החיים שלא יחזרו: "לא נחזור לשישה באוקטובר כי עברנו דברים מדהימים יחד. הוכחנו לעצמנו שאנחנו אוהבים אחד את השני. אנחנו צריכים לזכור את כל הזמן, גם כשאנחנו רבים", אומרת איריס חיים אימו של יותם חיים, השבוי שנורה בשוגג מאש חיילי צה"ל ברצועת עזה, בראיון עומק ל"ישראל היום".
"זה כמו טיפול זוגי, צריך ללמוד איך לריב, בלי להרוס אחד את השני. ריב זה דבר נורמלי. כשלא רבים אז בולעים ומתעצבנים. אנחנו זקוקים לטיפול זוגי לאומי כדי לדעת איך לריב ולהתווכח", היא אומרת.
חיים חרכה את המסך ואת הלב של כולנו. היא הפעימה אותנו בחיוכה הקורן, בקולה החם, במילים הטובות שבחרה בקפידה, וגם בדמעות הכאב שלה. כאשר שלחה לחיילים שירו בשגגה בבנה מסר שאין בה כעס עליהם, הוכיחה שאנשים מסוגלים לנהוג באצילות נפש גם במקום שבו מתפרק הכל.
"איבדתי את הבן שלי, אבל זכיתי בעם שלי. הכרתי מי זה עם ישראל, ואני רוצה להישאר כל הזמן בתודעה הזו שיש לי את העם הכי טוב שיש. אין לי ארץ אחרת ואני וכולנו מחויבים לשמור עליה. יהיו מריבות, ויש מריבות אבל לא צריך לשקוע בתוך זה. אנחנו נתגבר עליהם. צריך להיות בתודעה שאנחנו שומרים על הבית. ביחד. איך עושים את זה? אני לא יודעת. אבל לא צריך לוותר. אולי כל אחד צריך לעשות בדק בית מה הוא מביא לפרונט. יש כל כך הרבה דברים מדהימים שקורים במדינה, העם מתגייס למען החיילים ולמען החטופים. למה לא מדברים על זה מספיק? למה משמיעים כל הזמן את הצעקות? זה בסדר אם יש אנשים שמרגישים צורך לצעוק, אבל למה לשדר את זה בלופים?".
בראיון המלא שיפורסם ב"ישראל השבוע", שנע בין הפרטי לציבורי, חיים מספרת על מסע חייה. כיצד עזיבתה את הבית בגיל 16 הצמיחה בה חוסן, ואיך למדה לשחרר שליטה מדומה על החיים ולהיפטר מהכעס. היא משחזרת את רגע הבשורה "התפרקתי על הספה. צרחתי. אלה היו זעקות של כאב נוראי", ומתרפקת על הגעגוע העז לרגעים עם יותם במרפסת. "עם הצחוק המתגלגל, הסיגריה בפה, והחתולים סביבו. צחקנו המון יחד. הילדים, ובייחוד יותם, היו מחקים אותי והיינו נקרעים מצחוק".
הראיון המלא מחר ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו