יו"ר איגוד המנכ"לים ברשויות המקומיות: "ישנה אפשרות שהפשע המאורגן כבר נכנס לעיריות"

"זוכר את ראש עיריית ניו יורק לשעבר רודי ג'וליאני?", מתקיל באמצע השיחה שלנו דורון מילברג. "שם המשטרה כפופה לראש הרשות. הוא נקט יד קשה, הציף את העיר בשוטרים וגדע כל שתיל מורעל שצמח. הוא ניקה את העיר מהפשיעה באגרסיביות. ככה גם מדינת ישראל צריכה להתייחס לאלימות כלפי כל אזרח, אבל קל וחומר כלפי סמל שלטוני. המדינה צריכה לגדוע כל פשיעה באופן מוחלט. מעבריינים קטנים שלא מוצא חן בעיניהם מה שאתה עושה וחותכים לך את הצמיגים, ועד למשפחות הפשע".

את התחושה שאיבדנו את הפרופורציות קיבל מילברג, מנכ"ל עיריית ראשון לציון ויו"ר איגוד המנכ"לים והמזכירים ברשויות המקומיות, כשעמד ביום רביעי יחד עם אלפי אנשים בהלווייתו של מנכ"ל עיריית טירה, ד"ר עבד אלרחמן קשוע, שנורה למוות בתחילת השבוע. מדובר בעירייה קטנה באופן יחסי, שבאופן ברור המאבקים שלה מול גורמים פליליים חצו את הקו האדום.

אחרי 14 שנה בתפקיד היו"ר ו־21 שנים שבהן שימש מנכ"ל בראשל"צ וברחובות, הוא מתקשה לעכל שהגיע היום שבו הוא משתתף בהלוויה של קולגה שקיפח את חייו בנסיבות כל כך אלימות. "עמדתי שם וחשבתי לעצמי שאני נמצא בתוך חלום בלהות. אני לא מאמין שנרצח מנכ"ל בישראל", הוא מסביר.

אבל כל הנורות האדומות הזהירו שזה מה שהולך לקרות. הנה רק כמה דוגמאות שאולי לא שמעתם עליהן בחדשות. מנכ"ל עיריית טמרה היה נתון לאיומים וירו לעבר ביתו ורכבו. מנכ"ל מועצת סאג'ור נורה כשנסע יחד עם אשתו ברכב ונפצע. רכבים השייכים למנכ"ל המועצה המקומית עילבון הוצתו. בריינה נורתה אש כלפי לשכתם של ראש העירייה והמנכ"ל. בג'לג'וליה היה ניסיון הצתה של בניין העירייה. בלוד המנכ"ל היה מאובטח ברמת איום 6 - הגבוהה ביותר. בקלנסווה ירו לעבר מכוניתו של המנכ"ל והוא נפצע באורח קשה. אירועים דומים אירעו בטורעאן, במועצה האזורית אל־קסום, והרשימה עוד ארוכה.

"כל זה הוא תוצאה ישירה של זלזול וחוסר התייחסות מתאימה של המשטרה ושל המשרד לביטחון הפנים לאיומים על חייהם של פקידי ציבור ובראשם המנכ"לים", קובע מילברג. "כשאתה פונה במכתבים למי שאחראית על אבטחת אישי השלטון המקומי במשטרה, הם מייד מתרצים: 'בודקים', 'זה לא בדיוק', 'האיום הוסר'. ההתייחסות לא אגרסיבית.

"לפני יומיים נפגשתי עם שר הפנים משה ארבל ועם מנכ"ל משרדו. ביקשתי שהוא יעלה בישיבת הממשלה הקרובה דרישה שכל מנכ"ל שמקבל איום, אפילו טלפוני, יאובטח מייד ברמה הכי גבוהה. כי הרי כבר הבנו שזה מתחיל בטלפון, נמשך בירי ומסתיים ברצח. אנחנו סמלי שלטון. יש זילות בהתייחסות לסמלים האלה. השר הבטיח לעשות זאת. הוא גילה נכונות לשנות את המצב - ואני מקווה שכך יקרה".

"הרצח הזה יכול היה להימנע"

את ד"ר קשוע הכיר מילברג אישית. יצא להם להיפגש בכנסים מקצועיים שבהם השתתפו יחד. "במקרה הזה לא היה שום איום עליו. אבל אם היו יודעים שהמשטרה מטפלת בכל איום בצורה הכי נחרצת, ייתכן שהרצח הזה יכול היה להימנע".

ישב אצלך פעם מנכ"ל במשרד ובכה שהוא חושש לחייו?

"ברור. הוא אומר לי 'אתם בקשר עם כולם - תעשו משהו', ואני מרגיש מתוסכל. אני פונה לכל מי שאני פונה כדי לעזור לו - וזה לא תמיד זוכה למענה המתאים".

למשל?

