"הילדים קראו בשמה מתוך שינה": משפחתה של דיאנה דדבייב ז"ל מדברת

שום דבר בחייהם של נלי ואבנר דדבייב אינו דומה למה שהיה, מאז שנדקרה ונורתה בתם דיאנה על ידי בעלה, שוטר הסיור אמיר רז. אלה לא רק האובדן הכבד והייסורים המלווים אותם כמעט שנתיים. כשהם כבני 60, החליטו בני הזוג להפוך להורים לארבעת נכדיהם היתומים, שנותרו בלי אמא ואבא. 

"מי האמין שאמצא את עצמי הולכת לאסיפות הורים או למפגשים בגני ילדים כהורה העיקרי ולא כסבתא", מספרת נלי לראשונה על האתגר שבגידול הנכדים. "במסיבת סיום בגן של נכדי אחד החברים שלו שאל אותי אם אני אמא שלו. עניתי שאני הסבתא. הוא שאל היכן האמא, ואמרתי שאין לו ולכן הוא גדל איתנו. הכנתי את עצמי לשאלות האלו, אבל לילדים קשה עם זה. הנכד שלי הרכין את הראש והלב שלי נשבר לרסיסים". 

הרצח של דיאנה דדבייב (32) זעזע את המדינה. לעיני ילדיהם, שאותם קשר בחבל, דקר רז (34) את אשתו ולאחר מכן ירה ברגלה ובראשה.

משפטו של רז מתנהל בבית המשפט המחוזי לוד, ולאחרונה ביקש סנגורו, עו"ד משה אלון, לאפשר לו להביא חוות דעת פסיכיאטרית פרטית, בטענה שרז סובל מפוסט־טראומה בעקבות שירותו הצבאי בגבעתי.

כעת, עם ציון יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים, שיחול ביום שישי, הסכימו בני הזוג לפתוח את ליבם ולחשוף את חייהם כהורים מבוגרים יחסית לילדים בני 3 עד 9. את רגעי השלווה מול הטלוויזיה מחליפים כעת לילות ללא שינה משום שהילדים מתעוררים בבכי בגלל הסיוטים.

הורים מחדש

"כבר גידלנו ארבעה ילדים בוגרים ויש לנו שבעה נכדים", אומר אבנר. "רצינו להפחית את העבודה, אולי לצאת לטייל בחו"ל, אבל עכשיו אני עסוק עם שתי עבודות, כי נלי נאלצה להפסיק לעבוד. כל יום אני מתפלל לאלוהים שייתן לילדים חיים ארוכים ובריאים בשביל דיאנה".

איך הילדים הגיבו לשינוי בחייהם?

נלי: "בימים הראשונים הם היו בהלם. אחר כך היו להם התפרצויות בכי, ולחלקם גם התפרצויות זעם. אחד הילדים הגיב בצורה קיצונית בכל פעם שהפסיד במשחק. לקחנו אותו הצידה והסברנו לו שבאלימות לא פותרים דברים".

התקופה הארוכה שעברה מאז נרצחה אמם מול עיניהם אינה מוחקת את המראה המחריד שלו היו עדים. "הם עדיין לא ישנים טוב בלילה, אבל כבר לא מתעוררים בצרחות", מספרת נלי. "אנו שומעים את הילדים מדברים או בוכים מתוך שינה. לפני כמה ימים שמעתי אחד מהם ממלמל 'די, די, לא רוצה'. קמתי, ליטפתי לו את היד, לפעמים אני גם מחבקת ומחכה שיירגעו. עם הזמן הם מפנימים את העובדה שאמא שלהם לא תחזור".