המחאות בעד ונגד הרפורמה המשפטית משפיעות לרעה על אנשים הסובלים מ־PTSD - הפרעת דחק פוסט־טראומטית, או בשמה השגור: פוסט־טראומה. כך עולה מסקר שערכה עמותת נט"ל בקרב 1,223 גברים ונשים בגילי 17-88, במטרה לבחון את השלכות המחאה על ההסתגלות הנפשית של האזרחים.
מבין המשתתפים בסקר, 9% ציינו כי הם מאובחנים עם פוסט־טראומה, חלקם בעקבות שירות צבאי או מילואים.
יותר מ־18% מהמשתתפים בסקר דיווחו כי נחשפו במידה בינונית או גבוהה לאירוע אלים על רקע המחאה, ו־52% דיווחו כי היו עדים ברמה בינונית או גבוהה לאירועים אלימים. כמו כן, 42% מהם דיווחו כי חשו מאוימים במידה בינונית או גבוהה.
פוסט-טראומתיים: חשים מצוקה עוצמתית יותר
עוד עולה כי מי שסובלים מפוסט־טראומה ושנחשפו במידה גבוהה למחאות השונות חשים מצוקה גבוהה ועוצמתית יותר.
משתתפים עם פוסט־טראומה דיווחו כי מאז תחילת המחאות בארץ הם חשים פחות שייכות למדינה, תפקוד יומיומי נמוך יותר, רמות גבוהות יותר של דיכאון וחרדה ועלייה בתדירות המחשבות והרגשות השליליים.
לדברי אפרת שפרוט, מנכ"לית עמותת נט"ל, "מצאנו כי אנשים שמתמודדים עם פוסט־טראומה סובלים באופן מוגבר מחרדה ומדיכאון לאור המצב.
כמו כן, תחושת השייכות שלהם בתקופה הזאת למדינה הולכת ופוחתת. כולנו מתמודדים עם תקופה קשה, אבל האנשים שכבר חוו את הטראומה, שלחמו או שהיו באירועי פח"ע, מתמודדים בעת הזאת אפילו יותר".
"כשזרקו דברים על המכונית - זה היה טריגר"
ליאור שלפן (30), שאובחן עם פוסט־טראומה לאחר שירותו הצבאי בהנדסה קרבית, מספר כיצד באחד מהימים נקלע עם רכבו להפגנה שבמהלכה ניסו המשתתפים לחסום את הכביש.
"אנשים יצאו מהרכבים וצעקו. אני נשארתי בתוך האוטו, סגור וחסר אונים. כשזרקו דברים על המכוניות - זה היה טריגר".
נט"ל
"מבחינתי - הייתי שוב בחברון," המשיך. "נכנסתי למצב של הגנה עצמית. יצאתי החוצה, תפסתי ברזל מהרצפה והלכתי אליהם. ראיתי שחור. בתוך שנייה התעשתתי, זרקתי את הברזל, רצתי לאוטו וחזרתי הביתה. בכיתי כל הדרך, הרגשתי בושה עמוקה ממה שכמעט עשיתי".
גם אביב אברהם (42) סובל מפוסט־טראומה: "כל אירוע שבו חוסמים אותי מלעבור מחזיר אותי לשדה הקרב, ולתחושה שאני צריך לתפעל אירוע," סיפר. "התקופה הזו, והשיח בין אנשים, מאוד מערערים את היציבות הנפשית, מעלים את החרדות ומגבירים אצלי את הטראומה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו