דו"ח מיוחד של מבקר המדינה חשף כי קציני משטרה בכירים חמקו מתשלום דו"חות תנועה בטענה שהללו ניתנו להם בנסיבות מבצעיות, זאת למרות שבביקורת נמצא שלא היה אפשר לקשור את האירועים המבצעיים שציינו הקצינים לנסיבות בהן תועדו במהירות מופרזת.
לפי הדו"ח קצינים בדרגות ניצב משנה ומעלה, שקיבלו דוחות וכתבי אישום בגין מהירות מופרזת, דיווחו כי הדו"חות נרשמו להם בעת השתתפותם בפעילות מבצעית, ולכן בוטלו להם רוב הדו"חות וכתבי האישום. הדו"ח קובע עוד כי המשטרה מחקה מאות דו"חות לאנשיה וכי עד חודש פברואר 2015 לא הושלם הטיפול ביותר ממחצית מהדו"חות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, מחציתם ויותר מן השנים 2013-2012.
עוד חשף המבקר כי קיים כשל מערכתי במשטרה שמנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות האלקטרוניות א-3 שנועדו לסייע באכיפת חוקי התעבורה - מערך שהושקעו בו יותר מ-100 מיליון שקלים. המבקר מצא כי אי היערכות של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי אישום שמפיק מערך המצלמות לדיון בבתי משפט ללא דיחוי, ועקב תקינה חסרה של שופטי תעבורה, נמחקו כ-50,000 כתבי אישום בגין עברות תנועה חמורות.
על מנת לבלום את הצטברות כתבי האישום ללא מועד משפט ומחיקתם, העלתה המשטרה את סף האכיפה של מרבית המצלמות כך שיצלמו רק מהירות של פי שניים ואף בכמה מקרים עד פי חמישה מהמהירות המותרת. התוצאה הביאה לכך, שחלק ניכר מהמצלמות "לא מילאו את ייעודן", כך על פי המבקר. כמו כן, הביקורת חשפה כי המשטרה מוחקת אוטומטית דו"חות וכתבי אישום שהופקו מהמצלמות בהם צולמו כלי רכב שנהגו בהם תיירים או כלי רכב בעלי לוחית רישוי פלשתינית.
"תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה"
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף-חיים שפירא, מותח ביקורת חריפה על המשטרה ומציין כי "דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל". המבקר מוסיף כי "דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המבקר קובע כי ממצאי הביקורת בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות לצד הפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, "יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה". לדעת המבקר אין די בתיקון הליקויים העולים מהדו"ח, אלא נדרשים שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. "טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם ייקחו את הדברים לתשומת לבם המיוחדת".
בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות. המצלמות החלו לפעול במרץ 2012 במטרה להפחית את מספר ההרוגים בכביש ושיפור תרבות הנהיגה. עם זאת, בשנים האחרונות, למרות הצבת המצלמות, מסתמנת עליה ניכרת במספר תאונות הדרכים. למרות כל הכשלים, הזמין המשרד לביטחון פנים בשנה שעברה עוד 40 מצלמות נוספות מהמערך.
מניעת אכיפה גם בשב"ס
הצפצוף על תשלום הדו"חות לא פסח גם על שרות בתי הסוהר. המבקר קובע כי השב"ס סירב להעביר למשטרה פרטי נהגים שהיו מעורבים בכ-100 אירועים בהם רכבי שב"ס עברו עבירות תעבורה, ובכך מנע את אכיפת החוק על נהגים אלו וגרם להתיישנות הדו"חות ולביטולם.
התקנת המצלמות האלקטרוניות // צילום: יהושע יוסף (ארכיון)
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "במהלך השנה האחרונה נערכו שינויים מרחיקי לכת בכל התחומים הנוגעים לפרויקט, בין היתר, בדפוסי האכיפה ונהלי העבודה". עוד נמסר מהמשטרה כי הרוב המכריע של המלצות המבקר נלמדו ויושמו כבר בשנה שעברה, וכי "המשטרה מתייחסת לדוח באופן מעמיק ורציני, תוך שיתוף פעולה מלא עם המבקר".
במשטרה הדגישו כי הפרוייקט מסוגל להפיק כשישה מיליון דוחות בשנה וכחצי מיליון הזמנות לדין, אך בתי המשפט מסוגלים לקיים רק כ-90,000 דיונים בלבד, דבר שאילץ את המשטרה להימנע מלהפיק דו"חות בלי הבחנה "כדי למנוע פגיעה בזכותו הבסיסית של האזרח להישפט".
מהשב"ס נמסר בתגובה לדו"ח כי "בבדיקת הטענות שעלו בביקורת, חזרה המשטרה מהן עוד טרם פרסום דו"ח המבקר, שכן חלק מהדוח"ות כלל לא הועברו לידינו או שעברו לאחר שחלה עליהם התיישנות. כיום לא קיימים כל פערים בטיפול בסוגייה".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "כבר עם קבלת טיוטת דו"ח המבקר, לפני מספר חודשים, החל המשרד לפעול ברוח ההמלצות. לפי הנחיית השר ארדן, נוהל הטיפול בדו"חות תנועה של קצינים בכירים הוחמר". עוד נמסר כי "המחסור החמור בשופטי תעבורה ובמועדי משפט הוא גורם משמעותי המגביל את יכולת ההעמדה לדין. לכן, כל עוד לא יהיה מספר מספק של שופטי תעבורה המשטרה לא תוכל להפעיל את כל המצלמות שהותקנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו