה מפקחים, חששו שההחלטה הרגישה של המשרד תחמיץ נקודה מהותית, וביקשו לערוך התייעצות מחודשת. תיכוניסטים בשלב הזה בחייהם אולי מקללים את מי שהמציא פונקציית שורש, אבל המקצוע מאלץ אותם להשקיע ולהתמיד גם כשהמסגרת מתרופפת, ובמקרים רבים המתמטיקה הופכת להיות הדבר שעבורו הם קמים בבוקר, גם כשהם רק רוצים להמשיך לישון.

מפמ"רית מתמטיקה חשבה שדווקא בעיתות משבר, מתמטיקה עשויה להיות בדיוק העוגן להיאחז בו, ופצחה במיני־קמפיין מול בתי הספר של העוטף כדי שיוותרו על הפטור. "חששתי גם מכדור שלג כללי, לא חששתי רק למקצוע המתמטיקה. בדרך כלל בתיכון באים בגלל המתמטיקה ועל הדרך כבר נכנסים לעוד שיעורים, ונוצרת אווירה וכו'. חשבתי שאם יוותרו על המתמטיקה - ייפגעו גם תחומים נוספים".

בשניים מתוך שלושה בתי הספר השתכנעו.

הראשון היה בית הספר האזורי "נופי הבשור" של מועצת חבל אשכול, אשר ביום הזיכרון האחרון הוקראו בטקס שלו שמה של המורה לאנגלית ג'ודי וינשטיין־חגי; שמו של דורון מאיר, שומר בית הספר מקיבוץ נירים; שמו של כרמל בכר מכיתה י' שביקש להיקבר עם הגלשן שלו; ושמותיהם של עוד תלמידים - מכיסופים, מזיקים, מבארי... אלה לא הטרגדיות היחידות שהדירו מספרים מתודעתם של תלמידי בית הספר.

מורה ושמונה תלמידים נחטפו ושבו לאחר כ-50 ימים. 19 איבדו הורים ואחים, ו־150 תלמידים ואנשי צוות חוו פגיעה במעגל הקרוב. בית הספר פונה למרכזי לימוד חלופיים, חלקם נסגרו עם הזמן, ותלמידי י"ב נשארו בעין גדי ולומדים בים המלח. המלחמה נמשכת, בחודשים האחרונים הם פתרו משוואות קשות עם הדי פיצוצים ברקע ותנועת צבא באופק.

בית הספר השני שנענה לאתגר הוא "שקמה" בקיבוץ יד מרדכי, ששכל את אור תעסה מנתיב העשרה ואת טל קרן ונדב טייב שיצאו לדוג והתחבאו במיגונית. 20 משפחות הצטרפו באוקטובר למעגל השכול המצומצם, ועוד רבות חוו פגיעות שונות.

הקיבוץ שבו נמצא ביה"ס הפך לשטח צבאי סגור. כאן האתגר היה גדול אף יותר - חלק מהתלמידים פונו וחלק לא. 200 מטר מרחק בינך לבין הגדר עשויים להפוך לקריטריון הביורוקרטי שישנה את גורלך.

"מבחינות מסוימות קשה יותר לתלמידים הלא מפונים", אומרת נופר מלכה, מנהלת החטיבה העליונה, שהפכה גם למנהלת הפדגוגית בשל פיצול ריכוזי הלימוד ומצוקת כוח האדם.

"תלמיד מפונה מקבל מעטפת, תלמיד שנשאר בבית פעמים רבות נחשף למצבים קשים יותר. בתוך אחד היישובים שפונו והוחזרו יושבת סוללת תותחנים שתוקפת בעזה. השהות שם בלתי אפשרית. עשינו חשבון והבנו שהשמיניסטים האלה תכף מתגייסים, שאין לאן לדחות ואף אחד לא יאריך להם את שנת הלימודים. 12 שנות לימוד מסתיימות, הם צריכים להגיע לקו הסיום וצריכים לדעת שיש ערך ללמידה".

עסוק במספרים

לאט־לאט ראו המורים והצוותים הפדגוגיים איך המקצוע הכי מעצבן הופך להיות הגורם המניע. מתוך מרכזי למידה באילת ובים המלח, מתוך בתי ספר בתל אביב בהם שולבו תלמידים, באמצעות מפגשי זום - המתמטיקה איחדה בין כולם. שלפה שמיניסטים מחדרי מלון, שלחה אותם לישון מוקדם, הפכה להיות המשהו ששווה לקום בשבילו בבוקר. להיאחז בחיים.

נטע ניסקה, רכזת מתמטיקה חט"ע בנופי הבשור, מפונה ממושב שדה ניצן. השבוע, בטקס מיוחד, היא סיכמה ואמרה: "מתמטיקה זה לא הסיפור. התעסקנו במתמטיקה במקום לראות חדשות, בניתי עוד מערך שיעור במקום לגלול בפייסבוק תמונה של עוד תלמיד שאני מכירה".

"הלב שבור והצער אינסופי, אבל מרגע שמשרד החינוך ומדריכות החינוך ההתיישבותי הלכו איתנו, האמנו שאנחנו מסוגלים, והמחויבות גרמה לנו להתגייס ולגייס את כל המערכת להצלחה. בטקס הסיום השבוע אמרתי למפמ"רית: 'כשרתמת אותנו בהתחלה, אמרת שזה ייתן לילדים משמעות וסיבה לקום בבוקר'. לא ידעתי אז מה שאני מבינה היום, שזה בעצם נתן גם לנו משמעות וסיבה לקום בבוקר".

עמיחי

אולי המעגל הזה שנטע הגדירה הוא סוד ההישרדות ההורית במלחמה. אומרים שקשה יותר לעבור מלחמה עם ילדים - אבל מי יודע, הסיבה שבגללה קשה לנו לישון בלילה היא הסיבה שלנו לקום בבוקר.

מטקס הסיום במשרד החינוך מיהרה נרית המפמ"רית למאהל הגבורה בירושלים, שם נערך טקס ברית המילה לתינוק שנולד לאחייניתה, וקרוי על שם האחיין שנפל בכפר עזה בשעות הראשונות של מבצע חרבות ברזל. גם לו קוראים עמיחי, כמו לדוד שלו שהסתער על האויב בשמחת תורה וחגג אתמול את יום הולדתו ה־23, בעולם מקביל.