נועם גרשוני , אלוף פאראלימפי (לונדון 2012) אשר היה מדורג שני בעולם בטניס נכים, סיפר בריאיון לשיר זיו על עברו כטייס מסוק קרב.
גרשוני נפצע אנושות במלחמת לבנון השניה, ובריאיון הוא מדבר על חמישים השניות הגורליות בחייו, "המוח חסם את המחשבות והזכרונות", הוא אומר על התרסקות המסוק, ומספר על ימי השיקום, "יש מחשבות קצת של מה אתה קורה אילו. אתה יכול להתקע במקום הזה של לשאול אם רק היית עושה כך או אחרת… אבל יש שלב שאתה צריך לקבל החלטה. אין דרך להחזיר את הזמן אחורה, ועכשיו זה מה יש, ואתה צריך להחליט איפה אני משקיע את הזמן שלי."
מה למדת בשיקום?
"לא הבנתי את המילה שיקום לפני שנפצעתי. חשבתי שזה כמה טיפולים, כמה ניתוחים… שיקום זה אומר ללמוד להתלבש לבד, להתקלח, את הדברים היומיומים, וזה פשוט לוקח המון זמן. יום בשיקום זה כמו חודש בעולם האמיתי".
גרשוני מספר בריאיון על ביקורים שערך לפצועי המלחמה, ועל הדילמות והאתגרים של חבריו הטייסים בחיל האוויר. "הם מאוד עמוסים, משימות מורכבות, עומס טיסה מאוד גדול ודילמות. מתי לירות, איך לירות", הוא אומר ומתאר כיצד חש בשבעה באוקטובר. הוא חושף גם את קושי המשפחות בהתמודדות עם פציעה, חוסר אונים ותסכול ומדבר בגילוי לב על קימה מנפילות ("כשהנפילות לא זרות לך ואתה לא חושש מהן, יותר קל לך בחיים"), על אולימפיאדת לונדון 2012 ועל ההרצאות והתגובות להן הוא זוכה. "אני נוגע במקומות הקשים והנמוכים, ומשתף מה קרה מאז הפציעה. החיים כן יכולים להאיר פנים. החיים שלי אדירים", מספר גרשוני. האזינו לפרק המלא כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו