זירת רצח סמוך לקיבוץ יפעת, בשבוע שעבר | צילום: גיל-אליהו-ג'יני

האלימות בחברה הערבית משתוללת ובמגזר זועמים: "תחושה שהמדינה מותירה חלל ריק בכוונה"

ארבעה נרצחים ביממה, והנרצח ה־60 מתחילת השנה: פואז עבד אלטיף, בן 56 מכפר יאסיף נורה שלשום למוות • אצל התושבים ישנה תחושה של הפקרות: "יש שתי כלכלות - מדינת ישראל ומדינת החברה הערבית"

מתחילת השנה נרצחו 60 בני אדם בחברה הערבית כתוצאה מאלימות ופשיעה. ביממה האחרונה נרצחו ארבעה אנשים כאשר שלשום פואז עבד אלטיף, בן 56 מכפר יאסיף, נורה למוות מטווח אפס.

ג'עפר פרח מעמותת "מוסאווא" שפועלת לשוויון בין ערבים ליהודים, סיפר ל"ישראל היום": "הטיפול בפשיעה בחברה הערבית צריך להיבחן בשני מישורים. המישור הראשון הוא טיפול שורש של המשטרה וכל גופי הביטחון של המדינה. חייבים למוטט את משפחות הפשע מבחינה פיננסית. אם זה השוק השחור או הלוואות לצעירים ולמשפחות שזקוקים לכסף. ההיבט הכלכלי כולל גם בדיקה של מי שזוכה במכרזים ברשויות המקומיות, למשל איסוף בקבוקי מיחזור שמשפחות הפשע השתלטו עליהם וכמובן הפרוטקשן".

זירת הרצח סמוך לקיבוץ יפעת %2F%2F צילום%3A תיעוד מבצעי מד"א

"המישור השני", מוסיף פרח, "הוא חברתי. נערים נושרים מבתי הספר, ואף אחד ברשויות המקומיות לא שואל עליהם ולא אכפת למדינה. אז איך נראה את השינוי? כמה עמותות יש במגזר לטיפול באסירים משוחררים? ילדים נושרים ושירותי הרווחה אינם בתמונה בכלל".

לטיפול בפשיעה במגזר הערבי אין פתרון קסם. הזנחה תקציבית של שנים רבות מצד הממשלה והתעלמות של רשויות אכיפת החוק, בשילוב של חינוך ושירותי רווחה ברמה נמוכה - לכל אלו יש השלכה רבה על תופעת הפשיעה בחברה הערבית. הדבר נכון לא רק ליישובים ולערים בצפון הארץ - המצב דומה גם במרכז ובדרום המדינה.

פרח מספר על פגישה עם צעירים בדואים מכפר עראקיב הלא מוכרז בנגב: "אחד הצעירים אמר לי, 'עדיף לי להיות בכלא מאשר בצריף שאני גר בו, לפחות בכלא אני מקבל אוכל ושתייה, ישן על מיטה ואף אחד לא מפריע. לפחות יש לי מקום לישון בו כמו בנאדם ולא בצריף בחוץ'. מי שנכנס למעגל הפשע לא ייצא ממנו. צעיר שנכנס לכלא, מי יטפל בו כשייצא?".

פואז עבד אלטיף, צילום: ללא

חיים במחסור טוטלי

ממשלת ישראל, רשויות מקומיות וארגונים חברתיים מנסים זה שנים להוציא לפועל תוכניות שונות ומגוונות למיגור הפשיעה במגזר הערבי. עד לפני כמה חודשים אפילו מפלגה ערבית היתה חלק מהקואליציה ושיתפה פעולה עם הממשלה בניסיון לצאת לדרך חדשה. הכפרים, היישובים והערים במגזר הערבי סובלים מתשתיות, משירותים וממשאבים ברמה ירודה (אם הם בכלל קיימים), כך שקשה מאוד לקיים חיים נורמליים באווירה של מחסור טוטלי.

"למגר את הפשיעה בחברה הערבית זה לא רק ניידות ושוטרים - זה כל המערכות שצריכות לדאוג לחברה הערבית, לא רק משטרה ושב"כ", מדגיש פרח. "זה בעיקר מערכות חינוך ורווחה, וכמובן לתת משאבים לחברה הערבית. יש מציאות של שתי כלכלות - של מדינת ישראל ושל מדינת החברה הערבית. אלו המעורבים בפשיעה בחברה הערבית מהווים כ־5% בלבד שמשפיעים על החיים של ה־95% הנותרים".

עו"ד יעקב איברהים, מנהל שותף במחלקה הציבורית בארגון "יוזמות אברהם", מעדכן כי "מתחילת השנה סופרת החברה הערבית בישראל 60 קורבנות, 26 מתוכם מתחת לגיל 30. לשם השוואה - בתקופה המקבילה, תחת ממשלת בנט־לפיד, נרצחו 23 בני אדם בחברה הערבית, כאשר 9 מהם היו מתחת לגיל 30. ומה עושה השר הממונה על הביטחון הלאומי? מקים לנו משמר לאומי. זה רק תירוץ של מי שאין לו כישורים וכלים להתמודד עם הבעיה הסבוכה הזו", טוען איברהים.

"יש תחושה שהמדינה הותירה חלל ריק בחברה הערבית בכוונה. התוכניות הממשלתיות הציעו תקווה, אבל כשאין מי שיציב את העניין בראש סדר העדיפויות, התופעה תתפשט ותגדל. זו בעיה בסדר גודל לאומי, ויש להתייחס אליה ככזו", הוא מסכם.

תגובת המשרד לביטחון לאומי לא התקבלה נכון למועד זה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...