קודם כל, זו הפעם הראשונה שבה זכיתי לראות את מעמד "החיילים המצטיינים" בגן בית הנשיא.
כשהתחלתי להנחות את החידון, חיים הרצוג היה הנשיא. אחריו היו עזר ויצמן, משה קצב, שמעון פרס וראובן ריבלין.
מעולם לא זכיתי לראות את הסיבה שבגללה ראשי הממשלה במהלך השנים - יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד ברק, אריאל שרון ואהוד אולמרט - נכנסו לאולם בתיאטרון ירושלים באמצע החידון.
השנה לראשונה ראיתי את גן בית הנשיא מואר באור השמש עם אור הנגוהות של החיילים המצטיינים, ובני המשפחה הנרגשים והמצלמים.
באמצע מהלך הטקס, עבר השידור מגן בית הנשיא אל האולם הסמוך, אולם תיאטרון ירושלים. איזה מזל שהמקומות קרובים...
עופר חדד, המנחה החדש, היה נלהב, רהוט, מלא חן ואהבה למתמודדים. ניכר שעופר בן תורה.
כיוון שיו"ר הכנסת מיקי לוי היה יו"ר חבר השופטים, אפשר לומר, בהשאלה מן הכנסת, שהחידון הראה ש"יש עתיד" ו"תקווה חדשה". הייתה אווירת "ליכוד", אנשים השקיעו "עבודה" ב"מרץ".
שני הזוכים דומים זה לזה: דביר חיים מרצבך והלל כהן, מערי הקודש צפת וירושלים. כשהתמודדו ראש בראש, נדמה היה שלפנינו נער אחד, ודמותו המשתקפת במראה.
נזכרתי שאת קרב המוחות "ראש בראש", הפנינה שבכתר, הגה שאול דוד, העורך והמפיק הראשי, שעל עמלו נשענתי במשך עשרות שנים. כבר שנים שהוא מנהל התיכון על שם הרטמן בירושלים. הפעם תלמידו הלל היה אחד משני חתני התנ"ך העולמיים. איזה מזל ששאול דוד כבר לא העורך והמפיק...
ישבתי מול המרקע וניסיתי להתמודד עם השאלות. זוגתי נהנתה לראות שעל פי רוב אני יודע להשיב, גם כשלא קיבלתי מראש את התשובות.
אחר הצהריים שאל אותי שכן: "האמת, קשה לראות מישהו אחר מנחה?". עניתי לו: "משה רבנו ירד מהר סיני, אמר לו יהושע בן נון משרתו: 'אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה! אֲדֹנִי מֹשֶׁה, כְּלָאֵם. השיב משה רבנו: 'הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי? וּמִי יִתֵּן כָּל-עַם ה' נְבִיאִים!'"
כבר החמאתי למנחה, אבל העיקר איננו מנחה זה או אחר - העיקר הוא ספר הספרים! הנערים והנערות שלמדו אותו, וקראו בו, ושיננו, בארבע כנפות תבל, נקבצו ארצה למחנה ההכנה, העפילו להר תבור כמו דבורה וברק, ירדו לנמל יפו כמו יונה הנביא, ועלו מחברון לירושלים כמו דוד המלך. הם לא יוכלו לשוב למנהטן באמריקה, ליוהנסבורג באפריקה ולאנטוורפן באירופה. בעקבות הספר, ובהתגשמות חזון הנביאים, גם הם יהיו איתנו בציון, עוד מעט, יעלו ויבואו – ולתמיד.
אני מאושר לראות איך "עַם הספר" ממשיך לחגוג עִם הספר את יום הולדתו ותחייתו בעידן החדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו