בניגוד לעמדת משרד המשפטים: השר וסרלאוף תוקע סיוע לתגבור השמירה

הפשיעה החקלאית התגברה משמעותית בתקופה האחרונה, והחקלאים נזקקים לסיוע דחוף. אולם משרד הנגב והגליל בולם תיקון תקנה שנועדה לסייע לארגוני המתנדבים לחקלאים, בין השאר בשמירה על הנחלות, הגידולים והחממות.

בשבועות האחרונים התקיימו דיונים קדחתניים על נוסח התקנה שבאמצעותה מממשים ארגונים בישראל תקציבי סיוע לחקלאות ולחקלאים בין אנשיו של השר לפיתוח הנגב והגליל, יצחק וסרלאוף, נציגי השר בן גביר ונציגי הארגונים הפועלים מול החקלאים.

ל"ישראל היום" נודע כי בחודשים האחרונים ניסח משרד המשפטים מחדש את התקנה שמאפשרת הזרמת תקציב של 21.5 מיליון שקלים כדי למקד את הסיוע לארגונים המספקים שמירה לשטחים ולכלים חקלאיים נגד הטרור החקלאי. אולם לאחר שהתקנה פורסמה לציבור הפעילו בארגוני ההתנדבות בחקלאות (לא רק בשמירה), ביניהם "דרור ישראל" (בוגרי "הנוער העובד והלומד"), "החלוץ" ו"קדמה", שנהנים מאותה תקנה לחצים על המשרד ועל השר וסרלאוף במטרה להחזיר את התיקונים לאחור ולמנוע את השינוי שייתן מענה לסוגיית הביטחון האישי.

על פי הנוסח הקודם יותר ארגוני חברה ונוער וכפרי סטודנטים נהנו מהתמיכות באמצעות התקנה, אולם הסיוע שמועבר לטובת שמירה על החקלאים נפגע קשות, והתמיכה חיזקה מנגנונים ארגוניים יותר מאשר את החקלאים עצמם. גורמים שהשתתפו בדיונים על התקנה ועל גובה המימון מסרו כי נציגיו של השר וסרלאוף סירבו להשקיע בתקנה כספים נוספים, זאת למרות התחייבות שניתנה על ידי משרד האוצר ל"מאצ'ינג" - השקעה כספית זהה - שתגדיל את המימון לטובת סיוע לחקלאים אשר נפגעו - מ־21.5 מיליון שקל לכ־60 מיליון שקל בשנה.

המשמר הלאומי רחוק

במשרדו של וסרלאוף טענו כי אינם מכירים הצעה לתקצוב מהאוצר. במהלך הדיונים אמרו אנשיו של וסרלאוף כי ההשקעה התקציבית הנכונה לסיוע מול הטרור החקלאי היא במשמר הלאומי והקמתו ובצמצום התקנה הקיימת. אלא שהמשמר הלאומי נמצא רק בשלב של פיתוח רעיוני.

גורמים אחרים שהשתתפו בדיון אמרו כי בעוד שההשקעה בהקמת המשמר הלאומי תימשך שנים עד שיהיו תוצאות בשטח, סיוע דרך התקנה הקיימת לחקלאים תביא תועלת גדולה יותר עבורם בטווח המיידי. גורמים המעורים בנושא אמרו ל"ישראל היום": "הממשלה הזו עשתה את כל הרווח הפוליטי שלה על הגנה מול פרוטקשן, ובמיוחד עוצמה יהודית, ועכשיו, כשהחקלאים זקוקים לסיוע, הם מתקשים לקבל אותו".

מדי יום מוצתים שדות חקלאיים במרחב הכפרי. על פי נתוני דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפי כחודשיים, היקף הנזקים מפשיעה חקלאית עומד על יותר מ־1.2 מיליארד שקלים בשנה ומהווה סכנה קיומית לענף כולו. לפי סקר "השומר החדש", חקלאי ממוצע סופג נזק של 120 אלף שקלים מפשיעה חקלאית בשנה.

בשבוע שעבר אמור היה להתקיים דיון בכנסת על הצעת חוק של רם בן ברק, שנועדה להעביר רכוש חלוט של עבריין בפשיעה חקלאית לנפגע. הדיון בוטל משום שבמשרד לביטחון לאומי עובדים בימים אלו על חוק דומה. חוק נוסף שנמצא בהליכי עבודה נועד להסדיר את מעמד חברות השמירה ולפגוע בפרוטקשן, אך גם הוא מתעכב.

4 מ־10 נפגעים מפרוטקשן

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר ל"ישראל היום" כי "ארבעה מכל עשרה ישראלים מענפי הבינוי, התשתיות, המסחר, החקלאות והתעשייה משלמים פרוטקשן. לגישתי, צריך לעבוד בכמה מישורים כדי למגר את התופעה, אך בראש ובראשונה זוהי אחריותה של הממשלה".

חקלאים המקבלים סיוע מהמדינה באופן קבוע טענו בפני "ישראל היום" כי "אנחנו מצפים כי ממשלה שנבחרה על טהרת סוגיית הביטחון האישי תצא מגדרה כדי להבטיח את ביטחונם האישי וביטחון רכושם של החקלאים. הגיע הזמן שהממשלה תממש את סיסמאות הבחירות לכדי מעשים".

פורום של חלק מהארגונים בהובלת "דרור ישראל", שתומך בהותרת הנוסחה על כנה כדי ליהנות ממימון פעילות, טוען כי ארגון "השומר החדש" הוא זה שמתנגד להותרת התקנה. מהפורום נמסר ל"ישראל היום" כי "הפעילות מסייעת לחקלאים רבים, ובעיקר מחנכת אלפי צעירים לחקלאות, לקשר לאדמה ולארץ, דבר שהחקלאים מתקשים לעשות ללא עזרת הארגונים החינוכיים. לשמחתנו, השר וסרלאוף מנע באומץ ניסוי לשינוי התקנה".

ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי נמסר בתגובה: "פרסמנו בימים האחרונים מבחן תמיכה בקבוצות מתנדבים הפועלים ביישובים חקלאיים. באשר לאמירה שהאוצר מעוניין להגדיל את התקנה ל־60 מיליון - המשרד אינו מכיר פנייה מסוג זה מטעם האוצר, אולם ישמח לבחון את הנושא ולפעול להרחבת התמיכה".