"פנה אלי מנכ"ל יהודי שעובד במועצה אזורית ערבית בדרום הארץ. הוא קיבל איומים בדרגות שונות. בגלל האיומים הוא עבר לעבוד במשרד בבאר שבע ובאישור משרד הפנים ניהל משם את המועצה. ובכל זאת פרצו לו למשרד והיכו אותו. מדובר בבחור צעיר ומבריק. לצערי, הוא עזב מייד את התפקיד. לצערי, הנושאים האלה טואטאו מתחת לשטיח ולא זכו להתייחסות ראויה. הפכנו להיות מדינה בלי משילות".

מקרה אחר שמילברג מציף הוא של עובדת במנהל האכיפה בעיר מרכזית בשרון, שחתכו את צמיגי המכונית שלה, בהזדמנות אחרת שברו לה את החלון ולבסוף שרפו את הרכב. "שוחחתי עם המנכ"ל, והוא סיפר לי שהמשטרה לא עשתה כלום", הוא אומר. "גם במקומות שתפסו את העבריינים - הם יצאו בסוף בלי עונש. אני שומע שאומרים שגם הרצח הזה השבוע הוא מקרה חריג ולא יקרה יותר. אבל זה צריך להדליק פרוז'קטור אדום. הנושא הזה חייב להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי".

אתה חושב שפשיעה כבר חדרה אל תוך העיריות עצמן?

"יכול להיות שהפשע המאורגן נמצא כבר בתוך העיריות. אני לא שולל זאת, אבל זה לא הוכח עדיין. מה שכן - יש בהחלט ניסיון להשתלט על מכרזים בשלטון המקומי, ואנחנו עומדים בפרץ. אנחנו כמו אותו ילד הולנדי שחוסם עם האצבע את החור בסכר".

יכול להיות שיש מנכ"ל שאומר לעצמו: אני אעשה לעצמי חיים קלים ואתן לאותם עבריינים את מה שהם רוצים?

"אם זה קורה, מדובר במנכ"ל שחוטא לתפקידו".

פתחה של אנרכיה

מילברג נשוי ליהודית ואב לארבעה, הגדול ביניהם כבר בן 46, בכיר ברשות ההגבלים העסקיים. הוא נחשב למנכ"ל מקצועי ומוערך מאוד, שהערים שאותן ניהל התפתחו עם השנים, וכיום שמן הטוב הולך לפניהן. את תפקידו באיגוד הוא עושה בהתנדבות, ועדיין מדובר בתפקיד בעל משמעות. "בעיקרון אנחנו מייצגים את הדרג המקצועי הבכיר בשלטון המקומי מול השלטון המרכזי", הוא מסביר. "אנחנו גם מכשירים את המנכ"לים החדשים ומלווים אותם, מבצעים כנסים ויוזמים פעולות כלכליות שממנפות את השלטון המקומי".

פעם איימו עליך?

"לפני שנים, בעקבות פיטורי עובד. הוא כנראה לא היה מל"ו צדיקים. קיבלתי טלפונים הביתה. אמרו לי 'אתה הגזמת, אנחנו יודעים איפה הילדים שלך לומדים'. מייד התקשרתי למשטרה. קיבלתי ליווי צמוד במשך חודשים. נחשבתי מאוים ברמה 6. אז אנשים תפסו את עצמם והבינו שלא מתעסקים עם מנכ"ל".

מעבר לבקשות מנומסות, אתה חושב שיש באפשרותכם להזיז משהו?

"שבתנו אתמול - זה הזיז למישהו? אם כל השלטון המקומי היה שובת בעקבות הרצח ולא מפנה אשפה ולא פותח את שנת הלימודים, אולי מישהו היה מזדעזע. אבל גם זה לא בטוח. אבל אנחנו לא גוף הסתדרותי יציג, שיכול להשבית את כל השלטון המקומי. אתה יודע, אומרים עלינו שאנחנו לבנת היסוד של השלטון הציבורי. במשבר הקורונה, ללא הרשויות המקומיות לא ניתן היה למגר את המגיפה. בכל עימות צבאי שבו עפים טילים אנחנו מובילים את הטיפול באוכלוסייה. אנחנו בחזית - אז תתייחסו אלינו בהתאם. זה צו השעה. זה הקו האדום האחרון. משם זה אנרכיה".

אנרכיה?

"אנחנו בפתחה של אנרכיה, בעיקר במגזר הערבי. שוב, 160 נרצחים בשנה?!"

זה גם מעיד לדעתך על המחלוקת הקשה שיש בעם כיום?

"כפקידים אסור לנו להיות מעורבים בצד הפוליטי. יש לי דעות וגם ביקורת, אבל אני לא מבטא אותן כי אני בעל תפקיד בשלטון המקומי. אני יכול לומר שאני מודאג כאזרח. אני מקווה מאוד שיהיה יותר טוב. אני מרגיש שיהיו מי שימתנו את התהליכים החריגים שקורים במדינה ולא יקצינו אותם".