מפקד גדוד 630 בחטיבה הדרומית, סא״ל (במיל׳) נתנאל יעקב אלקובי בן 36, מחיפה נהרג אתמול (שני) בקרבות בדרום הרצועה יחד עם שני לוחמים נוספים כתוצאה מפיצוץ מטען בתוך מבנה ממולכד. סא"ל אלקובי הובא היום (שלישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה.
נתנאל הותיר מאחוריו את שרית, רעייתו, עובדת ברמב"ם וחמישה ילדים צעירים. אשתו שרית ספדה לו: "אנחנו ביחד מגיל 17, הוא כל החיים שלי. אבא מדהים לילדים שלנו שתמיד שם אותנו בראש סדר העדיפויות. הוא היה טוטאלי בכל מה שעשה - בצבא, בעבודה ובמשפחה. תמיד הכל על מאה אחוז. לא פחות. בזמן המילואים לאורך כל הדרך שמעתי מילים כמו 'אלופה, לביאה'. זה היה קשה - הילדים יודעים, הבנות הגדולות היו אתמול כשבאו להודיע לנו. אנחנו עדיין בהלם. לא מבינים ולא מעכלים. תמיד אמרתי בארבעת החודשים שלא משנה כמה זמן שזה ייקח, רק שיחזרו בשלום הביתה".
עוד הוסיפה: "הוא תמיד דחף קדימה להיכנס ולהיות יותר משמעותי. שלשום הייתה השיחה היחידה שלנו מאז שהם נכנסו לעזה. הם עשו עבודה מעולה, המורל בשמיים. הם הגיעו להישגים בשמיים ואני גאה בו כל כך על זה. אמרתי לו שאני גאה בו אבל לא שיתפתי בחששות כדי לא להעיק. עדכנתי שאנחנו בסדר - 'תתרכז במשימה שלך ורק תחזור בשלום תמיד אמרת שאני יודעת להסתדר מצוין בכל מצב בלעדיך, סמכת עלי וידעת שיש לך גב, וראש שקט שהבית מטופל, *החיים כנראה ילמדו אותי לחיות לצדף ובלעדיך אבל אני כל כך לא רוצה לחיות בלעדיך, אנחנו המומים, כואבים ועצובים, אבל או כמה אנחנו גאים בך אהובי, ואבא של חמשת המופלאים שלנו. לפני 3 חודשים הועלת בדרגה לסגן אלוף, עבורנו היית מזמן אלוף ותישאר אלוף"
אביו אלברט ספד בהלווייתו של בנו: "ידעתי מה אתה עושה אבל הדחקתי את זה. המשפט עם ישראל חי הוא לא סיסמה. מי שמרחם על אויב אכזר, סופו להתאכזר על רחמנים. אדוני ראש הממשלה אני מבקש שתקשיב לי בתור נציג של אף אחד. תשמע, תקשיב ותיישם: אני ובני רצינו לחיות בארץ, בדגש על לחיות. דור הניצחון ובהם בני נתנאל יצאו להיחלם באויב אכזר. הם קוראים די לרפיסות ולמחבואים עם האויב. הם רוצים לחיות בכל מחיר. במותם הם ציוו לנו את החיים, זה ציווי של ירושה שאנחנו נחיה בארץ ישראל חופשיה מאויב".